עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

פול גז בניוטרל - כשיואל מרשק מזמין לחממות שלו "אנשים חושבים" בלי לשאול את עצמו לאן הם חותרים, הוא תורם בא-פוליטיות התמימה שלו, לחיזוקה של המציאות הישראלית הדורסנית

פול גז בניוטרל
מאת אודי מנור, 11.10.2006
יואל מזמין


 כשיואל מרשק מזמין לחממות שלו "אנשים חושבים" בלי לשאול את עצמו לאן הם חותרים, הוא תורם בא-פוליטיות התמימה שלו, לחיזוקה של המציאות הישראלית הדורסנית

יוסי פלד הודיע היום שהוא מצטרף לליכוד. יוסי פלד התקבל בכבוד מלכים בכנס התעוררות מס' 3 שארגן אגף המשימות של התנועה הקיבוצית. יואל מרשק פתח כל כנס כזה בהסבר שכל מטרתו של הכינוס הוא לתת במה למחשבות ולהרהורים. אחר כך, אם בכלל, יבוא שינוי. אז הנה לנו בשידור ישיר הפועל היוצא של אופן המחשבה הא-פוליטי.

מחשבה א-פוליטית היא דבר רע תמיד. היא דבר רע כי המציאות של ימינו היא פוליטית בהכרח.

היא פוליטית מהסיבה הפשוטה והחיובית שכל האנשים או שמאמינים בשוויון ערך האדם או שמצהירים על אמונתם זו. למה כל אחד מתכוון רק כל אחד יודע. ברמת ההצהרה בכל אופן, ובמישור האופרטיבי, העולם המודרני מתקיים על בסיס עקרון שוויון ערך האדם. באופנים שונים, רובם לאחרונה מעוותים, ועדיין, שוויון ערך האדם הוא העומד בתשתית העובדה שלכל אחד מאיתנו יש כרטיס אשראי, חשבון בנק, רישיון נהיגה, תעודת זהות ודרכון. ואם אין למי מאתנו את כל אלו (ואמצעים דומים נוספים), הרשות טורחת להסביר לנו מדוע נשללה מאיתנו זכות כזו או אחרת.

ואיך כל זה קשור לפוליטיקה? בפשטות. מהרגע בו נכנסנו כולנו לעולם המעשים, והואיל וכולנו שונים בהשקפותינו, טעמינו ורגישויותינו, אין אלא להבין מראש שכל הזמן, אבל כל הזמן, מתקיים מאבק כזה או אחר על משאבים כאלו או אחרים באמצעים כאלו ואחרים.

למשל באמצעות משאב הזמן. או משאב המרץ. או משאב התודעה. אלו שלושת המשאבים המאפשרים כנס רעיוני בחממה, או במכון ון-ליר, או באולפן של ערוץ 10.

והמהלך של יואל מרשק בכנסי ההתעוררות הללו הוא א-פוליטי קיצוני. בנושאים העולים, באופי הדיון ובעיקר, בעיקר, בדמויות המוזמנות.

***

באופן לא מפתיע, ולמרות שהיא נאבקת בחריפות ובחוסר הגינות כנגד יואל מרשק, למעשה כל מנהיגות התנועה הקיבוצית לוקה בא-פוליטיות מסוכנת. היא א-פוליטית קודם כל במאמץ המגוחך לשמור על שלום בית בין מרצ, העבודה וקדימה. ואיך מתקיים שלום הבית הזה? על ידי הקביעה המגוחכת מבחינה דמוקרטית-תנועתית שחברי הכנסת "הקיבוצניקים" הם באופן אוטומטי חברי מזכירות.

אבל היא א-פוליטית גם באוריינטציה שלה, אותה מגדיר יואל מרשק באופן מדויק: "משרד אינטרסים". לא שאין לקיבוץ או לתנועה אינטרסים, וגם אין שום דבר פסול באינטרס, ותוכיח המלה העברית לאינטרס: "עניין". אם יש לי "עניין" במשהו אני צדיק, אבל אם יש לי חו"ח "אינטרס", אני מושחת?

אלא שהיא הנותנת. על מנת שהתנועה הקיבוצית לא תהיה עסוקה במרדף בלתי פוסק אחרי "ענייניה", היא חייבת להיות פוליטית. היא חייבת להצביע על מי 'כן' ומי 'לא' ראוי לשרת את האומה, לא בשל עיניו או הרגליו המיניים, אלא בשל עמדותיו כלפי שאלות כלכליות-פוליטיות וכלכליות-חברתיות וחברתיות-תרבותיות. זו הדיוק הסיבה שחרמש ואבו-וילן פסולים בעיני ואורית נוקד ראויה בהחלט.

וכשיואל מזמין לחממות שלו "אנשים חושבים" בלי לשאול את עצמו מה הם חושבים ולאן הם חותרים, הוא תורם בא-פוליטיות התמימה שלו, לחיזוקה של המציאות הישראלית הדורסנית.

ואם כל מה שכתבתי כאן היה בבחינת פרשנות אפשרית ואפילו סבירה למצב התנועה הקיבוצית במימד תודעתה הפוליטית, הנה בא יוסי פלד והוכיח.




נכתב בתאריך
11/10/2006



הרשמה לניוזלטר שלנו