עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

ניסי ניסן - חודש האביב, זהו הזמן הניתן לנשמתנו היתרה ליחל ולהתפעל מניסי ניסן





ניסי  ניסן
מאת שירן בן יעקב, 1.4.2007



חודש האביב, זהו הזמן הניתן לנשמתנו היתרה ליחל ולהתפעל מניסי ניסן.

חג האביב- כפתח דבר לנו, בספר נוסף של דברי ימינו.

התחדשות, פריחה, לבלוב- של המעשה, של היצירה, של החירות אותה אנו משמרים ומייצרים.

 


שוב מעגל השנה; מאחורינו ימי הגשמים המעטים, לפנינו ימים חמים, חמים להתלקח. לאחריהם ימים כאלה הקרים ואפרוריים יותר ואחריהם שוב הגשמים הקשים, שלעיתים נראה כמו אין סוף להם וזוהי אחריתו של עולם, אך כשם שלאחר כל לילה מפציע הבוקר, כך גם בימים אלו, אנו שבים לפרוח וללבלב ממעט הגשם שניתן לנו.

אנו מתקדמים עם בתנועה המעגלית של חיינו, חוזרים, חוזרים ועם זאת מעמיקים, חווים שוב וכמחדש, ויודעים לבקש ביתר בהירות, לבקש שוב את החירות; חירות המחשבה, חירות המעשה.

 

וכעת משכלּוּ  המים

אנו יודעים שזהו אביב תיקון העולם

זהו אביבו של האדם המתחדש כל שנה

זוהי שיבתה של היונה

 

 


לא נרדם

 

יש חשמל באויר

אני שוב חש את הלמות הדופק

של העולם

לוחש לי את סודותיו

בלבלוב המחדש כוחות וריח של עוד. עוד לראות, עוד להרגיש, עוד לדעת

ללא הרף

ולחוות את הפריחה, להיות אחד עם העולם והאדם בעת שמחה שזו.

יאנוש קורצ'אק שואל:

"האם האדמה מכירה טובה לשמש מפני שהיא מאירה? האם העץ מכיר טובה לגרעין, מפני שממנו צמח?"

ואנו בידי היומיום עונים לו במעשה

 

נשוב ונתחדש להיות המעשה והעושה

ואם תשאלוני

לאן הדימוי הזה מוביל?

אענה: ההלך- תלמיד

היעד- השביל

 

עבר, הווה, עתיד

ועכשיו

ותמיד תמיד

  תמיד

 

אורחות חיים באינספור מילים.

 דעות מחשבות, שנים

            אחרות.

כאורחות בשביליי המדבר

לעת כסות כוכבים

 צוחקים, בוכים, מתנים

             אהבים.



נכתב בתאריך
2/4/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו