עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

החבר ונכסי הקיבוץ - סיכום יום העיון מה-18.8.2006 (כולל מצגת של צ. בן-אור על השיוך, והמצגת של עמדת הרשויות בנושאי שיוך)

החבר ונכסי הקיבוץ

המטה השיתופי

טלפון:  03-5301382
shituftk@takam.co.il

27.8.2006

התכנסות למעלה מ-60 פעילי משק וחברה קיבוציים ב-16.8.06 באפעל ליום עיון בנושא זה, אותו יזמו המטה השיתופי ואיגוד התעשייה הקיבוצית,

 

בישרה את ראשיתה של חזרה הדרגתית לשגרה, לאחר המלחמה בצפון.

רוב הדוברים הדגישו כי חשוב לשמור על נכסי האגודה בכל המצבים, גם בקיבוצים הדיפרנציאליים.


אלישע שפירא

אלישע שפירא פתח את יום העיון בציינו כי הנושא עבר מהפך תודעתי בשנים האחרונות, מתחושה  "הכל שלנו" עברה התודעה ל"אין לחברים דבר".

 

השאלות הן:

·         האם ניתן לשייך נכסים ולהישאר קיבוץ?

·         על פי איזה מנגנון ומפתח צודק רוצים לשייך?

·         מהי משמעות השיוך להמשכיותו של הקיבוץ?

·         האם יש חלופות טובות לשיוך?

 

לאחרונה ביקרנו בקואופרטיבים במערב אירופה, מצליחים ברובם, הכוללים תעשייה, צריכה, בנקאות והיי-טק (בהם יש 110 מיליון חברים). בקואופרטיבים אלה מקפידים לשמור על הון האגודה ולעולם לא לחלק את נכסיה -  מה שמעלה מחשבה שגם קיבוץ דיפרנציאלי אינו אמור להתפרק מכל נכסיו.

יום עיון זה אינו מסע תעמולה לעמדה אחת, אלא ניסיון להציג את היידע והמשמעויות על כל היבטיהם.


למצגת של עו"ד צפריר בן-אור - לחצו כאן

עו"ד צפריר בן אור - שיוך נכסים יצרניים כיצד?

צפריר עמד בהרצאתו על הצורך להבחין בין שיוך הדירות לשיוך אמצעי הייצור, למרות שאנשים מחברים ביניהם. נושא השיוך היצרני אינו מיכאני וסטנדרטי, הזהיר צפריר, והוא דורש למידה רבה.

יתרונותיו: הקניית רכוש לחבר, ביטחון סוציאלי נוסף וביטוי לצדק היסטורי, ע"פ וותק.

חסרונותיו: קיטון בכח המשותף של הקיבוץ והחלשה של הערבות ההדדית. יש פה ביזור אינטרסים, והיכולת להשקיע בעסק היא קטנה.

צפריר הפריד בין סוגי האחזקות השונים (ישירה, עקיפה ועקיפה מאוד) ובין סוגי השיוך היצרני (מהפרטה מלאה של הזכויות לחלוקת פירות הנכסים בלבד).

ישנו גיוון רב בסוגי השיוך, היכול לבטא מגיוון רחב של קיבוצים ותפיסות, שגוזרות את סוג השיוך הרצוי.

 

למצגת של עו"ד צפריר בן-אור - לחצו כאן
למצגת

עו"ד כרמית דורון - בין שיוך נכסים לשיוך פירות הנכסים

אם רוצים לחסל את העסק, אפשר ללכת לשיוך נכסים מלא. אך אם רוצים בהמשכיות הקיבוץ, בגידולו ובצמיחתו – יש להעדיף שיוך הפירות ולא שיוך העץ, קבעה כרמית.

שיוך הנכס עצמו, הזהירה כרמית, הוא תהליך אל-חזור שיש להיזהר ממנו מאד.

בהרצאתה חידדה כרמית מאוד גם את האשליה כאילו ששליטה באחזקות מבטיחה גם שליטה בפועל בנכס היצרני. היא עמדה על ההשפעות שיהיו לשיוך הנכס על סיווגו כקיבוץ מתחדש, ועל ההשלכות של צעד כזה.


מצגת: עמדת הרשויות בנושא השיוך
מיכי דרורי

עו"ד מיכי דרורי - התייחסות מוסדות המדינה לשיוך

דרורי בחן את ההתייחסות לשיוך מצד רשם האגודות, רשויות המס, מינהל מקרקעי ישראל ורשויות נוספות. הוא הזהיר בפני התייחסות עיוורת לתקנות מוסדות המדינה, ודרש לבחון היטב מה הן התקנות הפנימיות של כל קיבוץ לשיוך וכיצד להתאימן לתקנות הרשויות. בפרטו את תקנות הרשויות קבע דרורי גם כי יש לבחון אחת לאחת את התקנות ולראות השפעתן על השיוך, ועל הקיבוץ-שלאחר- השיוך.


