עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

בחירות בעבודה (ב): בין ז'נווה לפנסיה - על הקשר בין הסכם ז'נווה לבין העמדות המעשיות בנושאים הקשורים לפרנסה ולזכויות אדם בסיסיות כמו עבודה ופנסיה. מאמר שני מתוך שלושה

בחירות בעבודה (ב) - בין ז'נווה לפנסיה
מאת מיכה אשחר, 15.1.2007
לאתר הסכם ז'נווה

על הקשר בין הסכם ז'נווה לבין העמדות המעשיות בנושאים הקשורים לפרנסה ולזכויות אדם בסיסיות כמו עבודה ופנסיה.

מאמר שני מתוך שלושה


הסכם שלום של קבע שיסיים את הסכסוך בין העמים יושג במשא ומתן בין הצדדים. יש לומר כי משא ומתן איננו מטרה לעצמו אלא כלי להשגת מטרה חיצונית לו. תנאי למשא ומתן כזה, המוזכר גם ב"מפת הדרכים", הוא יכולתו של הצד הפלסטיני להיות אחראי לנעשה בשטחו. ללא אחריות כזו אין טעם לקיים משא ומתן.

לשם קיומה וביסוסה של רשות מרכזית כזו שאיתה תוכל ישראל לשאת ולתת באורח תכליתי, יש לקיים כלכלה פלסטינית יציבה שמסוגלת לתת מענה לצרכים של בני אדם: מזון, מחסה, לבוש, ביטחון מפני אלימות שרירותית חסרת הבחנה, חינוך וכולי.

גם בטווח הארוך יש למדינת ישראל עניין בכלכלה פלסטינית משגשגת. כלכלה כזו צריכה להיות מבוססת על יכולתו של המשק הפלסטיני לייצר מוצרים בני-קיימא וכן להוות שוק למוצרים ישראליים כאלה. כלכלה המבוססת על יוממות עומדת בניגוד לכך. "פארק תעשייה ארז" או "ברקן", דומים ל"אזורי הסחר החופשי" בגבול ארה"ב-מכסיקו. במקומות אלו אמריקאים מאבדים מקומות עבודה לטובת עובדי קבלן מכסיקנים שעובדים על אדמה זרה ללא זכויות של ממש.

על הקשר בין מציאות זו לבין תכנית הפשרה הפונקציונאלית שהזכרתי במאמר הקודם, עמד כבר יצחק בן-אהרון המנוח: אם האזרחות תהיה ירדנית, המגורים יהיו בשטחים והעבודה תהיה בישראל, מן הסתם "המולדת שלהם תהיה האוטובוס".

***

גם החברה הישראלית – לא זו האידיאולוגית או המופשטת, הקיימת אולי בהזיות הקשת הדמוקרטית המזרחית, אלא זו הממשית - זועקת לפרנסה בכבוד. היא זקוקה לגבולות פתוחים שדרכם אפשר לקנות ולמכור מתוך עמדת שוויון כלכלי. לעומתו, אי-שוויון פירושו לקנות עבודה וחומרי גלם (או סחורות פשוטות כמו בלוקים ומלפפונים) ולמכור סחורות מוגמרות. אי-שוויון זה הרסני ובעל השפעה משחיתה ומנוונת, על שוק העבודה הישראלי.

יש להזכיר כי החברה הישראלית חייבת תודה עמוקה לארגונים כמו "יסו"ד" ואחרים, אשר מתעקשים להתריע מפני אובדן צלם האנוש המתרחש-והולך בישראל בתחום יחסי העבודה. כותב כתב העת "חברה", ביטאון "יסו"ד":

"סולידאריות חברתית לא תיתכן בלי חינוך יסודי ושיטתי המפתח אצל בני החברה יכולת להבין את המציאות החברתית, לבקר אותה ולפעול בתוכה כדי לתקן אותה".

אבל יחד עם זאת מכיר בכוחה של המציאות:

"לא ייתכן חינוך כזה ללא תיקון החברה עצמה... הסולידאריות החברתית מבוססת על חינוך, אבל "חינוך לערכים" בחברה דורסנית הוא מחווה פתטית חסרת השפעה, הטפת מוסר תלושה".

אני מבקש לחדד את הדברים: אין לזלזל בהסברה החברתית, יש לה חשיבות עצומה. אך עם כל החשיבות שבהעלאת הנושא החברתי על סדר היום – כפי שאכן עשה עמיר פרץ, בחשבון אחרון מה שקובע הוא איך אנחנו יכולים להרוויח את פת-לחמנו, ולא מה אנחנו חושבים על איך אנחנו מרוויחים אותה.

מתוך הבנה זו יש לקרוא את קריאתו של אהוד אולמרט לפלסטינים, על קבר בן-גוריון, בנובמבר האחרון:

"...אנחנו יכולים לסייע לכם... להקים אזורי תעשייה בשיתוף עם הקהילה הבין לאומית מבלי שתמשיכו להיות תלויים בתשתיות התעסוקה שבשטחי מדינת ישראל"

האם יש לקרוא לאהוד אולמרט "יקיר מפלגת העבודה והתנועה הסוציאליסטית"? ממש לא, אבל יש להבין כי לפחות לצורך העניין יש לשתף איתו פעולה להשגת מטרה מוגדרת. בהמשך הגיוני לכך צריך להבין כי יש להביס מדיניות שהיא, בכל הנקודות הרלוונטיות, הפוכה לזו.

 

אם נחזור לעקרונות הסכם שלום טוב, הוא צריך להיות מבוסס בין היתר על אינטגרציה של המערכות הכלכליות של שתי הישויות. זה ניתן להשגה בין היתר ע"י שימוש פלסטיני-ישראלי משותף בתשתיות אזרחיות, כגון: נמל אשדוד, כולל אפשרות לרציף נפרד בניהול פלסטיני, מפעלי מים כולל התפלה, אגירה והובלה, תשתיות חשמל כולל ייצור, הובלה והשנאה, מסילות ברזל וקווי תקשורת.

כל זה כמעט איננו מעשי, אם הטריטוריה הפלסטינית איננה רציפה ואם היא מפורקת לחתיכות קטנות בין חלקי-שטח ישראליים, כפי שאפשר לראות במפות הסכם ז'נווה.

מכל זה אפשר לראות כי דווקא חלק מבין ה"חברתיים" המובהקים ביותר פועלים למעשה למען מטרות אנטי-חברתיות. במילים אחרות, לא זו בלבד שה"יונים" מופיעים כניצים גמורים, אלא שוחרי זכויות האדם החברתיות פועלים בפועל ממש, נגד האפשרות לממש את אותן זכויות.

איך כל זה רלוונטי, ולמה דווקא היום ומדוע יש להצביע דווקא ברק או איילון – על כך במאמר הבא והאחרון.

 

 

מקורות

נוסח מפת הדרכים, אתר הכנסת (תרגום לא רשמי)

http://www.knesset.gov.il/process/asp/event_frame.asp?id=53

הערות ישראל למפת הדרכים, אתר הכנסת

http://www.knesset.gov.il/process/asp/event_frame.asp?id=53

אולמרט לפלסטינים: נפנה שטחים, תזכו למדינה. אתר ynet, 27.11.06

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3333115,00.html

אתר עיתון "חברה"

http://www.yesod.net/yesod/about.html


 


נכתב בתאריך
15/1/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו