עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

חטא הסקטוריאליות - הזכות שלא להיהפך לעובדי קבלן לאחר הפרטת תנובה, כמו הזכות לעבוד בשבת (בשכר הוגן), אינן עניין למאבק מגזרי של הקיבוצים, אלא למאבק כולל על שינויי עומק במדיניות הכלכלית-חברתית בישראל

חטא הסקטוריאליות
מאת דני גוטווין, 10.12.2006
פרופ' דני גוטווין

 

הזכות שלא להיהפך לעובדי קבלן לאחר הפרטת תנובה, כמו הזכות לעבוד בשבת (בשכר הוגן), אינן עניין למאבק מגזרי של הקיבוצים, אלא למאבק כולל על שינויי עומק  במדיניות הכלכלית-חברתית בישראל


ריחות הרפת ותורנות השבת, שני מושגים שנדדו מחצר הקיבוץ אל לב ליבה של ההוויה הישראלית, השתכנו בשבועות האחרונים במדורי הכלכלה.

המאבק היצרי המלווה את מכירת תנובה האפיל על מאבקי השליטה האחרים המתחוללים במשק הישראלי ולא משום שהוא חשוב יותר. הסיפור של "רייכמן נגד הרפתנים" סיפק עלילה שאפילו הנפתלות שבטלנובלות מתקשות היו לבדות. ותוך כדי ההתכתשות, צנחו אל חצר הקיבוץ גיבורים חדשים: לב לבייב, שהפסיד לזהבית יוסף.  מקריאת הדיווחים במדורי הכלכלה ניתן היה להתרשם שלבייב ויוסף הם חברים עתירי זכויות בתנועה, כפי שעשויה היתה ללמד תחושת הבעלות שהפגינו ביחס לתנובה ובעיקר לנדל"נה.

אייפקס, כך ניתן היה להתרשם, אינה שמה של חברת השקעות תאבת רווחים, אלא כינוי של איזו אידיאולוגיה נושנה, אולי של אגף חתרני בתנועה הסוציאליסטית.

קרב המיליארדים של תנובה צבע את הקיבוצים והקיבוצניקים בצבע שהתקשורת הישראלית אוהבת: מיליונרים המנפנפים בהילת עברם כדי לממש את נכסיהם בהווה בפרמיה הגבוהה ביותר. אלא שהדרמה הקיבוצית כפי שהיא נכתבת בשנות האלפיים מכילה גיבורים אחרים כמתואר בכתבת היומן של הערוץ השני שעסקה בהפרטת הקיבוצים: מנהלים נוטפי אדנות הנוזפים בפרולטריון הקיבוצי הממאן לקבל את חוקי העבדות החדשים.

פרולטריון זה עומד במרכז סערה אחרת, זו שחולל בית הדין הארצי לעבודה כשאסר על עבודתם בשבתות במרכזי הקניות הקיבוציים. ראשי התנועה הקיבוצית מיהרו להעלות את הנימוק הסוציאלי של מקורות התעסוקה המתדלדלים של חבריהם כטיעון בזכות פתיחת של המרכולים בשבת. הם גם לא פסחו על ההזדמנות להציג את זכויותיו של הקיבוץ ההיסטורי שבחצרו הותרה העבודה בשבתות. מה ההבדל בין החנויות בצרעה לבין בית"ר ירושלים קבל אחד מהם? מדוע להעדיף העסקה של לא יהודים, קבל אחר?

 

***

 

פרשת תנובה והעבודה בשבת חשפו את הדילמה המרכזית המעצבת את יחסי התנועה הקיבוצית עם החברה הישראלית: האם הקיבוץ הוא סניף של התאחדות התעשיינים עד שנתבטל ההבדל בין "הקיבוץ" ו"הדף הירוק" ל"דה-מרקר"? או שמא הקיבוץ הוא גרסה כפרית של שכונה ד' שכמו תושביה גם תושביו מצויים במדרון החלקלק המוביל אותם מלפני שנות אלף בקיבוץ אל הוויית המצוקה של ישראל המופרטת. יתר על כן, פרשות תנובה והעבודה בשבת מאירות היטב את המאבק הפנימי בו נתונה התנועה הקיבוצית בין התנהלותה כמגזר המתקוטט עם מגזרים אחרים בחברה הישראלית על שיירי הטבות, או האם עליה לפעול כגורם מנהיג המגדיר כללי משחק חדשים, סולידריים, לחברה הישראלית הנתונה בתהליכי התפוררות.

במסע למכירת תנובה גרר אריק רייכמן את התנועה ההתיישבותית אל תוך מעגל האינטרסים של ההון הגדול וההפרטה. אם את הפרטת הקיבוצים הבודדים ניתן היה לנמק  - ולמעשה לתרץ - במונחים של יעילות והתייעלות, הרי שהפרטת תנובה, שתהפוך את הרפתנים לעובדי קבלן, עשתה את תומכיה לבעלי ברית של התובעים את הפרטת הנכסים הציבוריים בכלל: צים ואל-על בעבר, חברת חשמל והנמלים בעתיד, אותה הפרטה שבנתה את משטר האוליגרכים הישראלים.

לעומת זאת, יציאה נגד הפרטת תנובה היתה ממקמת את התנועה הקיבוצית וחבריה לצד ציבור הולך וגדל של ישראלים הנאבקים במשטר ההפרטה.

 

***

 

סוגיית העבודה שבת איננה סוגייה קיבוצית. זו סוגייה כלל ישראלית. האיסור הנוכחי הוא עלה תאנה המשרת בעיקר את האינטרסים של הממסד הדתי הנאחז בכנף הסטטוס קוו. לחברה הישראלית נחוצה הגדרה חדשה של דמות השבת ומקרה צרעה יכול היה להפוך את הקיבוצים לנושאי הדגל במאבק תרבותי כלל ישראלי. ואולם תחת זאת בחרו תובעי זכות העבודה בשבתות בקיבוצים לנהלו כמאבק מגזרי, כשהם שוכחים שבישראל היידיש קייט, או האתוס המסורתי של היהדות, ינצח בכל מקרה את האתוס המודרני של הקיבוץ.

הזכות שלא להיות עובד קבלן, כמו הזכות לעבוד בשבת, כרוכות בשינויי עומק במדיניות הכלכלית-חברתית בישראל. מתנגדי העבודה בשבת, גם בציבור החילוני, טוענים כי במצב הנוכחי, פריצתו של ההיתר פוגעת קודם כל בחלשים. מסקנתם היא כי יש לאכוף את האיסור כדי להגן על החלשים. ואולם מסקנה זו מתעלמת מן החלופה של מאבק לשינוי דמותו של משטר התעסוקה בישראל כדי שלא יאפשר את הניצול, לא בשבת ולא יום חול.

פרשות תנובה והעבודה בשבת מספקות לתנועה הקיבוצית ולתנועה ההתיישבותית בכלל הזדמנות להנהיג מאבקים שהם בעלי משמעות ישראלית כוללת. דחייתה של אפשרות זאת לטובת מאבק מגזרי תוביל, כמו בעבר, לכישלונו. ניהול המאבק כצורך כלל ישראלי, תוך חבירה ליסודות בעלי אינטרסים דומים בחברה הישראלית, עשוי לקטוע את שרשרת הכישלונות של התנועה הקיבוצית בזירה הלאומית ולהקנות לה מחדש מעמד מוביל בתוכה. 

  

 


בכתבת היומן של הערוץ השני, 27.10.2006
בעקבות פסיקת בין הדין הארצי לעבודה על עבודה בעסקי קיבוצים בשבת, אביב לשם, 6.12.2006
ריכוז מאמרים בנושא תנובה


נכתב בתאריך
10/12/2006



הרשמה לניוזלטר שלנו