עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

הקיבוץ הנכון לעכשיו - היתרון התחרותי במאה ה-21 מתבסס על איכות, גמישות והתמקדות. מדריך לקיבוץ הרוצה לזרום עם רוח התקופה

הקיבוץ הנכון לעכשיו
מאת שרה אדום, 8.8.2006


למאמרים נוספים של שרה אדום


 

היתרון התחרותי במאה ה-21

מתבסס על איכות, גמישות והתמקדות.

מדריך לקיבוץ 

הרוצה לזרום עם רוח התקופה

רבים מהעוסקים בניתוח כלכלת קיבוץ נוטים להישען על חשבונאות לאומית. אפשר להשאיל מהתחום של ניהול אומות לתחומים נוספים של קיבוץ. מייקל פורטר, מהמומחים המובילים בעולם בתכנון אסטרטגי, מתייחס ליתרון התחרותי של אומות. ניתן "להשאיל" מדבריו על יתרון תחרותי של אומה ליתרון תחרותי של הקיבוץ לנוכח המגמות המתפתחות במאה ה-21.

במאמרו "היתרון התחרותי של אומות" (על התחרות, 2000: 147-178) כותב מייקל פורטר ש"היעד העיקרי של אומה הוא להשיג לאזרחיה רמת חיים גבוהה ועולה". היכולת להשגת היעד תלויה בפריון בו יופעלו כוח האדם וההון של האומה. הפריון הוא הגורם העיקרי, לדברי פורטר, הקובע את רמת החיים של אומה לאורך זמן, והוא הסיבה העיקרית להכנסה לנפש. לדבריו, הגורם המכריע בשגשוג כלכלי, הוא סוג מקומות העבודה ולא היכולת להעסיק את האזרחים בשכר נמוך (פורטר, 2000: 152).

 

מגמות עולמיות בתחומים שונים במאה ה-21:

  1. דמוגרפיה: עליה בגיל הממוצע, צמצום הילודה, עליה במספר המשכילים, גידול באוכלוסיה שהכנסתה דומה לזו של אזרחי האיחוד האירופי.
  2. פוליטיקה ומדיניות: הכל קשור בהכל ובעיקר בשיקולים כלכליים.
  3. ממשל: צמצום מעורבות הממשל בתחום הכלכלי והחברתי.
  4. טכנולוגיה: קצב פיתוח מהיר, בעיקר בתחום התקשורת כך, שהמקום והזמן איבדו משמעותם.
  5. כלכלה: שלטון התאגידים הגלובליים. תאגידים גלובליים חזקים ובעלי עוצמה יותר מחלק ממדינות העולם, שיקולים כלכליים של תאגידים מכריעים יותר משיקולים של מדינות בהחלטות חיצוניות ופנימיות. מעבר של מפעלי ייצור רבים לארצות מתפתחות בהן העבודה זולה.
  6. עולם העבודה בארצות המפותחות: גידול בשיעור עובדי הידע וצמצום שיעור עובדי הכפיים, קיצור שבוע העבודה, גידול במספר העובדים במשרה חלקית, התרחבות הפרישה המוקדמת, גידול במספר היזמים העצמאים, עליה במספר האנשים שלא עובדים משך תקופות ארוכות.
  7. חברה: העמקת הפערים הסוציו-אקונומיים בתוך חברות ובין אומות.
  8. דעת קהל: דרישה לשוויון הזדמנויות ושוויון זכויות.
  9. ניהול: מעבר מגישת הניהול של המהפכה התעשייתית, המבוסס על טכניקה של ייצור המוני סטנדרטי, לניהול בו הגודל לא קובע, אלא האיכות, הגמישות וההתמקדות. מעבר ממבנה היררכי המונחה ע"י חשובה טורית מלמעלה למטה למבנה של רשת המונחה ע"י חשיבה במקביל בכל מרכיבי הרשת.
  10. חקלאות, ייצור מזון: בארצות מפותחות גודל יחידות העיבוד עולה, מספר החקלאים יורד, חקלאות נעשית חלק מאיכות חיים (שטחים פתוחים, הקפדה על איכות סביבה ובטיחות לקוח). 

 

קיבוץ במאה ה-21:

הקיבוץ במאה ה-21 צריך ליצור תנאים אופטימאליים להבטחת רמת חיים גבוהה ועולה. מהות הקיבוץ במאה ה-21 נגזרת מהיעד ומהדרך היעילה להשגתו. כלומר, חברה עתירת ידע שחבריה משתפים פעולה ביניהם על מנת להבטיח לעצמם רמת חיים גבוהה ועולה (בהגשמת המשימות הלאומיות עוסקת המדינה מאז תש"ח). על מנת להשיג יעד זה, על הקיבוץ ליצור יתרון תחרותי מתמשך ולהציע לחבריו/תיו סוג מקומות עבודה המאפשר את השגת היעד. חברי/ות הקיבוץ צריכים/ות להיות בעלי ידע וכישורים המתאימים לסוג מקומות עבודה אלו. לקיבוץ כזה יהיה יתרון תחרותי במשיכת הון אנושי איכותי.

 

במטרה להגשים את היעד צריך להתמקד בשינוי הפרדיגמה (הדיסקט בראש) בשני המישורים של הקיבוץ:

א.      חברה: יצירת קהילה (במובן הסוציולוגי שלה ולא הקיבוצי המצוי) שהלכידות (coherence)  שלה גבוהה, שהרשת החברתית הפנימית בה צפופה. במילים אחרות, יצירת קהילה של אנשים שיש ביניהם קשר אישי ישיר ומחויבות הדדית יותר, מחובה לציית להסדרים טכניים של ניהול החיים במרחב המשותף. קהילה רב גילית שההון האנושי שלה מתאים לסוג עבודות ששכרן גבוה. גודלה של קהילה כזו, המאפשרת קשרים חברתיים ישירים בין חבריה מוגבל. במקרים של קיבוץ גדול צריך יהיה לפתח ולבנות מנגנונים וכלים לחיזוק הקשרים בין החברים בתוך קבוצות משנה בקיבוץ, זאת במטרה ליצור רשת חברתית פנימית צפופה ולכידות גבוהה בקהילה הקיבוצית. שינוי כזה ישפיע על מאפיינים דמוגראפיים של הקיבוץ ועל קצב הצמיחה הדמוגרפית. בכל מקרה תהיה שמירה על פערי שכר קטנים במטרה לשמור על לכידות חברתית גבוהה. חברה שיש בה פערים סוציו-אקונומים גדולים לא יכולה לשמור על לכידותה. רמת השיתוף בין החברים תהיה בהתאם להחלטתם, מקיבוצים שיתופיים ועד ישובים בהם יחיו זו בצד זו קבוצות שרמת השיתוף שלהן שונה, משיתוף מלא עד קואופרטיב של עובדים או קבוצות המשתתפות בתחומים מוגדרים כמו קרנות רווחה, רכישת שירותים יחד.

 

ב.      כלכלה: לאמץ את האסטרטגיה של פורטר הטוען ש"הגורם המכריע בשגשוג כלכלי הוא סוג מקומות העבודה ולא היכולת להעסיק את האזרחים בשכר נמוך" (פורטר, 2000: 152), היתרון התחרותי של אומות מקורו ביכולתן לספק לאזרחיהן מקומות עבודה בשכר גבוה לאורך זמן. במובן זה קיבוץ דומה לאומה. הכנסת הקיבוץ באה בעיקר ממספר מקורות:

1.      תעשייה: אין הכוונה "להחליף" את מפעלי התעשייה הקיימים במפעלי הי-טק או משרדי עו"ד ורו"ח, אלא לשנות מדיניות באשר למה  ש"עושים בבית" ומה "מוציאים החוצה". להשאיר בבית מקומות עבודה ששכרם גבוה, ברוב המקרים עבודות עתירות ידע (כמו הנדסה וטכנולוגיה, פיתוח ועיצוב, ניהול בתחומים השונים, חשבות, וכדו'). זה מחייב שלחברים תהיה הכשרה והשכלה מתאימה (על ניהול ההון האנושי בקיבוץ, במאמר נוסף). עבודות ששכרן נמוך להעביר למיקור חוץ. חברות משיגות יתרון תחרותי באמצעות חדשנות (פורטר 2000: 152). החדשנות היא במגוון תחומים: ניהול, תהליכי ייצור, שיווק ומכירות, מוצרים ושירותים. קיימות דוגמאות רבות של חברות בענפים מסורתיים (מזון, תשתיות, מתכת וכו') ששומרות על יתרון תחרותי באמצעות חדשנות ושדרוגה כל העת, אין סיבה שמפעלי תעשייה קיבוציים לא יצליחו בכך.

2.      חקלאות: בתחום זה יש לפעול בשני מסלולים מקבילים: 1. בענפי השטח הגדול (גד"ש, מטע) ובע"ח (רפת, לול, מדגה) הגדלת יחידות העיבוד, צמצום מספר החקלאים והעלאת רמתם המקצועית והניהולית. 2. גידולים ייחודיים שיש להם ביקוש בשוק, מוצרים שיש להם פרמיה גבוהה בשוק כמו פירות וירקות בעונות שאין ספקים אחרים בשוק (כמו תאנים, תבלינים ירוקים), פרחים, פירות וירקות מיוחדים.

3.      עבודת חוץ ומכירת שירותים: חברים כשכירים במקומות עבודה בעלי ערך מוסף גבוה, בעיקר מקצועות חופשיים. פיתוח שירותים לתעשייה.

4.      נכסים: ניהול אפקטיבי של נכסי הקיבוץ השונים שאינם גורמי ייצור ישירים.

 

השפעות שינוי הפרדיגמה על תחומים שונים בקיבוץ:

א.      הרכב דמוגרפי: גיל ממוצע גבוה (כמו במדינות המפותחות), מספר ילדים קטן, מספר גדול של חברים בעלי השכלה גבוהה.

ב.      צמיחה דמוגרפית: דגש על איכות הון אנושי ולא על  מספר אנשים (לשנות את מדד הקליטה). קליטת הון אנושי מתאים לסוג מקומות העבודה ששכרן גבוה, קליטת חברים/ות שחשובה להם יותר צמיחה אישית והתפתחות מקצועית מכסף וכוח. צמיחה הדרגתית מוקפדת ומוגבלת. (התפיסה של הקיבוץ הגדול מקורה בתפיסה של גדוד העבודה ואח"כ הקיבוץ המאוחד שראה עצמו "כמכשיר להגשמת משימות לאומיות". תפיסה זו התאימה בעבר כשהקיבוץ היה צריך הרבה ידיים עובדות ולא היתה מדינה שתפקידה להגשים משימות לאומיות. תפיסה זו היא  חלק מפרדיגמה ישנה שהתאימה לקיבות בתחילת המאה שעברה ולא מתאימה לקיבוץ במאה ה-21).

ג.       ניהול הון אנושי: מתאים לסוג עבודות שהשכר בתמורתן גבוהה. חברים/ות שחשובה להם יותר צמיחה אישית והתפתחות מקצועית מכסף וכוח. השקעה בפיתוח ושדרוג ההון אנושי ע"י עידוד התפתחות אישית והשכלה גבוהה.

ד.      ענפי השירות: ענפים אלו הוקמו כאילוץ בתחילה ובאמצע המאה הקודמת, ההתפתחות הטכנולוגית (מכשירים ביתיים חוסכי זמן) והפיתוח בסביבה (רשתות שיווק, מזון מוכן), הופכים ענפים אלו למיותרים בישוב של מספר מאות נפשות. מקומות העבודה בתחום השירותים לא מבטיחים לעובד רמת חיים גבוהה ועולה לכן, מגזר זה צריך להיבחן מחדש במטרה לצמצמו או למצוא לו חלופות זולות יותר.

ה.      חברים ותיקים: חברים בגיל פרישה ישתלבו בקהילה בפעילות חברתית ובעבודה חלקית לפי יכולתם ורצונם. בקיבוצים שיתופיים רמת החיים של כל החברים דומה, בקיבוצים/ישובים דיפרנציאליים יהיה צורך למצוא מקורות כספיים לצמצום הפער הכלכלי בין החברים. המקורות למטרה זו יכולים להיות הכנסות מנכסים וחלוקת רווחים לפי זכויות וותק.

ו.         חברים באמצע החיים: כמו שכתוב למעלה, לנושא זה יוקדש מאמר נפרד.

ז.       רמת שיתוף: תהיה שונה מקיבוץ אחד לשני בהתאם להחלטות חבריו. רמת השיתוף צריכה לסייע להשגת היעד של רמת חיים גבוהה ועולה לכל החברים. בקיבוץ דיפרנציאלי חברים בגיל העבודה ייהנו משכר גבוהה, ואילו פירות הנכסים שנצברו עד מועד שהחברים יחליטו עליו (מועד שינוי) יתחלקו בין החברים שהיו במועד זה חברי האגש"ח לפי זכויות וותק. חברים אשר יצטרפו לאחר מועד זה יחליטו על רמת השיתוף ביניהם (בחברות עסקיות, בקרנות רווחה, ברכישת שירותים וכדו'). יהיו קיבוצים/ישובים בהם יחיו זו בצד זו קבוצות ברמות שיתוף שונות (ישוב כזה קשה יותר לניהול). בישובים מסוג זה יש מקום לקואופרטיביים של עבודה (בשונה מקואופרטיביים של הון וקואופרטיביים של קואופרטיביים כמו הארגונים האזוריים).

תהליך שינוי הפרדיגמה: ארוך, אבל אפשרי אם מחליטים לקחת את האתגר ולהיכנס לתהליך,  לתכנן משימות לו"ז ותקציב ובעיקר לבצע את התכנית.

 


הכותבת היא יועצת לניהול, מתמחה בהדרכת דירקטוריונים והנהלות בכירות, וסמנכ"ל פיתוח ארגוני בחברת ק.מ.ה - לניהול קיבוצים

מאמרים נוספים של שרה אדום




נכתב בתאריך
27/8/2006



הרשמה לניוזלטר שלנו