שושנה שגיא והמנחה, אלי ברמן

רו"ח שושנה שגיא - היבטי המס של השיוך

המסים, פתחה שגיא, הם תוצאה של המהלך, ואל להם לקבוע את דרכי החיים שלנו.

בתארה את ההבדלים בין מיסוי הקיבוץ השיתופי למתחדש, דיווחה שגיא כי בשטח המיסוי עוד לא נכתבו חלק גדול מהדברים, וישנו מו"מ בין נציגי רשויות המס לקיבוץ, תוך הבדלים הקשורים לאזורים השונים, כך גם באשר למיסוי הפנימי בקיבוץ המתחדש.


עמוס רבין

עמוס רבין, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית

משמעות התעשייה והנכסים היצרניים על עתיד הקיבוץ

התעשייה הקיבוצית בצמיחה מרשימה. 70% מהנכסים היצרניים בתנועה הקיבוצית הם בתעשייה, שהיא נכס אדיר לקיבוץ. ישנו תהליך של שותפויות עם שותפים חיצוניים, בעיקר במפעלים הגדולים שחצי מהם פועלים עם שותפים חיצוניים. מחזור המכירות של התעשייה הקיבוצית עומד על 30 מיליארד ₪ בשנה. ישנם 60 מפעלים שמייצרים 100 מש"ח (3 - 200 מש"ח) ושווי המפעל בהם עומד על 100 עד 200 מש"ח – חלקם מהווים נכס די נזיל. 70 מפעלים של 50 עד 100 מש"ח. אין כל סיבה לקשור שכר דיפרנציאלי להפרטת הנכס עצמו, למרות ששומעים קולות כאלה, הזהיר רבין.

לנכס יש ערכים מוספים לחברים, לקיבוץ ולתנועה ויש צורך במהלכים, שיבטיחו את המשך קיום המפעלים. מעל 10,000 חברים עובדים במפעלי הקיבוצים, ואם המפעלים ישוייכו לגורם זר, אין הבטחה שחלק מהחברים ימשיך להיות מועסק שם.

הברק חזר לעיניים, השתבח רבין בתופעת שגשוג התעשייה, וצריך להבטיח, שהנכס יישאר בידנו.


המשתתפים

לאחר הפסקה קצרה הוצגו מודלים שונים של שיוכים, בקיבוץ השיתופי וגם המתחדש.

אורי מרגלית ויובל הרמתי מרמת הכובש הציגו תהליך מעניין של מנייה פנימית, השומרת על סולידריות, הבטחת צרכים של בעלי צרכים מיוחדים, ביטחון סוציאלי גם בקיבוץ שהחליט ממש לאחרונה להיות קיבוץ מתחדש.

 

מוקי ידין מגבע סיפר על קרן חיים, שהחלה כבר ב-1990 כקופת גמל אישית, שנועדה לסייע לחברים בפתרון מצוקותיהם או מצוקות ילדיהם, תוך שמירה על עיקרון שיתופי מוחלט.


עוד משתתפים

אלדד שלם ממעברות סיפר על תאגיד חברים בקיבוצו - מהלך שבא כפיתרון שיתופי לרעיון של שיוך הדירות - תוך מענה מסוים לרצון להורשה, תוך שמירה על קיבוץ שיתופי.

המודל שהציג, ישים גם לקיבוץ חלש יותר ממעברות.

בסיכום הכנס דיווח אמרי רון על מגעים שהיו עם מס הכנסה, מינהל התכנון במשרד הפנים ורשויות נוספות, שכולן אוהדות את הקיבוץ השיתופי, ומבטיחות המשך קיום ההסדרים הישנים עימו.

אמרי ביקש מקיבוצים מתלבטים לבדוק את המשמעויות הגלויות והנסתרות של השיוכים ולא ליפול בקיסמן באופן עיוור כשיש כל כך הרבה מה להפסיד בתחומי מיסוי, שיכון וקרקעות.

 

אלישע שפירא סיכם את יום העיון בציינו כי נחשפנו למרחב מעניין ולכלים מגוונים, לחיזוק הקשר וההנאה של החבר מנכסי הקיבוץ, שאינם סותרים את תקנון הקיבוץ השיתופי.

אלישע קרא לכל הקיבוצים, גם המתחדשים, שלא לגעת במניות ובהון האגודה והמפעלים, אם רצונם בהמשכיות ובהתחדשות.

יש התפכחות מרעיון שיוך המניות, הפשוט לכאורה,  סיים אלישע.

 

סיכם: אלי ברמן



נכתב בתאריך
20/1/2008



הרשמה לניוזלטר שלנו