עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

שמיר, לא מה שסנדר חושב - חבל שרונן סנדר לא בדק את העובדות על שמיר לפני שכתב דברים כל כך הזויים ומופרכים. תגובה למאמרו "העושר של שמיר"

שמיר, לא מה שסנדר חושב
מאת איציק כהנא, 8.4.2007

 

 

חבל שרונן סנדר לא בדק את העובדות על שמיר לפני שכתב דברים כל כך הזויים ומופרכים. תגובה למאמרו "העושר של שמיר"



 

מנין לקח רונן סנדר את העוז לכתוב על קיבוץ שאינך יודע עליו דבר? רשימתו מכילה כל כך הרבה דברים מופרכים ומצוצים מקיבעון מחשבתו, עד שאין להכיר בהם את מושא המאמר.

 

נבחן מספר נושאים:

כלכלה: אכן, כלכלית, קיבוץ שמיר היה קיבוץ מבוסס בטרם שינוי. המהלכים שנעשו לפני ואחרי השינוי הביאו להמשך ולהעמקת השגשוג, אך את העננים שהופיעו בשמינו יכולנו רק אנו לראות. כל ניסיונותינו - ואני בתחום הניהול בשמיר מאז 1998 - להביא למצב בו הקיבוץ נסמך על מקורותיו השוטפים להוצאותיו השוטפות נכשלו (נכשלו בכך גם קודמיי). גם לאחר השינוי עברו מספר שנים עד שיכולנו להגיד בבטחה שאכן הגענו לאיזון בין מקורות לשימושים בהפעלת הקיבוץ. החיסכון שהושג ברמה השנתית עובר את הסכום המחולק היום לחברים כבונוס שנתי (מה עשינו בשאר ה"עושר" - בהמשך). וראה זה פלא – אנשים מרוצים מרמת השירותים שהתייצבה לאחר השינוי.

קליטה: הקליטה בשמיר נעצרה כמעט לחלוטין בשנים שלפני ההחלטה על השינוי. צעירים מוכשרים עזבו את הקיבוץ, אם לאחר קבלה לחברות ואם ללא קבלה לחברות, בגילאי 30-27. הקיבוץ החל לקטון באופן מדאיג. והוא היה, כדברי סנדר, קיבוץ עשיר. וראה זה פלא: עבר השינוי ופתאום, ללא פעולות יזומות של הקיבוץ, בניו מבקשים להתקבל לחברות (ומתקבלים). קצב הקליטה מיום השינוי עומד על 20-15 חברים חדשים בשנה, רק מקליטת בנים ובני זוג של בנים וחברים.

תרבות: רצינו לעשות אירוע גדול בחג ה-50, שחל בשנת 1994. האווירה לא התאימה ולכן ציון היום היה כמו חג קיבוץ רגיל. וראה זה פלא: בחג ה-60, שנתיים לאחר השינוי, 150 חברים ובנים עולים על הבמה באירוע שלא ידענו כמוהו בעבר. חגים ואירועי תרבות ששכחנו מתי היו כמוהם, מתרבים משנה לשנה.

התפרנסות: כאן חוצפתו של סנדר גדולה מבשאר הנושאים: מהיכן הוא שאב את האינפורמציה? נושא ההתפרנסות התחזק מאוד בעת הדיבורים על השינוי והמשיך להתחזק אף יותר לאחר השינוי. ההתייעלות בענפי השירותים בקיבוץ (פרנסה לכל דבר היום) היא מדהימה, מבלי לפגוע באיכות ורמת השירותים אותם באמת רוצים החברים.

שביעות רצון: אכן שביעות הרצון היא גבוהה מאוד בשמיר, לא מעט בזכות עושרו של הקיבוץ. מצב זה החליף את המצב אותו מצאתי ביום שנכנסתי לתפקידי, של חוסר הסכמה כללי כמעט על כל נושא וחוסר אמות מידה של נכון ולא נכון בהתנהלות הקיבוץ.

ללא משברים או פיטורים: תהליך ההסתגלות היה מחושב ומתחשב ולכן לא פוטרו חברים ממקומות עבודה שהצטמצמו והשינויים נעשו בהסכמה ובהתחשבות. זוהי הסיבה לכך שלא מיד הגענו לאיזון בין מקורות ושימושים.

מה נעשה ברווחים: מאז השינוי יכולנו להשלים פנסיה מכובדת לכולם (יהא השכר אשר יהא) ולהבטיח את עתידם של הפנסיונרים ובעלי הצרכים המיוחדים בינינו, מבלי שתהיה תלות בין מצבו של הקיבוץ בזמן נתון לבין כיסוי הצרכים. יכולנו לבצע מהלך של מתן ביטוי מוחשי מאד לוותק ולהשוואת תנאי דיור תוך הסכמה רחבה והיענות לחברים שמצבם ייחודי. יכולנו להשלים לעתיד את הקרן להשכלה גבוהה לכל הילדים (נושא זה, בראיה עתידית, בטיפול היום).

שיתופי שיוויוני: קל יותר לעשות שינוי במצב טוב וודאי שפתרונות שמיר אינם נכונים לכל הקיבוצים (הלוואי!). אינני יודע מהיכן רונן, אך אני מוכן לחתום שאם הוא מקיבוץ "שיתופי" הרי שבשמיר יש יותר שוויון ופחות שיתוף מאשר בקיבוצו.

כדאי ללמוד את העובדות לפני ששופכים על הנייר גיבוב של כזה מלל הזוי ומופרך.

הכותב הוא מנהל קהילה בשמיר מזה תשע שנים 

 

העושר של שמיר, רונן סנדר, שווים 1.4.2007


נכתב בתאריך
8/4/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו