עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

באין חזון - די לראות כיצד הפכה תנועת המושבים המפוארת ל"משרד אינטרסים סקטוריאליים" שעיקר עיסוקו הוא יבוא עובדים זרים, כדי להבין כמה נמוך אפשר

באין חזון
מאת אלישע שפירא, 17.1.2007

 

 

די לראות  כיצד הפכה תנועת המושבים

המפוארת ל"משרד אינטרסים סקטוריאליים"

שעיקר עיסוקו הוא יבוא עובדים זרים,

כדי להבין כמה נמוך אפשר לרדת באין חזון

 


לפני שנים, כאשר "ההנהגה ההיסטורית" עדיין השתתפה בישיבות מזכירות התנועה (הקיבוץ הארצי), התקיים דיון כלשהו על עתיד מחלקת התכנון (המחלקה הטכנית) של התנועה. להפתעתי, ביקש יעקב חזן להשתתף בדיון. לא ציפיתי אז מ"ההנהגה ההיסטורית" שהיא תטריח את עצמה בשאלות פרוזאיות כגון זו. חזן, שהיה ידוע בכישרון הנאום ובלהט האידיאולוגי שלו, אמר: "אני מזהיר אתכם, אם נפרק את הכלים המשותפים שלנו נהיה בלתי רלוונטיים לקיבוצים. אתם באמת חושבים שבלי הכלים הללו הקיבוצים ימשיכו לבוא לבית התנועה? לשם מה? רק כדי לקבל מאיתנו עצות?"

כאשר שבתי לאחרונה לבית התנועה, השומם ברוב ימות השבוע, אי אפשר היה שלא להיזכר בדברים שאמר אז חזן. למרות זאת, אני חושב שלתנועה היה ויש תפקיד של מורה דרך ומצפן ערכי. לא כהנהגה מורמת מעם ולא כ"מועצת חכמים" הפוסקת הלכות שאין לערער עליהן. סמכותה צומחת מהציבור, מההשקפות, מהתקוות ומהחזון המלכד את רוב חברי התנועה. גם תנועה כזו צריכה שיהיו בידה כלים ממשיים כדי לסייע לקיבוציה ולחבריה, אך היא אמורה להיות ראשית לכל מושא להזדהות ולהסכמות של חבריה; היא אמורה להיות המכשיר של חבריה בהתמודדותם על החלום המשותף, בבית ובחוץ. בקיבוץ, בתנועה ובמעגלים הרחבים הסובבים אותה.

 

***

מאיר יערי, הצלע השנייה של "ההנהגה ההיסטורית", קבע כי לנו יש "אינטרסים חזוניים". זו לא הייתה אמירה מתחכמת וגם לא ניסיון לפתור מציאות מורכבת בעזרת פעלולי לשון ריקים. יותר מכל הייתה זו אמת-מידה לבחינת האינטרסים הראויים. רצה לומר כי האינטרסים שלנו הם חזוניים כאשר הם חלק מחזון כללי גדול. כאשר הם משתלבים במטרות ובמאוויים הרחבים: החברתיים, הלאומיים והכלל אנושיים. אין קושי למנות אינטרסים רבים שהם קיומיים עבורנו, הקיבוצים, יחד עם היותם חיוניים למדינה ולחברה כולה. ביניהם:

·         פיזור האוכלוסייה בהתיישבות כפרית חזקה, בכל אזורי הארץ ובעיקר בפריפריה.

·         היותם של הכפרים ישובים מבוססים, שפרנסתם מושתתת על שילוב של חקלאות תעשייה ומקצועות חופשיים.

·         טיפוח קהילות חזקות המקיימות ערבות הדדית רבה ומבטיחות את צרכיהם וביטחונם של כל חבריהן.

·         טיפוח קהילות משימתיות (הקבוצות השיתופיות של תנועות הבוגרים) הפועלות ומחנכות להשתלבות תורמת בחברה.

·         שמירת קרקעות המדינה.

·         טיפוח הסביבה ושמירה על איכותה. 

·         יצירה תרבותית ייחודית וכו'.

מניתי חלק מהאינטרסים המקובלים על רובנו כחשובים לנו, אלו שהם משולבים במטרות הכלליות שמעבר לקיומם ושגשוגם של הקיבוצים.

 

***

טעם קיומה של התנועה הוא בשילוב של שלושה לפחות: חזון משותף - כזה שרוב חבריה יכולים להזדהות איתו, בניית כלים ממשיים להשגת המטרות המשותפות וכלים ארגוניים וכלכליים לסיוע הדדי בין קיבוציה וחבריה (ראו רשימה קודמת במדור זה). ללא אלו איש לא יבין למה נחוצה התנועה.

הנהגת התנועה, במובן הכי רחב של המילה, צריכה לשרת אך גם לאתגר. לסייע ביום יום ולהציג מטרות ארוכות טווח. לראות את הקשיים ולטעת תקווה. לתמוך ולתבוע. לראות את האחד וללכד את הכלל. ההנהגה הזו היא כל אחד מאיתנו. היא לא מישהו אחר.

בשיא משבר הקיבוצים, שאלנו פעם את יעקב גדיש ז"ל, שהיה כלכלן בר סמכא, מה זו תוכנית הבראה לקיבוץ. יעקב, האיש הבקיא במספרים ובתחשיבים, השיב: "תוכנית הבראה לקיבוץ זו חבורה המאמינה באפשרות להשיג את המטרות, שלוקחת אחריות ומובילה ביחד... ואידך זיל גמור". זו כל התורה כולה, לקיבוץ, לתנועה ולכל אורגן חי בכל מקום.

כדי להבין עד כמה נמוך יכולה להתדרדר תנועה שלא תשכיל לדבוק בשילוב המיוחד של חזון ומעשה, ראו מה קרה לתנועת המושבים. תנועה מפוארת שהייתה ל"משרד אינטרסים סקטוריאליים" בלבד. מערכת שעיקר עיסוקה היום הוא יבוא עובדים זרים ועיקר תקציבה מהעמלות על יבואם. על חזון ומטרות משותפות, מעבר לקיום ולפרנסה, איש כבר אינו מדבר שם. על כך ועל הדומה לו נאמר אצלנו:  "באין חזון יפרע עם".

 

למאמרים של אלישע שפירא


נכתב בתאריך
17/1/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו