עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

כשהלב נאטם - בבאר שבע אפשר לספק לקשישים ארוחות חמות במחיר סמלי ובניר-עם אי אפשר? עזבו את "תקנות הסיווג". בשביל להיות בני אדם לא צריך תקנות סיוו

כשהלב נאטם
מאת יזהר בן נחום, 29.1.2007
מתוך עיתון הקיבוץ - לחצו לכתבה

בבאר שבע אפשר לספק לקשישים ארוחות חמות במחיר סמלי ובניר-עם אי אפשר? עזבו את "תקנות הסיווג".

בשביל להיות בני אדם לא צריך תקנות סיווג.

צריך רק לב


לפני מספר שבועות הזדמן לי לקבל טרמפ מחבר בקיבוץ שכן. "אצלכם, בבית קמה", הטיח בי שכני האדיב, "זה או הכל או לא כלום. היום אתם עדיין קיבוץ שיתופי ועוד מעט לא תהיו קיבוץ בכלל. אילו הייתם נכנסים לתהליכי שינוי מוקדם יותר, יכולתם להישאר קיבוץ, גם אם לא שיתופי במאה אחוז." מי שתוהה לגבי השאלה האם קיבוץ "מתחדש" הוא עדיין חברה צודקת וסולידארית יותר מתל אביב, למשל, יכול היה למצוא תשובה מעניינת בכתבה שהתפרסמה בעיתון "הקיבוץ" על קיבוץ ניר-עם. החבר הוותיק המרואיין באותה כתבה, מספר שהוא חי מקרוב ל-2,500 ₪ לחודש. מהביטוח הלאומי הוא מקבל 2,200 ₪ לחודש. הקיבוץ המתחדש והסולידארי ניר-עם משלים לו את הסכום ב-1,100 ₪, אבל לוקח חזרה מתוכם 830 ₪ לחודש כ"מס פנימי".

 

אתם הבנתם את זה, ולוולה וגברי? יד אחת נותנת ושנייה לוקחת. אפילו הגששים לא חשבו על ישראבלוף מחוכם כל כך. האם גם בתל אביב משלמים קשישים שהכנסתם החודשית 3,300 ₪ מסים בגובה 830 ₪ לחודש? תקנו אותי אם אני טועה, אבל למיטב השכלתי המצומצמת, מי שחי בעיר והכנסתו נמוכה כל כך, אינו משלם מסים בכלל.

 

"אבל אין לנו ברירה!" זועק מנהל הקהילה של ניר-עם, אבי קדוש ("כשמו כן לא הוא" – היו הגששים אומרים). "יש לנו קסאמים!" אז מה עושים כשיש קסאמים? דבר ראשון, דופקים את הקשישים. אחד מוותיקי הקיבוץ שהלך לעולמו,  אהב לספר על יהודי שמפליג באנייה וכשרב החובל מודיע שהאנייה טובעת וצריך להשליך את הדברים הכבדים למים, הוא קודם כל משליך למים את הטלית והתפילין. הקדוש המעונה מניר-עם לא סיפר לקוראי העיתון כמה הוא לוקח לעצמו מקופתו הריקה של הקיבוץ מוכה הקסאמים, אבל יש לי תחושה עמומה שזה טיפ-טיפה יותר מ-2,500 ₪ לחודש. טוב, מה אתם רוצים? כמנהל קהילה, ברור שהוא תורם לקיבוץ יותר מקשיש בן 84, והרי דיברנו על "תמורה לתרומה", נכון? אמרנו גם שהשכר הדיפרנציאלי נותן מוטיבאציה לעבודה ומגדיל את הפריון. אז מה הם מקטרים שם, הקשישים של ניר-עם? שיפסיקו כבר להתבטל ויתחילו לדאוג לעצמם. נכון שהם תרמו משהו לניר-עם כשמנהל הקהילה הקדוש עדיין לא נולד, אבל עם סיפורי סבתא מהעבר הרחוק לא משלמים במרכולית.

 

לפני תשע שנים עברנו בבית קמה תקופה קשה מאוד, אבל עברנו אותה יחד. כל חברי הקיבוץ קיבלו אותו דבר מהמעט שאפשר היה לתת. כשהקדוש מניר-עם יפסיק לגזול את כבשת הרש של הוותיקים כדי לממן את השכר שלו, אני אתחיל להאמין לו שהוא סובל מהקסאמים.

 

ברור לי שהשינויים יגיעו גם לבית קמה, אבל אני מציע, שאם נגזר עלינו להפסיק להיות קיבוץ, לפחות נהיה כמו תל אביב ולא גרועים יותר. אם כבר הולכים לשכר דיפרנציאלי, גם המיסוי צריך להיות דיפרנציאלי וכך גם מחירי השירותים, או בעברית פשוטה – מי שהכנסתו נמוכה יותר, ישלם מס נמוך יותר ומתחת לרצפה מסוימת, לא ישלם אפילו אגורה אחת כמס. גימלאים מקבלים הנחות בכל מקום, אז דווקא הקיבוץ ה"מתחדש" צריך לגבות מהם מחיר מלא עבור השירותים שהוא נותן להם? בבאר שבע אפשר לספק לקשישים ארוחות חמות במחיר סמלי ובניר-עם אי אפשר? עזבו את "תקנות הסיווג". הן לא מעניינות אותי. בשביל להיות בני אדם לא צריך תקנות סיווג. צריך רק לב.

 


הוותיקים על הקרשים, ברוך צחר, הקיבוץ 25.1.2007
מאמרים לש יזהר בן נחום


נכתב בתאריך
29/1/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו