עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

הדרך להשפיע - השאלה האמיתית היא האם אנחנו נכנסים לפעילות במפלגת העבודה כדי לשנות את דרכה, או צופים מהצד ומקטרים. על כנס יסו"ד למען "עבודה" סוציאל דמוקרטית

הדרך להשפיע
מאת אלעד הן, 26.9.2006


 

השאלה האמיתית היא האם אנחנו נכנסים לפעילות במפלגת העבודה כדי לשנות את דרכה, או צופים מהצד ומקטרים. על כנס יסו"ד למען "עבודה" סוציאל דמוקרטית

סוף סוף, ביום שני ה-18.9 נערך הכנס עליו עמלו חברי יסו"ד (ישראל סוציאל דמוקרטית) בתקופה האחרונה: כנס במפלגת העבודה בנושא כלכלת ישראל אחרי מלחמת לבנון השניה. הגיעו כ-140 איש, ובין הדוברים היו עמיר פרץ, אפרים סנה ושלי יחימוביץ'. נראה שהכנס היה הצלחה. אבל באיזה מדד? מה היתה המטרה שאותה השיג? מול איזה מדדים נכון לבדוק את ההצלחה שלו?

כד לענות על השאלות הללו צריך להתחיל מהמטרות שהצבנו לעצמנו: הכנס נועד לבנות כוח סוציאל-דמוקרטי בתוך מפלגת העבודה. כדי לבנות מוקד השפעה וכוח חייבים לעבוד בתוך השדה הפוליטי ויותר מזה – בתוך השדה המפלגתי. לא מעט מחברינו מתקשים לעכל רעיון זה, אבל זו הדרך.

בשיחות שניהלתי לקראת הכנס שמעתי אמירות בעניין ההתנהלות ובניית הכוח הפוליטי. מרבות מהן עולה הרתיעה המוזכרת למעלה של חברים מהשדה הפוליטי, המפלגתי ומהתחברות למפלגה ממסדית גדולה. אני רוצה להתייחס לכמה מהן.

 

***

"הצבעתי עבודה כי הם הבטיחו סדר יום חברתי ולא קרה כלום. אני לא אעשה את הטעות הזאת שוב".

נניח לרגע בצד את השאלה האם מפלגת העבודה אכן "לא עשתה כלום", השאלה האמיתית היא האם אנחנו נכנסים לפעילות במפלגת העבודה כדי לשנות את דרכה, או נשארים צופים מהצד. להזכירכם, ההנחה הראשונית של כל מי שתמך בעמיר פרץ היתה שהוא מגיע למפלגה שברובה הגדול אינה תומכת בדרך סוציאל-דמוקרטית, ושהוא בא לשנות אותה ואת דרכה. האם השינוי הזה יכול היה לקרות מיד? האם מפלגת העבודה היתה אמורה להיהפך באחת למפלגה סוציאל-דמוקרטית? כנראה שלא. המאבק עדיין לפנינו, ועלינו להחליט האם אנחנו לוקחים בו חלק ותומכים בכל מי שמוכן להוביל אותו. אם אנחנו בפנים, איננו יכולים לצעוק כל שני וחמישי "המוצר הזה פגום, אני רוצה להחזיר אותו". זה המקום להפסיק את תרבות הצריכה ולהתחיל להיות חלק מתהליך היצור. או שאנחנו מובילים מאבק פנימי במפלגה, או שאנחנו צופים פסיביים שמצביעים כמו ב'כוכב נולד'. הוויתור על מפלגת העבודה כרגע הוא למעשה ייאוש מהפוליטיקה, וכניעה להמשך ניהול המדינה והחברה בידי ההון.

 

***

"צריך להסביר לפוליטיקאים מה הם עושים לא בסדר".

רוב הפוליטיקאים יודעים את מקצועם, אחרת הם לא היו מגיעים להיות חברי כנסת או שרים – זו צריכה להיות הנחת העבודה שלנו. אנחנו לא צריכים להנחות או לבקר את הפוליטיקאים איתם אנחנו עובדים. זה לא יעזור. רק אם נהיה כוח מאורגן, שפועל בתוך המפלגה בצורה מתואמת, ניכנס למוסדות המפלגה ונעבוד לקראת הפריימריז, לדעות שלנו ולרעיונות שלנו תהיה משמעות. זה לא יקרב אלינו פוליטיקאים שמלכתחילה מתנגדים לסוציאל-דמוקרטיה, אבל מי שהולך איתנו וילך איתנו לא ירצה לאבד את "חסדנו", הוא ירצה לשמוע מה יש לנו לומר. 140 האנשים שהיו בכנס, סימנו למי שרצה לראות במפלגה, שיש כאן כוח (כוח קטן, כוח מבולבל, כוח שעוד לא מודע לכך שהוא כוח, אבל כוח).

 

***

"אנחנו לא נספור ראשים"

אמרו מי שאמרו, והתכוונו: אנחנו מביאים סטנדרטים אחרים, נקיים לפוליטיקה. יפה וטוב, אך במובלע אומרים פה גם "פוליטיקה של כוח היא דבר מלוכלך". אלא שאין פוליטיקה בלי התארגנות, בלי פעולה משותפת ותיאום, בלי הפעלת כוח. אנחנו, שמגיעים מכיוונים רעיוניים ואידיאולוגיים צריכים - לפי ההנחה המובלעת באמירה - להתפקד איש לנפשו למפלגה ולהצביע כפי שמצפונו שופט. אלא שבלי שיקולים של השפעה על פוליטיקאים, כריתת בריתות עם שותפים וצבירת כוח למחננו, לא נצליח לשנות את המפלגה ואת המדינה. במילים אחרות, אי אפשר לנהל פוליטיקה בלי "להתלכלך" בפוליטיקה. אם אין בדעתנו לצבור כוח בפעילותנו (במסגרת החוק, כמובן) הרי שאנחנו לא יותר מקול נוסף שצועק שהוא לא מרוצה מדבר זה או אחר במדינה. לביקורת חברתית יש חשיבות. אבל בפוליטיקה - בלי בסיס כוח מאחוריה - קולה לא יישמע.

 

אז - מטרתנו היא לבנות כוח. לשם כך דרושה יותר מהתפקדות. אנחנו צריכים ללמוד את מה שלמדה העבודה המאורגנת במאתיים השנים האחרונות: בלי ארגון ופעולה מתואמת אנחנו יחידים חלשים מול מערכת ענקית. בעבודה משותפת גם אנחנו יכולים להיות ענקים.

 

אלעד הן הוא חבר יסו"ד (ישראל סוציאל דמוקרטית) וחבר בתנועת המחנות העולים קבוצות הבחירה

 

אלעד הן: 052-5348554

eladhen.yesod@gmail.com

 

היכנסו לאתר יסו"ד – ישראל סוציאל דמוקרטית

http://www.yesod.net

 




נכתב בתאריך
26/9/2006



הרשמה לניוזלטר שלנו