עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

תנועה מקיצוניות לקיצוניות - התנועה הקיבוצית היא הדוגמא הטובה ביותר של מעבר מקיצוניות אחת לשנייה: מן האידיאולוגיה הקומוניסטית העיוורת של תח
תנועה מקיצוניות לקיצוניות 
 מאת רונן סנדר, 1.5.2007
1 במאי 2006

 

התנועה הקיבוצית היא הדוגמא הטובה ביותר של מעבר מקיצוניות אחת לשנייה: מן האידיאולוגיה הקומוניסטית העיוורת של תחילת המאה הקודמת עברנו לניאו ליבראליזם קיצוני ועיוור לא פחות. כמה תובנות לאחד במאי


בימים עברו נהגו הקיבוצים לקחת חלק פעיל מאוד בהסתדרות העובדים וביום האחד במאי. יחד אם השריפה המתוזמנת של סממני העבר בתנועה הקיבוצית, פעולה המשרתת את הפרטת הקיבוצים, התנתקו הקיבוצים מסממני העבודה ובראשם האחד במאי. דווקא היום, היה טוב לחברי קיבוצים רבים אם היה להם איגוד אפקטיבי שישמור על זכויות העבודה שאין להם על פי חוק – הרי החבר הוא לכאורה עצמאי ושותף שווה זכויות בתאגיד ששמו קיבוץ, לכאורה כי בפועל רבים מהחברים נושלו מזכויות אלו.

 

לקראת האחד במאי שווה לרענן את הזיכרון בקשר לתאריך ההיסטורי שאליו רבים כל כך מתכחשים. רבים מקשרים בין הקומוניזם הסובייטי לאחד במאי, אולם כמה שהדבר נשמע מפתיע, יום זה הוא תרומתם של פועלי ארה"ב. תרומה רוויה בדם לזכויות עובדים שהיום נראות מובנות מאליהן – יום עבודה של 8 שעות והזכות לשבות.

 

זכויות מובנות מאליהן? לרוב האנשים - כפי שמובן מאיליו זכותה של אישה על גופה. למרבה הצער זכויות אלה של הפועלים אינן מובנות לכמה מקובעי מדיניות וכלכלנים בישראל, ביניהם ביבי נתניהו שניסה לקדם חוק להגבלת שביתות בישראל. גם זכויות שעות העבודה והמנוחה אינן מובנות מדי הצורך לבעלי חברות קבלן ותומכיהם.

 

במשך חמש שנים עבדתי עם חברות ענק בגרמניה, זה היה ברור; אין מה להתקשר אליהם באחד במאי, הם לא עובדים ביום הזה. בארה"ב, ארץ החופש הבלתי מוגבל מספר העובדים המאוגדים קטן יחסית, אבל מאוגד.

***

מי שהיה בארה"ב והרגיש את נחת זרועו של איגוד אמריקאי, הבין. אם במאי 1886 נטען שהמשטרה הייתה שפוטה של בעלי ההון והרגה בפועלים, היום בתערוכות מסחריות שם מציגות חברות, השוטרים משתפים פעולה עם איגודי העובדים וכופים על בעלי הדוכנים ולרכוש את שירותיהם של עובדי האיגודים. מי שמסרב להתכופף לתנאי האיגודים, במקרה הטוב יזכה לביקור של נציג החוק, במקרה הגרוע יזכה לביקור של נציג האיגוד רב העצמה, יש אף אומרים עצמה מאפיוזית.

 

בישראל, כשהאיגוד המקצועי היה שלוחה של מפלגת השלטון לאורך שנים רבות, מאבקים מקצועיים היו רק עניין של כאילו. מאבקים אלו לא קרובים להיראות כמו מאבקים בארה"ב.

כולנו אוהבים לשנוא את האיגודים והשביתות שהן אחד הכלים החוקיים הבלעדיים שברשותם. כן, זה לא פופולארי, עד שאתה לבד. עד שמולך עומד המעביד שלך, סוללת עורכי הדין ולפעמים גם המאבטחים שפוטים שמוכנים להפר את החוק בשביל כמה שקלים של שכר.

