עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

מבחן גביזון של אורית נוקד - כלשון מאזניים בוועדה למינוי שופטים את, ח"כ אורית נוקד, תצטרכי להכריע בין גישת השופט חשין, המתייחס אל בית המשפט העליון כאל ביתו הפרטי, לבין מי שרואים בו בית של כל אזרחי ישראל. מכתב גלוי לאורית
שיתופי-חדשני / אורי הייטנר
מבחן גביזון של אורית נוקד
11.2.2007



ראשי > אידיאלי
רות גביזון

כלשון מאזניים בוועדה למינוי שופטים את, ח"כ אורית נוקד, תצטרכי להכריע בין גישת השופט חשין, המתייחס אל בית המשפט העליון כאל ביתו הפרטי, לבין מי שרואים בו בית של כל אזרחי ישראל. מכתב גלוי לאורית


אורית, שלום!

 

עם כניסתך לחיים הפוליטיים, ניתנה לך הזדמנות להשפיע על עתידה של מדינת ישראל. ספק בידי, אם את עצמך היית מודעת להזדמנות הנקרית בפניך בשבועות הקרובים, להטביע חותם של ממש על עתידה של המדינה. כוונתי לחברותך בוועדה למינוי שופטים.

 

חברות זו מקנה לך עוצמה אדירה. בתקופה זו, כאשר הוועדה עומדת למנות חמישה שופטים לבית המשפט העליון, עוצמה זו היא חסרת תקדים. ובמקום הזה, בעיתוי הזה, הרכב הוועדה מעניק לידייך את האפשרות להיות לשון המאזניים. במקרה זה אין המדובר בלשון מאזניים שיקבעו אם פלוני או אלמוני יהיה שופט, אלא בקביעת פני בית המשפט העליון, ולפיכך גם פני החוק, המשפט והצדק בדמוקרטיה הישראלית לשנים רבות. במקרה זה מדובר בלשון המאזניים עליהן מונחות שתי חלופות. האחת, שבית המשפט העליון יהיה גם בשנים הבאות "הבית" שמישאל חשין קיבל בירושה מאביו, או הבית של כל אזרחי ישראל. האם בית המשפט העליון יהיה מועדון סגור רק לחברי קבוצה אחת בחברה הישראלית וייתן ביטוי רק לדעה אחת במגוון הדעות בציבוריות הישראלית, או שיהיה זה בית משפט פתוח לזרמי אוויר ומשבי רוח מגוונים, לגישות שונות, לאנשים שאינם בהכרח אנ"ש.

 

אבן הבוחן היא בחירת רות גביזון לבית המשפט העליון. מדוע אני מעמיס על בחירתה של מועמדת אחת משא כה כבד? מדוע יש להתייחס לבחירתה כך, ולא כתמיכה או התנגדות בעוד מועמדת, אחת מרבים?

 

הסיבה לכך, היא שאיש אינו מערער על כך שאין מתאים ממנה לתפקיד. מדובר בענק משפטי -  במשפטנית דגולה והוגת דעות משפטית מוערכת מאוד בקנה מידה עולמי. מדובר במשפטנית מבריקה, מקורית, יצירתית ובלתי שגרתית. מדובר באישיות כריזמטית וסוחפת שעשויה להעניק הרבה יוקרה לבית המשפט העליון. מדובר באחד האנשים המזוהים ביותר בארץ ובעולם עם זכויות האדם והאזרח (היא גם מייסדת האגודה הישראלי לזכויות האדם והאזרח); תחום שהיא בקיאה בו מאוד, מחויבת לו מאוד, אך לא בצורה פשטנית, סיסמאתית, פלקטית ודמגוגית, אלא תוך הבנת המורכבות של זכויות האדם כחלק ממכלול שלם של העולם המורכב. 

 

רות גביזון היא ממש מועמדת מושלמת לתפקיד, והבחירה בה מובנת מאליה, לכאורה. אך למרבה הפלא, סיכוייה להיבחר נמוכים למדיי. למה? כיוון ששופטי בית המשפט העליון מתנגדים בכל תוקף לבחירתה. ומדוע הם מתנגדים, ומדוע בכזה תוקף?

***

אהרון ברק אמר את הדברים בבירור – הוא מתנגד לבחירתה, כי "יש לה אג'נדה". אכן, מדובר באישה דעתנית מאוד. האם זו מגרעת? בעיניי, זו נקודת זכות. אולם האם היא

היחידה שיש לה אג'נדה בבית המשפט העליון? הרי בכל תולדות בית המשפט העליון לא כיהן בו אדם שראוי לתואר "שופט עם אג'נדה" יותר מאהרון ברק עצמו. מדוע אם כן הוא

מתנגד כל כך למינויה? מסיבה אחת - האג'נדה שלה שונה משלו.

 

אהרון ברק בנה בית משפט עליון חד אג'נדאי, בצלמו ובדמותו. הוא נעל את דלתותיו בפני מי שחולק על דרכו, ובוודאי מפני משפטן בעל שיעור קומה, שעלול להוות משקל נגד לדומיננטיות שלו, או של יורשתו. למשל, רות גביזון. התוצאה היא פגיעה של ממש בדמוקרטיה. זוהי גם פגיעה משמעותית ברמתו של בית המשפט. המחלוקת היא לב לבו של הליך שיפוטי ראוי. הדין והדברים הם מרכיב חיוני מאין כמותו בעשיית דין. השיג והשיח המשפטי הם תנאי הכרחי למשפט איכותי.

 

בחלק ניכר מנקודות המחלוקת בין רות גביזון לבין ברק ובייניש, אני מזדהה עם דרכה של גביזון. איני יודע מה דעתך, אורית, בסוגיות אלו. אולם השאלה אינה אם את מצדדת בעמדותיה של גביזון, אלא האם את סבורה שיש מקום בבית המשפט לדעה אחרת משל ברק ובייניש ולכך שהיא תיוצג בידי אדם ברמתה של גביזון.

 

אני מאזין לפרשנויותיו של חנן קריסטל ברדיו, בהן הוא מנתח את עמדותיהם הצפויות של חברי הוועדה למינוי שופטים. אותך, אורית, הוא אינו סופר. כלומר, הוא סופר אותך כמובנת מאליה, כשפוטה של השופטים, כמריונטה של דורית בייניש, כאסקופה הנדרסת. הוא מתייחס אליך כאל מי שבהכרח ילך בתלם, כחברת מפלגה נאמנה... כך הוא מתייחס אליך וכך גם המוני מאזיניו.

 

אני מכיר אותך שנים רבות, וספק בידי אם את אכן כזאת. נפלה בידייך הזדמנות אמיתית להשפיע על החברה הישראלית. האם מול הזדמנות זו תעדיפי לפעול כרובוט המופעל על פי ציפיות "המשמעת הסיעתית", או כאדם חושב ועצמאי?

***

בשבועות האחרונים, המערכת המשפטית בישראל נמצאת בלב הדיון הציבורי והתקשורתי. בעיניי, האירוע החשוב ביותר בדיון הזה, אולי ברמה של אירוע מכונן, הוא הראיון של מישאל חשין בו תקף את מינויו של פרופ' פרידמן לשר המשפטים. הפתיל של חשין קצר, ולשונו משחררת במהירות את מה שרבים מאוד מבין עמיתיו חושבים ולא יאמרו.

 

יותר משחמורים היו דברי האיום המתלהמים, הבריוניים, האלימים שאמר, אודות גדיעת היד, חמורים היו דבריו על הבית עליו הוא מגונן – הבית של אבא שלו, הבית שלו. הוא אמר בגלוי את מה שיריבי בית המשפט טוענים כל השנים: שבית המשפט הוא מועדון סגור של קבוצה קטנה, המתייחסת לבית המשפט כאל אחוזתה הפרטית ולא מאפשרת דריסת רגל בתוכו, למי שאינו שייך לה. והנה, לא רק את בית המשפט היא חוסמת, היא מנסה גם לקבוע מי יהיה הדרג הפוליטי הבכיר במערכת המשפטית – שר המשפטים.

 

דבריו אלה של חשין, מחייבים פתיחת חלונות בית המשפט ואוורורו באנשים חדשים ובדעות חדשות. אין מתאימה מרות גביזון, בעת הזאת, לתפקיד הזה.

 

את, אורית, עשויה להיות לשון המאזניים בהכרעה הזאת. את, בקולך, עשויה להחזיר את אמון הציבור בבית המשפט או לדרדר אותו לשפל חסר תקדים, שעלול לסכן את הדמוקרטיה הישראלית. נפלה בידייך זכות גדולה, להיות האיש שיכריע בסוגיה היסטורית זו. כולי תקווה שיהיו לך העוז והחכמה להוכיח שאת ראויה לזכות הזאת.

 

בהערכה,

 

אורי הייטנר



נכתב בתאריך
11/2/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו