עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

יבוטל המע"מ על מזון - המע"מ הוא מס מגדיל פערים ובכלל זה המע"מ על מזון. ביטולו יביא לצמצום הפערים הכלכליים ולהגדלה של המחזור העסקי ושל ההכנסה ממיסים ישירים
יבוטל מע"מ על המזון
מאת מיכה אשחר, 21.5.2007

 

 

המע"מ הוא מס מגדיל פערים ובכלל זה המע"מ על מזון. ביטולו יביא לצמצום הפערים הכלכליים ולהגדלה של המחזור העסקי ושל ההכנסה ממיסים ישירים


מאמר זה הופיע במקור בגיליון "חברה" לפני מספר חודשים. לאחרונה רונן סנדר העלה את נושא המיסוי מעל במה זו, ובדיוק כאשר במשרד האוצר מתחבטים בבעיה קשה: מה לעשות עם עודפי כסף, אני מעלה את הנושא שוב.

 

מבחן ראשון למערכת מיסוי הוא האם היא פרוגרסיבית או רגרסיבית, דהיינו האם מערכת המיסוי מצמצמת פערים או דווקא מגדילה אותם. צמצום הפערים בשיטת מיסוי פרוגרסיבית בא לידי ביטוי בכך שאלו שיש להם הכנסה גבוהה יותר, מחזירים למדינה חלק גדול יותר מהכנסותיהם כמס. מס רגרסיבי, לעומתו, מחייב את העניים לשלם את אותו חלק של הכנסתם כמו עשירים או אף יותר מכך.

 

ניתן להבחין בין שתי קטגוריות של מסים: מסים ישירים ומסים עקיפים. ככלל, מיסוי עקיף נחשב למיסוי רגרסיבי מכיוון שהוא איננו מקושר בהכרח להכנסה. לכן המיסוי העקיף נמדד ביחס להכנסה נטו, מכיוון שהוא הופך משמעותי ביחס לכמות הכסף הפנוי הקיים בידי אותו אדם וזמין לצריכה. בתוך מרכיבי המיסוי העקיף, מס על צריכה ובייחוד מע"מ, הם מרכיב רגרסיבי מובהק שכן בעלי הכנסות נמוכות מוציאים את כל הכנסתם על צריכה בעוד בקרב בעלי הכנסות גבוהות גדל החלק של ההכנסה הפנויה, שאיננו משמש כלל לצריכה.

***

בסך הכל מתוך נטל מס ממוצע של כ-37% מהכנסה הממוצעת ברוטו למשק בית בישראל, רק 21% הם מסים ישירים. בהכללה, מסים אלה מתייחסים לגובה ההכנסה ומורכבים ממס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות. המיסוי העקיף מורכב מאגרות, היטלים, קנסות, מסים עירוניים ומיסוי על צריכה. גובהו נמדד, כאמור, ביחס להכנסה הממוצעת נטו, ושיעורו בישראל 20.5% למשק בית. המס העקיף הכבד ביותר הוא מע"מ: ממוצע למשק בית 1,068 ₪ לחודש, או 12.3% מההכנסה נטו הממוצעת.

התרשים הבא מבוסס על מחקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2003 ומדגים את העיוות שיוצר מס הערך המוסף – ככל שהעשירון נמוך יותר, עול המס היחסי גדול עליו יותר.

 

תרשים: נטל המע"מ לעומת ההכנסה החודשית ברוטו למשק בית. מבוסס על מחקר הלמ"ס, 2003


 

בישיבת וועדת הכספים שנערכה ביוני 2002 תיאר נציג משרד האוצר, מר איתן רוב, את התכנית הכלכלית של אותה שנה. בין יתר היעדים, המטרות והשיטות הוא הזכיר "העלאת מיסוי". מר רוב אמר לוועדה מפורשות: "שיעור המס העקיף במדינת ישראל הוא מן הגבוהים באירופה - נדמה לי שאנחנו מקום שני בעולם", אבל מבלי לנמק קבע כי "המינון הראוי" (של הרכב המסים) הוא בהעלאת מס עקיף דווקא ולא מס ישיר. באותה פסקה שבה דרש העלאה של המע"מ בעוד אחוז (לערך שיא של 18%) – כי לכאורה אין כסף וצריך למנוע משבר פיננסי – הוא מזכיר הפחתה מתקרבת של מס הכנסה. הפחתה זו אינה מועילה כלל לאותם אנשים שאינם מגיעים לסף המס, אבל חייבים להמשיך לשלם על לחם ומרגרינה – שמחירם עולה.

