עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

שנהיה ראויים לחירותנו / ברכה לפסח

שנהיה ראויים לחירותנו / ברכה לפסח
מאת אלישע שפירא, 27.3.2007

 

ובחודש האביב בארבעה עשר בו יצאו אבותינו ממצרים.

מאז ועד היום אנו חוגגים במועד זה את חג חירותנו,

חג האביב, חג ההתחדשות.

כדברי המשורר: "נצא השדה, נלינה בכפרים, 

נראה אם פרחה הגפן, פיתח הסמדר, הנצו הרימונים..."

כי האביב והחירות באים אלינו ביחד.

האביב פורח שוב בשדותינו,

בשפעת צבעיו וריחותיו המשכרים,

ואנו משתאים מול יפעת הפריחה ועוצמת ההתחדשות.

יש משהו מדהים בכוחו של הטבע וביכולתו להתחדש,

כאילו לא חלפה לה עוד שנה,

כאילו לא בגרנו (אולי הזדקנו) מעט,

כאילו אין מלחמות בעולם,

כאילו אין צער ודמעות במקומותינו,

כאילו אין עוני ודלות מנוונת סביבנו,

כאילו נועדנו רק לחגוג את הצמיחה,

היפה, המלהיבה והמרגשת.

עם ישראל יצא מבית עבדים והיה לעם חופשי,

משוחרר מכבלים ששמו עליו אחרים.

אך רק במעמד הר סיני השיג העם את חירותו,

כאשר בחר בין עגל הזהב לתורת משה.

כאשר קיבל עליו את עשרת הדיברות,

את הציווי המוסרי המחייב.

החירות אינה רק שחרור מכבלים זרים,

החירות היא הבחירה של היחיד ושל הציבור בדרכו שלו.

הבחירה בין טוב ורע, בין ראוי לאסור.

החירות היא המגבלות שהאדם והעם מטילים על עצמם.

החרות היא הצירוף של חופש יחד עם אחריות.

אחריותו של אדם לזולתו, לציבור ולעתיד המשותף.

ככל שאובדת לנו היכולת להגביל את עצמנו,

ככל שאובדת לנו היכולת לבחור, 

ככל שאנו נכנעים ליצרנו,

ככל שאנו נאטמים לצרכיהם של האחרים,

אנו מאבדים את היכולת להיות בני חורין,

אובדת לנו חירותנו.

לכן נברך השנה, בערב פסח תשס"ז:

שנזכור כי החירות ניתנת רק למי שיודע לקיימה,

שתהיה לנו היכולת והתבונה לשמור על חירותנו.

שנהיה ערבים זה לזה ולא נשאיר חברים מאחור.

שנהיה קשובים למצוקתם של אחינו בני ישראל

ולא נשלים עם העוני והמחסור.

שנשתחרר מהיותנו כובשים של עם אחר

ולא יהיה ליבנו אטום לסבל זולתנו.

שנהיה אחים זה לזה

ולא יגבה ליבנו.

שנהיה ראויים לחירותנו.

חג שמח!

 


 


נכתב בתאריך
27/3/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו