עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

חכמה, מעשה וצדק חברתי - על יום עיון בנושאי "חברה וכלכלה בישראל" שהתקיים ביד בן צבי לזכרו של יעקב גדיש, במלאת שנתיים למותו

חכמה, מעשה וצדק חברתי
סיכם אלי ברמן, 4.2.2007
יעקב גדיש ז"ל, 1934-2005

 

 

על יום עיון בנושאי "חברה וכלכלה בישראל" שהתקיים ביד בן צבי לזכרו של יעקב גדיש, במלאת שנתיים למותו


במלאת שנתיים לפטירתו של יעקב גדיש ערך יד יצחק  בן צבי יחד עם המטה השיתופי בתנועה הקיבוצית ומשרד האוצר יום עיון שנתי לזכרו ב- 23.1.07. הנושא – חברה וכלכלה בישראל.

בדברי הפתיחה השווה אלישע שפירא, רכז המטה השיתופי ויו"ר המושב הראשון של הכנס, את "סולם יעקב" המקראי למסכת חייו של יעקב גדיש, שראשו היה בשמים ורגליו נטועות בקרקע.

***

את המושב הראשון פתח העיתונאי והפרשן  נחמיה שטרסלר ("הארץ"), שטען כי  העוני לא התחיל בנתניהו. לדבריו, עד שנת 1973 המשק צמח כל שנה ב- 5.6% לנפש, הפערים היו נמוכים, היתה תרבות עבודה ואבטלה נמוכה. לאחר 1973 הצמיחה ירדה ל- 1.5%, הפערים גדלו וגם האבטלה. הסיבה – מעבר מעבודה לקצבאות, שהחל בשנת 1975 ברפורמת בן-שחר, שחילקה קצבאות ללא קשר לעבודה. שטרסלר הציע לחזור לתרבות העבודה, לבטל את רפורמת בן-שחר, להעניק זיכו וניכוי ליוצאים לעבודה, להרחיב את תכנית ויסקונסין, לתמוך ביוצאים לעבודה בדרך של הכשרה מקצועית, סבסוד מעונות-יום ותחבורה ציבורית, לחזור לרפורמה בחינוך ולהשקעה בגיל הרך.

רני טריינין (בית-ניר), ראש מועצת יואב, ציין בדבריו כי יש לחזק את השלטון שהתרופף ואת מדיניות הרווחה. הוא אמר כי המלחמה האחרונה הבליטה את עוולות מדיניות ההפרטה וכי יש לחתור למדיניות רווחה, ולא כזו של סעד וחמלה, וראוי לחקות את המודל הסקנדינבי, בו קיימים שוק חפשי וגלובליזציה לצד סולידאריות חברתית.

סמדר אלחנני, היועצת הכלכלית לוועדת הכספים של הכנסת, עמדה על האילוצים הקשים בהם נתונה הכנסת, בקשר לתקציב המדינה, וכינתה זאת כמדיניות חקיקה הסמויה מן העין. אלחנני הצביעה על הקשיחות בתוך התקציב, שנובעת מארבעה גורמים: 58 שנות חקיקה, הלוואות שנלקחו בלי אישור ועדת הכספים ושיש להחזירן, הסכמי שכר ופנסיה ו"הרשאה להתחייב" – סעיפים שאינם מאפשרים שום גמישות בתקציב.

אלישע שפירא הצביע על שני מחקרים שנעשו מטעם המרכז לצדק חברתי ע"ש חזן. הראשון מראה שהמוצא הסוציו-אקונומי הוא הגורם היותר משפיע על ההצלחה בלימודים, בזכאות לתעודת בגרות ועל ההצלחה באוניברסיטאות. לא רק שאין שוויון הזדמנויות בחינוך, אמר שפירא, הפערים בין הקבוצות הסוציו אקונומיות השונות גדלו מדור לדור, מה שמלמד על כשלון חזון  "כור ההיתוך" בחינוך.

המחקר השני בדק את המתאם בין שיעורי צמיחה של 60 מדינות, לרמת השוויון. הממצאים מצביעים על שיעור צמיחה גבוה יותר במדינות השוויוניות יותר.

ההשקעה בהון האנושי, שהיא רחבה יותר בארצות היותר שוויוניות, היא המקשרת בין ממצאי שני המחקרים, קבע שפירא.

***

המושב השני עסק בנושא: הרמב"ם ושאלות חברה וכלכלה.

ד"ר צבי צמרת, מנכ"ל יד יצחק בן צבי, מנחה המושב השני, פתח בדברים לזכרו של גדיש שהיה מצפן ומצפון, שאליהם אנו מתגעגעים בחשכת ימינו אלה.

גדיש היה, בין השאר, פעיל בוועד המנהל של יד בן צבי וסייע להקמתו של בי"ס ללימודי ירושלים, שעומד להיחנך בקרוב. צמרת הזכיר את חיבתו המיוחדת של גדיש לכתבי הרמב"ם, ושהקפיד "לגזול זמן לתורה".

ראשון הדוברים במושב היה ח"כ זאב אלקין, (קדימה) בעבר חוקר במכון בן צבי. בהרצאה מעניינת האיר אלקין את הרקע החברתי, הפוליטי והכלכלי, לפועלו של הרמב"ם כאיש ציבור במצרים.

יוסק'ה אחיטוב, (עין צורים), שהוצג ע"י צמרת כ"הוגה הדעות החשוב בתנועת הקיבוץ הדתי", הירצה בנושא  "כופים על מידת סדום וקדושת הקניין הפרטי".

לפי אחיטוב ישנו איזון בין היענות לצרכי הנזקק לבין הכרה בלגיטימיות של הקניין הפרטי. האדם אינו בעלים מוחלטים על נכסיו וקנייניו, שנמסרו לו כפקדון מהקב"ה.

מר רענן דינור, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הציג בפרסום ראשון את תכנית האתגרים הכלכליים והחברתיים של מדינת ישראל לשנים הקרובות. במרכזה: צמצום העוני תוך הגברת הצמיחה.

התכנית כוללת הגברת מדיניות פיסקאלית אחראית. בטווח הקצר - עידוד תעסוקה עם שכר הולם ובטווח הארוך - חינוך, פנסיה, וחיסכון והגברת הסיוע לחלשים בקהילה.

בסיום הערב קראה רונית, בתו הבכורה של יעקב גדיש ז"ל, שורות מהספר "חכמת המנהיגות" של רובין שארמה, שאותן סימן יעקב: "בעיני החיים הם לפיד זוהר שאני רוצה להעביר לדורות".

סרט קצר ממסיבת יום הולדת 70 של יעקב סיים ערב זה, שעמד כולו בסימן המיזוג של חכמה ומעשה וצדק חברתי - דרכו של יעקב ז"ל.


נכתב בתאריך
7/2/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו