עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

טשטושי מס - בניגוד למה שמספרים, בישראל המיסים אינם כה גבוהים; בניגוד למה שמספרים הורדת מיסים לא מבטיחה גידול בצמיחה. לידיעת חברינו המופרטים

טשטושי מס
מאת רונן סנדר, 16.5.2007

ראשי > דיסידנט


בניגוד למה שמספרים, בישראל המיסים אינם כה גבוהים; בניגוד למה שמספרים הורדת מיסים לא מבטיחה גידול בצמיחה. לידיעת חברינו המופרטים


בשבוע שעבר נקלע נחמיה שטרסלר, אחד מהכתבים הניאו ליבראלים הרעשנים בישראל, לעמדת התגוננות ("הארץ", 11.5). הניאו ליבראליזם כבר לא כל כך פוליטקלי קורקט. לא שיש חשש שפוליטיקאים מרכזיים בישראל הפסיקו להאמין בתיאוריה הזו, אבל יש התחלה של שינוי עמדות. לפיכך, שטרסלר מפנה את כל הרטוריקה הדמגוגית שלו כנגד המגמה ומכנה כל מי שמעז לכפור באמונתו הקיצונית בניאו ליברליות - שרלטן.

 

שטרסלר לא מנסה לבסס את דעתו על נימוקים מהותיים כי חזרה בשאלה מסוכנת לדת ועלולה לחשוף  ספקות שעשויות, חלילה, למוטט אותה כליל. 

 

למשל, אחת האקסיומות הניאו ליבראליות עוסקת בצורך להוריד מיסים. מיסים כמובן לא ניתן להוריד ללא קץ כיוון שהדבר יאיים על יכולתה של המדינה לתפקד. וכבר נכתב כי הורדת מיסים, בעיקר מס הכנסה ומס חברות, ככלי לשיפור כלכלי וצמיחה, איננה מספקת הסחורה המובטחת, וג'ורג' בוש האב אף הגדיר את מדיניות הורדת המיסים של רונלד רייגן - "עבודת אלילים" (Voodoo-Economy).

***

רעיון הורדת מס הכנסה ככלי להמרצת הכלכלה, שיפור כלכלי וצמיחה מגיע מכיוון תיאורית עקומת ההיצע (Supply Side Theory), למרות שאין בהכרח קשר בין הדברים. מאקרו כלכלה מיחסת את עקומת ההיצע לשוק העבודה המהווה את מגבלת הייצור של המשק. אסכולת ההיצע מתמודדת עם מגבלת כושר הייצור ע"י ייעול מבנה המשק והגברת הפרודוקטיביות של הפועלים.

 

על בסיס רעיון זה, הורדת שיעור המיסים תביא מספר תוצאות חיוביות, אלא שבין זה לבין המציאות - אין הרבה. דברים אלו נאמרים בהסתייגות, כיוון שמס גבוה מאוד, ולו רק באופן יחסי למדינות אחרות, עלול להביא נזק כלכלי.

 

הורדת שיעור המס גוררת באופן מיידי ירידה בהכנסות הממשלה. טענת חסידי האסכולה היא שבין כה וכה עדיף לה לכלכלה שהוצאות הממשלה יקטנו ככל האפשר (ה"שמן והרזה" של ביבי נתניהו). מעבר לזה, לטענתם, המרצת המשק, כתוצאה חיובית וברורה של מדיניות הורדת המיסים, תביא להגברת גביית המיסים המצרפיים שתגדיל את הכנסות המדינה אף מעבר להכנסות שהיו טרום הורדת המיסים.

עקומת לאפר

אחד ממעצבי הרעיון של הורדת המיסים, שגם צייר את הגרף המפורסם שמראה את הקשר בין שעור המס וההכנסות המצרפיות של הממשלה, הוא כלכלן בשם ארתור לאפר (Arthur B. Laffer). גם לאפר מודע למגבלות הרעיון ומציין את התנאים בהם הורדת מס תביא לעליה בהכנסות המדינה. כפי שניתן לראות בגרף, הנקודה בה סה"כ הכנסות המדינה נמצאת במקום כלשהו סביב 50 אחוז מס - לאפר צייר גרף סכמאטי בלבד, על פי הסיפורים, במהלך ארוחת ערב.

***


בהסתמך על הרעיון הנ"ל הורדו מיסים במדינות שונות כאנגליה, ניו-זילנד, ובארה"ב, בה התבצעו מספר הורדות יזומות לאורך השנים, עוד מימי הנשיא קנדי.

 

היום, מסתבר שהתיאוריה של לאפר רחוקה מהמציאות. בהתבסס על סטטיסטיקה שנאספה לאורך 50 שנה בנה מרטין גרדנר גרף חלופי הנקרא  Neo-Laffer Curve


על סמך הסטטיסטיקה הראה גרדנר כי התיאוריה של לאפר אכן נכונה, אם רק בקצוות המס השולי של 90% ומעלה ו-10% ומטה. אולם ככל שנוטים למרכז, שהוא 50 אחוזי מס הכנסה, אין התאמה בין גובה המס לבין הכנסות המדינה. מה שמתקבל הוא מישמש אחד גדול.

 

חשוב להבין את הבעייתיות של השוואה בין מקרים שונים ולבודד אירועים נוספים המשפיעים על התוצאה במהלך התקופה הנבחנת. לדוגמא, הורדת המיסים של רונלד רייגן, ובוש הבן בשנים האחרונות, לוותה בהגדלה מטורפת של תקציב הממשל האמריקאי. לכן, קריאות השמחה של הניאו ליבראלים שהציגו את תקופת רייגן כדוגמא להצלחה מסחררת, הן צבועות. הרי הניאו ליבראלים הם הם המתנגדים החריפים ביותר לגירעון תקציבי של הממשלה ויש יסוד להניח שדווקא הרחבה תקציבית (פיסקאלית) זו מבית מדרשו של ג'ון מיינרד קיינס היא זו שהביא את הצמיחה.

 

בשבוע האחרון התפרסם מחקר חדש של בנק ישראל שהשווה את גובה המס בישראל למס המשולם במדינות מתועשות אחרות. הבנק הראה שלישראלים אין כלל מה להתלונן על גובה המס. דווקא בשכבות הביניים המס בישראל נמוך יחסית לאירופה ואילו ברמות השכר הגבוה המס בין ישראל לשאר המדינות משתווה.

***

ממצאים אלו הם הפתעה לרבים בישראל, מה שמוכיח את כוחה של הדמגוגיה ויחסי הציבור של אלו שנפשם חפצה בהורדת מיסים. נושא מכלול תשלומי המס הוא כמובן הרבה יותר מורכב ומקיף מאשר גובה מס הכנסה. לדוגמא, בישראל לא נהוג מס על ירושות, להבדיל מכל המדינות המתועשות וכאשר משקללים מרכיבים נוספים, כפי שניתן לראות במצגת של מכון ון ליר, מתברר כי  סה"כ נטל המס על הכנסות בישראל נמוך עוד יותר. למי שלא זוכר, היה זה עמיר פרץ "החברתי" שבפרץ של דמגוגיה הפיל את רפורמת המס של אברהם שוחט ויחד איתה את מס העיזבון.

 

איך זה משפיע על המיסים בקיבוצים? הנהלות ובעלי השכר הגבוה בקיבוצים דחפו את השכר הדיפרנציאלי בגלל סלידתם מהערבות ההדדית לחבריהם בקיבוץ ולא בגלל מטרות כלכליות מובהקות. מבחינת רבים מהם, כל מס העולה על שעור אפס הוא מס מיותר ומזיק ולכן סביר להניח שמיסי רשת הביטחון בקיבוצים ירדו במשך השנים ככול שיתאפשר לקובעי המדיניות בקיבוצים.

 

 


"עבודת אלילים" (Voodoo-Economy).
הגרף המפורסם של ארתור לאפר
Neo-Laffer Curve של גרדנר
מחקר חדש של בנק ישראל: גובה המס לעומת מדינות מתועשות
במצגת של מכון ון ליר: נטל המס בישראל


נכתב בתאריך
16/5/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו