עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

הדרך האמת והחיים - הדבר היחידי המוחלט לגבי האמת שאני מבין, זה שהיא תמיד תהיה מאוד ארעית ובלתי ניתנת לבוא לידי מיצויה המוחלט. ועם העובדה המוחלטת הזאת- שהיא יחסית, נראה שאצטרך להסתדר כל חיי

הדרך האמת והחיים
מאת דודו פלמה, 7.12.2006
אש הגהנום

 

הדבר היחידי המוחלט לגבי האמת שאני מבין, זה שהיא תמיד תהיה מאוד ארעית ובלתי ניתנת לבוא לידי מיצויה המוחלט. ועם העובדה המוחלטת הזאת- שהיא יחסית, נראה שאצטרך להסתדר כל חיי


עוד שבת של כדורגל, והפעם לשם שינוי אבקש לעסוק בשאלה שרק לכאורה היא פילוסופית-

שאלת האמת המוחלטת.

למעשה, אחד הדיונים המרתקים המתנהל באתר, בכמה רמות, הוא הדיון בשאלת האמת הקיבוצית. ומיד לאחר מכן נדחקת ועולה השאלה האם האמת הנ"ל היא מוחלטת, או שהיא מורכבת ודינמית וישנם בה ניואנסים.

ברצוני להצטרף לדיון תוך כדי העמדת מניפולציה, שהייתי קורא לה בנימוס, מעשה של הרחקת עדות. ואתחיל בציטוט שמצאתי באתר של קבוצה המכנה את עצמה "קהילה משיחית":

 

         א.         "אמר לו ישוע: אני הדרך והאמת והחיים."

         ב.         "ואם אתה מודה בפיך שישוע הוא האדון ומאמין
בלבבך שאלוהים הקים אותו מן המתים - תיוושע."

 

כפי שתבחינו מיד, האמירה של ישוע, במשפט הראשון, היא אמירה מוחלטת. אין דרך אחרת, ואין אמת אחרת ומן הסתם גם אין חיים אחרים מלבד אלה של ישוע. מתוך זה נובעת האמת של המשפט  השני. רק מי שיאמין בישוע ובעובדה שמת ושב לחיים - יינצל.

לפני שאני מתמודד בכלל עם האמת המוחלטת המופיעה בציטוט, אני מבקש לומר כמה דברים כלליים בנושא אדם ואלוהים: אלוהים הוא נעלם אחד גדול, שמתחלק באופן שווה בין כל בני האדם ששייכים למין האנושי ומאמינים בו בצורה כזו או אחרת.

אבל מעת לעת קמה קבוצה של אנשים נותנת בו סימנים וקובעת לעצמה מונופול על מי הוא, מה הוא, ומה טיב היחסים העומדים בין האל לבין אותה קבוצה נבחרת. התופעה הזו מתקיימת לאורך כל התרבות האנושית ובשל כך היא גם אנושית מאוד. עם זאת, צריך להודות שכל ניסיון אנושי שכזה, מצמצם את מהות האל והופך אותה מאמת אוניברסלית לאמת פרטיקולרית מצומצמת.

כלומר, כל ניסיון מצמצם שכזה מפחת למעשה ממושג האלוהים הכללי.

***

עד כאן דברים כלליים בנושא (בשביל הנימוס) ועכשיו נערוך כאן מלחמת תרבות קטנה בשאלת האמת המוחלטת:

באופן כללי, מתוך התבוננות בפרקסיס האנושי ומאבקו של האדם באדישות העולם, עולה שאמת מוחלטת יכולה להתקיים במציאות יחסית רק באמצעים אלימים. להלן מספר דוגמאות הבאות להסביר את המשפט המסובך הנ"ל. והטקסט הראשון שאביא יהיה מחזון יוחנן (פרק כ'):

וארא מלאך יורד מן-השמים ובידו מפתח התהום וכבל גדול: 2 ויתפוש את-התנין את-הנחש הקדמוני הוא המלשין והוא השטן ויאסרהו אלף שנים: 3 וישליכהו אל-תהום ויסגור עליו ויחתום עליו למען אשר לא-ידיח עוד את-הגויים עד-מלאת אלף השנים ואחרי-כן יותר לזמן מצער: 4 וארא כסאות וישבו עליהם והמשפט נתן בידם ונפשות ההרוגים על-עדות ישוע ועל-דבר האלוהים ואשר לא השתחוו לחיה ולצלמה ולא קבלו את-תווה על-מצחותם ועל-ידם ויחיו וימלכו עם-המשיח אלף שנים: 5 ויתר המתים לא-חיו עד-מלאת אלף השנים זאת התחייה הראשונה: 6 ומי שיש-לו חלק בתחייה הראשונה אשריו וקדוש הוא בהם לא-ישלוט המוות השני כי יהיו כוהנים לאלוהים ולמשיחו ומלכו אתו אלף שנים: 7 ואחרי כלות אלף השנים יותר השטן מבית משמרו: 8 ויצא להדיח את-הגויים בארבע כנפות הארץ את-גוג ומגוג ולקבצם למלחמה אשר מספרם כחול הים: 9 ויעלו על-מרחבי ארץ ויסבו את-מחנה הקדושים ואת-העיר החביבה (ירושלים) ותרד אש (מאת האלוהים) מן-השמים ותאכל אתם: 10 והשטן אשר הדיחם הושלך באגם-אש וגופרית אשר-שם גם-החיה ונביא השקר וייסרו יומם ולילה לעולמי עולמים: 11 וארא כסא לבן וגדול והיושב עליו מפניו נסו ארץ ושמים ולא-נמצא להם מקום: 12 וארא את-המתים הקטנים עם-הגדולים עומדים לפני הכסא וספרים נפתחים ויפתח ספר אחר והוא ספר החיים וישפטו המתים מן-הכתוב בספרים כמעשיהם: 13 וישב הים את-מתיו והמוות והשאול השיבו את-מתיהם וישפטו איש איש כמעשיהם: 14 והמוות והשאול הושלכו באגם-האש והוא המוות השני: 15 וכל-איש אשר לא-נמצא כתוב בספר החיים הושלך באגם האש:

כמו שאתם רואים, מחזון יוחנן עולה שבסופו של חשבון כל מי שלא מאמין בישוע ואיננו "נמצא כתוב בספר החיים" לא יזכה להינצל ואף ימות מוות איום ונורא בצלייה באש הגהנום. אם באלף הראשון, ואם לא הבין את הרמז - אז גם באלף השני. (מעניינת הגישה הזאת של שריפת מי שלא חושב כמוך, הלא כן?). במשך אלפי שנים, קמו קבוצות כאלה ואחרות שהלכו בעקבות ישוע, נרדפו בתורן ואחר כך רדפו בתורן את בני הקבוצות האחרות.

כי מה שקורה בעצם לקבוצת בני אדם שמתחילה להאמין שהאל ניראה רק כמו שהם מדמים אותו לעצמם, ושזה מה שמבדיל ומציל אותם לעומת שאר האנושות (שתלך לעזאזל במוקדם או במאוחר), זה שבסופו של יום הקבוצה מוצאת עצמה מאמינה באמת ובתמים באמת המוחלטת שלה.

***

ועכשיו, כמה מילים על מסתרי השפה. עברית היא שפה מיוחדת והפרוש הבא יתכן ויתפוס, ככל הידוע לי, אך ורק בעברית. מצד אחד אמת מוחלטת היא אמת אבסולוטית, אבל מצד שני, בעברית, היא גם אמת שקבוצה של בני אדם מחליטה עליה ולכן היא אמת מוחלטת (מוחלטת מלשון של החלטה). מכאן ואילך כופה הקבוצה את ראייתה זו על בני שאר הקבוצות באהבה, בכוח, או באמצעות שניהם.

הדוגמא הראשונה שעולה בדעתי בהקשר זה היא האינקוויזיציה: מרגע שהכנסייה החליטה שהדרך  בה היא רואה את העולם והסדר הקוסמי היא מוחלטת, הרי כל מי שסתר את דעתה עלה באש, או עונה, או שניהם ביחד.

כאשר קופרניקוס טען שלפי העובדות שבידו כדור הארץ איננו מרכז היקום, אלא כוכב נידח באיזו גלקסיה זנוחה שבקצה היקום, הרי כל מי שהלך בעקבותיו מצא עצמו עולה על המוקד.

ג'ורדאנו ברונו בער באש בקאמפו דיפיורי וגליליאו הוכרח לחזור בו מהטענה הדבילית כל כך בעיניו של הכס הקדוש, ורק אח"כ מלמל, כך אומרים, בשביל הפרוטוקול "ואף על פי כן נוע תנוע הארץ".