***

דווקא מנקודת המבט של משרד האוצר קיימת בעיה בהטלת מע"מ והיא, כי לרוב קשה לחזות את גובה ההכנסה הצפויה בגין מס זה. אחת הסיבות לכך יכולה לשמש נימוק לבטלו: הטלת המע"מ מקטינה את כמות הכסף הפנוי ובעקבות זאת, את הצריכה. הקטנת הצריכה מצידה מקטינה את היקף החיובים במע"מ וכך מקטינה את סכום תקבולי המס לעומת התחזית.

 

ואכן, לאחרונה, הופחת המע"מ לשיעור של 16.5%. הורדה זו היא צעד ראשון במימוש הצעת האוצר להוריד את המע"מ על כלל מוצרי הצריכה עד לרמה של 14%. עלות הצעה זו של האוצר היא כחמישה מיליארד שקלים.

ההצעה שאנחנו מעלים כאן היא למקד את הורדת המע"מ למוצרי המזון - להוריד לחלוטין את המע"מ על מוצרי המזון ולא להפחית את המע"מ על המוצרים כולם. העלות תהיה דומה להצעת האוצר אבל התוצאה תשפיע לטובה בעיקר על העשירונים התחתונים והאמצעיים ופחות על העשירון העליון. כך, לא יופחת המס על מכוניות יוקרה אבל יפחת המס על לחם.

***

מבחינה סטטיסטית עובדה מדהימה היא כי במספרים מוחלטים, גובה ההוצאה הכספית החודשית על מזון (ללא ירקות, פירות וארוחות מחוץ לבית) למשק בית, כמעט אדיש לעשירון – ממוצע 1,163 ₪ למשק בית, כשהעשירון התחתון מוציא על מזון 1,105 והעליון 1,297 (עם סטית תקן בת כ- 6% בלבד). כלומר ההכנסה הממוצעת נטו, כמעט איננה משפיעה על גודל ההוצאה למזון. מצד שני בעוד העשירון התחתון מוציא על מזון כמעט מחצית מהכנסתו נטו, העשירון העליון מוציא למזון כ-6% בלבד. זאת אומרת שביטול של המע"מ על המזון מביא אמנם תוספת דומה בשקלים לכוח הקנייה, אבל משמעותה של אותה תוספת עבור העשירון התחתון, היא בשיעור של 6.6% בעוד עבור העשירון העליון היא פחות מאחוז.

 

מדינות רבות בעולם הכירו בעיוות זה. באותן מדינות, גם אם קיים מע"מ, הרי קיימות קבוצות של מוצרים עליהם מוטל אחוז מס שונה או אף מס בשיעור אפס. ביניהן נמצאות אוסטריה, צרפת, גרמניה, אירלנד, איטליה, הולנד, בריטניה, ארגנטינה, קנדה, נורבגיה ורבות ממדינות ארצות הברית.

מס על מזון בחברה מקוטבת בעלת שיעור עוני עצום (ביחס למקובל בעולם המערבי) כמו ישראל, משול למס גולגולת והוא מס מרושע, מכיוון שכדי שלא לשלם אותו אדם צריך להפסיק לאכול.

***

ביטול המע"מ על המזון ישאיר יותר כסף לצריכה דווקא בידי אותם עשירונים שהכנסתם יוצאת רובה ככולה על צריכה. היא תוסיף כ-150 ₪ הכנסה פנויה לעשירונים התחתונים וזאת בדרך אוניברסאלית ומבלי לפגוע בכבודם. לפחות חלק מכסף זה עשוי לחזור לקופת המדינה כמס על הכנסתם של יצרנים ומשווקים של מזון. מכאן שביטול המע"מ על המזון איננו רק צודק, הוא גם זול יותר מכפי שניתן לחשוב. זו נקודה מעודדת שצריכה להיות סמן בתכנית הפעולה לביטול המע"מ על מזון: זיהוי אותם גורמים הפעילים פוליטית ועשויים לשמש בני ברית במאבק. בין אלה אפשר למצוא נציגים של קבוצות שבהן העוני רחב דוגמת חרדים וערבים, אך גם תעשיינים ויצרני מזון אחרים, שבדרך כלל אינם מזוהים עם מאבקים חברתיים.

מאמר זה מתבסס בין השאר על דף עמדה – הורדת המע"מ על מוצרי מזון – בהוצאת קואופרטיבי המזון הקהילתיים בחסות עמותת סינגור קהילתי (ע"ר).

 

 


טשטושי מס, רונן סנדר, שווים, 16.5.2007


נכתב בתאריך
21/5/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו