עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

מלחמת השחרור של הסוציאל-דמוקרטיה - מלחמת לבנון השנייה ותוצאותיה עשויים להוות רקע למלחמת השחרור של הסוציאל-דמוקרטיה הישראלית מן התרבות הפוליטית הניאו ליברלית של המעמד הבינוני
מלחמת השחרור של הסוציאל-דמוקרטיה
מאת דני גוטווין, 21.8.2006

פרופ' דני גוטווין

 

מלחמת לבנון השנייה ותוצאותיה עשויים להוות רקע למלחמת השחרור של הסוציאל-דמוקרטיה הישראלית מן התרבות הפוליטית הניאו ליברלית של המעמד הבינוני


היעלמותם והיאלמותם של שרי העבודה נוכח האתגרים החברתיים והכלכליים שיצרה והעלתה על פני השטח מלחמת לבנון השנייה, מלמדים כי הרבה יותר קל להכריז שאתה סוציאל-דמוקרט מאשר להיות כזה באמת. ובדומה, קריאות השבר "רימו אותנו" של בוחרי העבודה, הממהרים להתמרק מחטאי התמיכה בעמיר פרץ, מלמדים כי קל לדבר על הצורך במפלגה סוציאל דמוקרטית מאשר לדעת כיצד מקיימים אותה.

שתיקת הנבחרים וקריעת השבר של הבוחרים הינם תמונת ראי המצביעה על כך שהיסודות המובילים של מפלגת העבודה טרם הצליחו להתגבר על האינסטינקט הפוליטי של מעמדות הביניים הישראליים כפי שהתפתח במהלך מהפכת ההפרטה.

מלחמת לבנון השנייה ותוצאותיה עשויים להוות רקע למלחמת השחרור של הסוציאל-דמוקרטיה הישראלית מן התרבות הפוליטית הניאו ליברלית של המעמד הבינוני.

תגובתם של שרי העבודה ומרבית ח"כיה, למעט בודדים, היתה שידור חוזר של התנהגות השמאל היוני. סדר היום החברתי נדחק לחלוטין מפני סדר היום המדיני. עם פרוץ המלחמה הדבר בא לידי ביטוי בהפקרתו של העורף.

סוציאל-דמוקרטים היו מן הסתם תובעים שהמדינה תיחלץ לעזרת העורף, תארגן את הפינוי, תדאג לנשארים ולא תשאיר זאת לחסדי גאידמק והשופר-סל. אלא שרעיון כזה, המניח אקטיביות חברתית, זר לחלוטין ליוצאי חלציו של מעמד הביניים הישראלי שפיתח חשדנות משתקת כלפי מעורבותה של המדינה בחברה.

 

***

 

ההתיישרות לימין לא אחרה לבוא משעלתה סוגיית מימון המלחמה. המנטרות הניאו-ליברליות של שר האוצר ופקידיו נתקבלו כתורה מסיני על ידי מי שאך אתמול דיברו בגנותה והיה נחוץ שיופיע אלי הורביץ כדי לחשוף את מימדיו של המיצג הטרגי גרוטסקי הזה. ושוב, אף לא אחד משרי העבודה דיבר בזכות הרחבת התקציב, ביטול ההקלות במס, הטלת מלווה אם צריך ושאר אמצעים שסוציאל-דמוקרטים היו נוקטים בהם בנסיבות שכאלה.

אך יותר מכל בולטת שתיקתם של שרי העבודה נוכח מה שהולך ומצטייר כמחדל השיקום (עניין שיש לעסוק בו בהרחבה בנפרד). תכנית השיקום של הממשלה היא הכלאה בין פרויקט שיקום השכונות של בגין ותכנית ויסקונסין של נתניהו. פרי הבאושים יהיה בהתאם. ושוב לא נמצא מי משרי העבודה שיצביע על תכנית לשיקום, מעין ניו-דיל ישראלי שיהפוך את השיקום מנוף לחידושה של מדינת הרווחה.

חדלונם של נבחרי העבודה הועצם על ידי התגובות שנשמעו מתוך ציבור בוחריהם המאוכזב. אלו דמו לתגובותיו של קהל צרכנים שגילה כי המוצר שקנה איננו ממלא אחר הבטחת היצרן והחל צובא על הדלפקים כדי להחזירו.

תוך כדי כך התוכן הסוציאל-דמוקרטי של העבודה הואנש אל תוך עמיר פרץ וכשפעילותו לא מילאה אחר ציפיות הבוחרים/ צרכנים, הללו מיהרו להודיע שהם עם המפלגה הזאת גמרו וניפנו לחפש הלאה.

בפני חברי העבודה ניצבת אפוא במלוא עוזה השאלה "איך נהיה אנו ללא אנו", משמע כיצד לפתח תרבות פוליטית משתפת, כניגוד של תרבות הצרכנות הפוליטית שעיקרה את השמאל החברתי בישראל עשור האחרון.  בנייתה של מפלגה סוציאל דמוקרטית אינו רק עניין של רעיונות, היא גם שאלה של התנהגות פוליטית המאופיינת בין השאר בחילופי דעות מתמידים, שקילה של חלופות והצמחה מתמדת של הנהגה.

 

***

 

התנהגות זו היא היפוכה של תרבות הרייטינג הפוליטית ושל העלבון הצרכני המעמיד את חוויית האכזבה הפרטית כתחליף למדיניות. המשבר של קיץ 2006 עשוי להתגלות כנקודת השבר של המאמץ לכונן את העבודה כמפלגה סוציאל-דמוקרטית, אך מצד שני המשבר יוצר הזדמנות להפוך את המפלגה לכזאת. לשם כך נחוץ שהגורמים הרואים את ההכרח בכינונה של סוציאל-דמוקרטיה ישראלית, כמחסום לניאו פשיזם שהמשבר הנוכחי העצימו במידה מדאיגה, להפוך את מפלגת העבודה לנושא הפוליטי של הסוציאל דמוקרטיה הישראלית. לשם כך נחוץ לגבש דעת קהל מפלגתית שתציב תכנית ממשית להתמודדות עם תוצאותיה הכלכליות והחברתיות של המלחמה.

באופן מעשי מהלך כזה תובע מן היסודות הסוציאל-דמוקרטיים שחברו למהלך לשינוי דמותה של מפלגת העבודה בשנה האחרונה, להציע תכנית פעולה חלופית לזו הזוכה לתמיכתם של מרבית נבחרי העבודה בממשלה ובכנסת. דומה שאין מתאימים להתניע מהלך שכזה יותר מאשר הגורמים השיתופיים בתנועה הקיבוצית, חברים בתנועת הבוגרים ובקיבוצים העירוניים, וקבוצות רעיוניות החותרות קדם חברה המבוססת על צדק חברתי.

מהלך כזה עשוי להתגלות כצעד מכונן בהפיכתה של העבודה ממנגנון אלקטוראלי למפלגה סוציאל דמוקרטית.

דומה שגם הנושא שיש להעמיד במרכזו של דיון כזה הוא ברור: הניו דיל הישראלי, או האופן בו ניתן להפוך את שיקום הצפון ממהלך סקטוריאלי למהלך לחידוש מדינת הרווחה הישראלית ולביטול כללי המשחק הניאו ליברלים.     



אתר חדש


נכתב בתאריך
21/8/2006



הרשמה לניוזלטר שלנו