עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

תסמונת החוזרים בתשובה - כמו שרבים מן החילונים החוזרים בתשובה נעשים לאורתודוקסים קיצונים, כך מפריטי הקיבוצים הופכים לקיצוניים שבקפיטליסטים. על הכתבה בערוץ 2 אודות הפרטת הקיבוצים
שיתופי-חדשני / אורי הייטנר
תסמונת החוזרים בתשובה
29.10.2006



ראשי > יום-יום
לכתבת וידאו

כמו שרבים מן החילונים החוזרים בתשובה נעשים לאורתודוקסים קיצונים, כך מפריטי הקיבוצים הופכים לקיצוניים שבקפיטליסטים. על הכתבה בערוץ 2 אודות הפרטת הקיבוצים


הכתבה על הפרטת הקיבוצים ביומן ליל שבת בערוץ השני (27.10.06) תיארה סיפור עצוב של התפרקות הקיבוצים מנכסיהם הרעיוניים ומדרך חייהם ומעבר מהיר לדרך החיים הרכושנית, על כל תחלואיה ופעריה. היא הציגה את המציאות, בה חברי קיבוץ ותיקים, אנשי עבודה ישרי דרך; האנשים הפשוטים שלא היו מן המובילים, לא היו מנהלים, לא פיתחו קריירות מקצועיות, אך היו חברי קיבוץ טובים, שתרמו לאורך שנים כמיטב יכולתם בעבודה ובחברה, הידרדרו לעוני מנוון, איבדו את כבודם האנושי והגיעו כמעט עד פת לחם.

 

אין זו מציאות מפתיעה. כולנו, חברי התנועה הקיבוצית, נחשפים לה, עדים לה ומכירים אותה. ומדוע בכל זאת גרמה לי הכתבה להטריח שוב את הקוראים לנושא זה?

 

החידוש בכתבה הוא חשיפת השקר שבמיתוס "רשת הביטחון". איזו רשת ואיזה ביטחון? לא זו בלבד שהכתבה הוכיחה שלמעשה גם היום רשת הביטחון אינה אפקטיבית, היא הוכיחה שגם אותם האיזונים והבלמים שמהווים, לכאורה, את רשת הביטחון, הם זמניים, וקרוב היום בו יחלפו מן העולם. המצליחנים שהתראיינו בכתבה, אלה שהובילו את הפרטת הקיבוץ הרוויחו ןמרוויחים ממנה, הוציאו את המרצע מן השק וסיפרו בגילוי לב שימיהם של אותם מנגנונים סוציאליים, כמו מס הקהילה הפרוגרסיבי, ספורים.

***

 

חבל. כחבר בקיבוץ שיתופי, רציתי לפרגן לקיבוץ הדיפרנציאלי שיהיו בו הכוחות היצירתיים והערכיים ליצור יצירה חברתית חדשה – שיהיו בה פחות שיתוף ושוויון מאשר בקיבוץ (ולכן היא לא תהיה דרך החיים שלי) אבל תהיה בה דרך חדשה, המהווה אלטרנטיבה של צדק חברתי וסולידריות לעומת החיים מחוץ לקיבוץ. רציתי להאמין, שחברה שהיתה קיבוץ וחיה לאורך שנים באורח חיים שיתופי, תחפש דרך לשמור ולו מקצת עקרונות חייה ותהווה חלופה ערכית יותר לחיים המנוכרים בחברה הרכושנית הסובבת אותנו.

 

ברעיונות "רשת הביטחון" לא מצאתי אותה יצירתיות המעצבת דרך מקורית וחדשנית, אך הם ניסו, לפחות, לשמר משהו מרעיונות הצדק החברתי של הקיבוץ. והנה, גם רשת הביטחון מגיעה לסוף דרכה.

 

השלב הבא בהפרטת הקיבוץ, לאחר ביטול רשת הביטחון והמס הפרוגרסיבי, מוחק כל הבדל בין הקבל"ש (קיבוץ לשעבר) לכל חברה קפיטליסטית. למעשה, המציאות בקבל"ש עלולה להיות קשה יותר מאשר בחברה הסובבת, בשל המצב אליו עלולים להתדרדר אנשים שהקדישו את חייהם לעבודה בחקלאות, בתעשייה, בתיירות ובשירותים, וכעת גאוותם האנושית תירמס והם יושלכו חסרי כל לכלבים.

 

למה? מדוע קיבוצים שהופרטו הולכים לקיצוניות השניה? למה אין הם מחפשים דרך ביניים? למה, כאשר הם מאמצים את הקפיטליזם, אין הם מנסים ליצור קפיטליזם נאור, אלא מאמצים את הקפיטליזם החזירי ביותר, את הדרוויניזם החברתי המובהק?

 

זוהי תסמונת החוזרים בתשובה. ניתן היה לצפות מחוזרים בתשובה, אנשים שגדלו בחברה חילונית ובמשפחה חילונית, שימצאו דרך לשלב את עולם הדת עם העולם ממנו הם באו, ויהוו גשר בין העולמות. במציאות, ברבים מן המקרים, החוזרים בתשובה הם הקיצונים שבקיצונים; הם בוחרים לאמץ את הגישה החרדית הקיצונית ביותר. הם גילו את האור, הגיעו למסקנה שבזבזו את חייהם בחטא, והם מכפרים על כך באמצם את הדרך הקיצונית ביותר בדת. ניתן לראות תופעה דומה באנשי ימין ההופכים לאנשי שמאל קיצוני ולהיפך. הוא הדין בקיבוצניקים שהגיעו למסקנה שדרך הקיבוץ שגויה, וכדי לכפר על הזמן שבזבזו הם בוחרים בקפיטליזם הקיצוני ביותר.

 

מאין אותה אטימות של ה"קיבוצניק" שסיפר על כך שהוא מרוויח 40,000 ₪ לחודש, ותוך התעלמות מחבריו לקבל"ש שהתדרדרו לעוני של ממש, הוא מבהיר באדישות שמנגנוני רשת הביטחון עומדים להעלם. איך אדם יכול להפנות כך עורף למי שהיו עד לפני שנים ספורות שותפיו וחבריו? מניין אותו אגואיזם?

***

 

לא אחת אני מנסה לברר עם עצמי, מה הסיבה לכך שאורטל, קיבוצי, עומד בפרץ ואינו בוחר בדרך ההפרטה. אחת התשובות לכך, היא שמנהיגות הקיבוץ, המורכבת מהאנשים המכניסים לקיבוץ את השכר הגבוה ביותר, ולכן היא השכבה שתרוויח יותר מכל מהפרטה, היא המתנגדת הראשית להפרטת הקיבוץ; היא השכבה המנהיגה את השיתופיות והאידיאולוגית של השיתוף. כך הדבר גם בקיבוצים שיתופיים אחרים.

 

ברבים מן הקיבוצים הדיפרנציאליים, תהליך ההפרטה נעשה בידי ההנהגה, שבמסווה של דיבורים על התייעלות ושינוי, בעצם דאגה לעצמה; שמאסה ברעיון של התחלקות עם הזולת, והמירה אותו ברדיפת בצע. לאנשי השכבה הזו, שהתראיינו בכתבה בערוץ השני, אצה הדרך להסיר כל מנגנון של התחשבות בזולת, של סולידריות עם החלש שנשאר מאחור, והם רוצים להפטר לאלתר מאותם עכבות ולהפסיק לבזבז את זמנם במשחקי סולידריות, שהרי זמן הוא כסף.





נכתב בתאריך
29/10/2006



הרשמה לניוזלטר שלנו