עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

מנוס מאג'נדה - המפגש בין הצבעת שרי העבודה על התקציב להספדים המבכים את האג'נדה החברתית, מבטא את הצלחתה של הכת הניאו ליברלית שהתמקמה באוצר לנתק את הכלכלה מן הפוליטיקה ואת תקציב המדינה מן החברה

מנוס מאג'נדה
מאת דני גוטווין, 18.9.2006
פרופ' דני גוטווין

 

המפגש בין הצבעת שרי העבודה על התקציב להספדים המבכים את האג'נדה החברתית,  מבטא את הצלחתה של הכת הניאו ליברלית שהתמקמה באוצר לנתק את הכלכלה מן הפוליטיקה ואת תקציב המדינה מן החברה


שרי מפלגת העבודה טעו כשתמכו בהצעת תקציב 2007. גם הימנעותו של עמיר פרץ אינה מהווה תחליף להתנגדות העקרונית שצריכה היתה מפלגת העבודה לנקוט ביחס לתקציב זה. שכן, הנחות היסוד שלו אינן שונות מאלה של תקציבי נתניהו, וחוק ההסדרים הנלווה אליו נראה כאילו הועתק מתקציבי ביבי, הזכורים לרע.

 

אלא שחמור לא פחות מעצם התמיכה בתקציב הוא הנימוק, או שמא התירוץ, שנתנו לכך השרים. הם הסבירו כי האוצר נענה לתביעות משרדיהם, ביטל גזירות והוסיף תקציבים. משכך נעשה, הרי ממילא התבטלה סיבת ההתנגדות. לנוכח רצון טוב זה של נערי הירשזון התפוגגה התנגדות שרי העבודה.

חומרתו של נימוק זה נעוצה בכך שהוא מאמץ את נקודת ההשקפה הניאו ליברלית שכופה האוצר על דיוני התקציב. פקידי האוצר אינם נלאים מלהסביר שהתקציב אינו מבטא מדיניות, אלא תפיסה כלכלית אחראית. והנה שרי העבודה, ברגע שהתפנו לעסוק כל אחד בענייני משרדו, קיבלו את נקודת הראות החשבונאית וויתרו על היסוד המדיני שבתקציב. כך למשל, מאחר ושר הרווחה הבלתי קיים אינו ממפלגת העבודה, הרי ששרי העבודה אינם מתעניינים בקיצוץ הקצבאות העתיד לדחוף יותר ויותר ישראלים אל מלתעות העוני; ומשום ששר הבריאות הוא מן הגמלאים, הרי ששרי העבודה משוחררים מדאגה לענייני סל התרופות; ומשום שהעלאת שכר מינימום נדחתה רק בכמה חודשים, הרי שזו אינה סיבה להצביע נגד התקציב, שכן זהו בכלל עניינו של משרד התמ"ת.

גישה סקטוריאלית זאת מלמדת על הפנמה של העקרונות המגזריים של משטר ההפרטה שהם ניגודה המוחלט של הגישה הסוציאל דמוקרטית.

 

***

 

תאצ'ר הצהירה כזכור בחדווה שאין דבר כזה חברה, משמע - יש רק אינטרסים פרטיים. אופן תמיכתם של שרי העבודה בתקציב מלמד על הפנמה מדאיגה של תפיסה זו.

שרי העבודה לא לבד. מצב הרוח התקשורתי העכשווי הוא לטעון שהאג'נדה החברתית מתה, שהרי מפלגת העבודה שאמורה היתה להוביל אותה התנערה ממנה. ואולם החדווה בה קוברת התקשורת את האג'נדה החברתית באה בדיוק מהמקום שהוביל לתמיכת שרי העבודה בתקציב.

האג'נדה החברתית על פי תפיסה זו אינה תכנית פוליטית אלא מותג צרכני. הפוליטיקאים המבטאים אותה נשפטים באותו אופן שבו מדורגים מתחרי כוכב נולד. בדרך זו מנותקת האג'נדה החברתית מהקשריה. היא ספין של יחצנים ולא צורך אמיתי של קורבנות משטר ההפרטה. התוכן המוקנה לה הוא של חמלה והזדהות ולא של שינוי סדר קדימויות ומאבק על כללי משחק.

המפגש בין הצבעת שרי העבודה על התקציב להספדים המבכים את האג'נדה החברתית מצוי אפוא לא רק במישור הכלכלי אלא גם ובעיקר במישור התודעתי. הוא מבטא את הצלחתה של הכת הניאו ליברלית שהתמקמה באוצר ושל סייעניה בתקשורת ובאקדמיה לנתק את הכלכלה מן הפוליטיקה, לנתק את התקציב מן החברה.

מאבק במגמות אלה הוא אחד מתפקידיה הדחופים של הסוציאל דמוקרטיה הישראלית אם חפצת חיים היא. פירוקה של החברה ליחידים בסגנון תאצ'ר, או במילים אחרות – הפרטתה של המדינה, הוא יעד ברור של ההון. ההפרטה ודלדול המדינה הופכים את ההון למתווך החברתי היחיד. הם משאירים בידיו בלבד את נקודת הראות הכוללת אותה הוא משתדל לשלול מכל גוף אחר ובעיקר מן המדינה.

 

***

 

הסוציאל דמוקרטיה התפתחה תוך העמדת האדם במכלול הקשרי חייו ותוך סירוב לקבל את הניתוק הליברלי בין כלכלה לפוליטיקה, לחינוך לבריאות לדיור לעבודה וכד'. המונח סוציאל דמוקרטיה עצמו היה התרסה נגד ההגיון הליברלי שהפריד בין הפוליטיקה לחברה. מדינת הרווחה היא ביטוי העל של הגיון הוליסטי זה ולכן אין פלא שבמהלך פירוקה של מדינת הרווחה חותר הניאו ליברליזם לפרק את האחדות שהיא יצרה בין הגילויים והתחומים השונים של חיי האדם. בקבלת ההנחה שהחינוך, הביטחון, החקלאות, התיירות, התשתיות וכד' אינם חלק מאחדות אחת, אלא סוגיות חשבונאיות נפרדות, אימצו שרי העבודה את ההגיון הניאו ליברלי.

לכן המאבק שהבטיחה העבודה לנהל על התקציב אסור לו שיצטמצם לטריטוריות של משרדי השרים ואסור לו שייהפך למאבק פרטני בסעיפי חוק ההסדרים. אלה הם עניינים חשובים, אך לא די בהם. המאבק האמיתי בתקציב הוא מאבק בהנחות היסוד שלו ולפיכך למול הצעות האוצר חייבת העבודה להציג לא רק מספרים אלא גם תפיסת עולם ויעדים; אותו דבר הקרוי אג'נדה חברתית שהיום מתפוררת אל תוך אינטרסים מיניסטריאליים. שיקומה מצריך ראייה חברתית רחבה המעמידה במרכזה את האדם לא כפרט מנוכר אלא כחלק מחברה.

 




נכתב בתאריך
18/9/2006



הרשמה לניוזלטר שלנו