 

בגמרא, ספר שאני מאוד אוהב, מופיע מדרש יפהפה שמסביר לנו את הסכנה שישנה באמת המוחלטת לבני אדם המחזיקים בה:

במסכת שבת לג. מסופר שרבי שמעון בר יוחאי ובנו ר' אלעזר ישבו במערה שתים עשרה שנה ולמדו תורה (ויש אומרים ששם נכתב "ספר הזוהר"). מקץ שתים עשרה שנה יצאו רשב"י ובנו מהמערה וראו אנשים חורשים וזורעים, אמר (ר' שמעון) אלה מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, כל מקום שנתנו עיניהם בו היה נשרף. 

יצאה בת קול ואמרה להם להחריב עולמי יצאתם חיזרו למערתכם. חזרו למערה, כשיצאו לאחר י"ב חודש כל מקום שהיה מכה ר' אלעזר היה מרפא ר' שמעון, אמר לו (ר' שמעון) די לעולם בני אני ואתה...

כמה יפה מטפלים חז"ל בנטייתו של האדם לכפות את האמת המוחלטת שלו על שאר הבריות. רשב"י ובנו ישבו במערה שתים עשרה שנה וגיבשו לעצמם במשך כל אותן שנים תפיסה מוחלטת של העולם. כאשר יצאו מן המערה עם אותה אמת מוחלטת, הבחינו בבני אדם חורשים וזורעים, כלומר עושים מה שבני אדם נידונים לעשות מאז שהאדם גורש מגן עדן, מתאמצים להתקיים. מבעד למשקפי האמת המוחלטת הם מסתכלים בבוז אל בני האדם ומתרגזים על טיפשותם ועל כך שאינם יושבים כמוהם במערה ולומדים תורה, עד שמרוב כעס וחימה כל מקום שהם מסתכלים בו עולה

באש (הנה שוב בוערת האש השורפת הזאת מחזון יוחנן ומקאמפו דיפיורי). אלוהים שמבקש להציל את העולם מהאמת המוחלטת והשורפת של רשב"י ובנו שולח אותם למערה למועד ב'. (בעצם מה שחז"ל אומרים לנו כאן זה שאמת מוחלטת יכולה להתקיים במציאות יחסית רק באמצעים אלימים. ותחשבו על "אדמה משוגעת"). וכך, רק לאחר עוד שנים עשר חודש במערה יוצא ר' שמעון כשהוא משודרג ועם הבנה ש"די לעולם בני אני ואתה". שזה בעצם הכרה בכך שמהיופי שבגיוון של המין האנושי נובע שלא כולנו צריכים להיות אותו הדבר. ובעצם גם הבנה שבמציאות יותר משיש אמת מוחלטת אחת ישנם הרבה בני אדם מוחלטים.

 

***

ישנה הרבה יוהרה (היבריס) בהרגשה ש"האמת" היא רק כפי שאני תופס אותה. העולם סביבנו ובתוכנו הוא כל כך מורכב ומושג האל כל כך בלתי נתפס, עד שכל ניסיונותינו הנואשים לכמת אותו למידת אמת אחת מוחלטת עולים וימשיכו לעלות בתוהו. אלוהים יישאר כנראה לעד מחוץ להבנתנו. וכל מה שנותר לנו בני האדם זה רק האחד את השני כדי ללמוד את האלוהים ואת דרכיו. הדרך, האמת והחיים הם של כל בני האדם, ועלינו מוטל יהיה לכבד עובדה זו, על אף כל הקשיים שהיא מעוררת לנו.    

בסופו של יום, הדבר היחידי המוחלט לגבי האמת שאני מבין, זה שהיא תמיד תהיה מאוד ארעית ובלתי ניתנת לבוא לידי מיצויה המוחלט. ועם העובדה המוחלטת הזאת- שהיא יחסית, כנראה שאצטרך להמשיך ולהסתדר כל ימי חיי החד פעמיים על פני האדמה. ובעצם גם בזה אני כבר לא

כל- כך בטוח.  ואתם, הישמרו לנפשכם מעצי באובב ומאנשים מוחלטים שאתם פוגשים בדרך.

 


נכתב בתאריך
6/12/2006



הרשמה לניוזלטר שלנו