 

***

כן, נראה הזוי? תקראו את הציטוט הזה של אדם סמית', אבי הכלכלה הקפיטליסטית:

 

"שכר העבודה המקובל תלוי בכול מקום ומקום בחוזה הנחתם בדרך כלל בין שני הצדדים האלה, שהאינטרסים שלהם אינם שווים בשום אופן. הפועלים שואפים לקבל הרבה ככל האפשר, המעסיקים שואפים לתת מעט ככל האפשר. אלה נוטים להתאגד כדי להעלות את שכר העבודה, ואלה – כדי להורידו.

 

אולם בדרך-כלל לא יקשה לחזות ידו של מי תהיה על העליונה בסכסוך בנסיבות רגילות, ומי יכפה על מי להסכים לתנאיו. המעסיקים, אשר מספרם קטן יותר, מתאגדים ביתר קלות. מה גם שהחוק מתיר להם את התאגדותם ועל כל פנים אינו אוסר אותה, אבל הוא אוסר התאגדויות של פועלים. אין לנו חוקי פרלמנט נגד התאגדות לצורך הורדת מחיר העבודה, אך יש חוקים רבים נגד התאגדות לשם העלתו...

 

יש אומרים שרק לעיתים רחוקות אנו שומעים על התאגדויות של מעסיקים, ואילו על התאגדויות של פועלים אנו שומעים לעיתים קרובות. אך מי שמדמה בנפשו על סמך דברים אלה שהמעסיקים מתאגדים רק לעיתים רחוקות, הרינו בור בהוויות העולם כשם שהוא בור העניין זה. בכל מקום ובכל זמן שוררת בין המעסיקים כמין התאגדות אילמת, אך מתמידה וקבועה שלא להעלות את שכר העבודה למעלה משערו המקובל...... יש שהמעסיקים מתאגדים בהתאגדויות מיוחדות כדי להוריד את שכר העבודה אפילו למטה מן השער הזה. התאגדויות אלה מתנהלות תמיד בתכלית החשאיות עד מימושן, וכאשר הפועלים נכנעים ללא התנגדות, כפי שקורה לא אחת, הרי למרות פגיעתן הקשה, איש זולתם אינו שומע עליהן לעולם."

 

***

כמו בכל דבר בעולמנו, גם כאן דרושים איזונים ושיקול דעת לטובת הכלל. כאשר כלכלת ישראל מנוהלת ע"י חצרות ניאו-ליבראליות הרואות בכלכלה אידיאולוגיה חילונית הבאה כתחליף ליהדות החרדית, ולא מדע בלתי מדויק שכל מטרתו רווחת כלל תושבי המדינה, או אז נשברים כל האיזונים בין עובדים למעבידים, בין בעלי הון לפוליטיקה, בין המאוויים של הפרט לטובתם המצרפית של כלל האזרחים, אז נשברים האיזונים והחברה נסחפת מקיצוניות אחת לשנייה.

 

התנועה הקיבוצית היא הדוגמא הטובה ביותר לסחף מקיצוניות אחת לשנייה. את האידיאולוגיה הקומוניסטית העיוורת של תחילת המאה הקודמת החליפה אידיאולוגיה ניאו ליבראלית קיצונית ועיוורת לא פחות מאותה אידיאולוגיה קומוניסטית. מסגידה עיוורת לאחד במאי דווקא בתקופה של שותפות אמיתית בהון הקיבוץ להכחשה עיוורת דווקא בתקופה שהחבר העובד מנושל מזכויותיו על ההון ומזכויות עובד בסיסיות. ובקוטב כמו בכול קוטב: קר וצחיח.


האחד במאי, מאת ד"ר דוד סיון
למאמרים של רונן סנדר


נכתב בתאריך
1/5/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו