עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

לפני שתבוא השחיקה - דרושה תנועה ציבורית שתביא את הממשלה להכרזת מצב חירום ומיסוי נדרש על תושבי המרכז– לטובת תושבי הצפון והפריפריה. הצעה לסדר

לפני שתבוא השחיקה
מאת אמרי רון, 25.7.2006
אמרי רון

 

דרושה תנועה ציבורית שתביא את הממשלה

להכרזת מצב חירום ומיסוי נדרש על תושבי המרכז

– לטובת תושבי הצפון והפריפריה.

הצעה לסדר


 

הצפון הוא הגליל הפורח, הנוף המקסים והתיירות. חיפה היפה, על קריותיה, היא שילוב נפלא של עיר חמדה וקריה מתועשת. טבריה על עתיקותיה וים הכינרת. הירדן ומקורותיו. מאות היישובים, קיבוצים, מושבים, עיירות פיתוח, כפרי המיעוטים –  מיליון וחצי נפש עמלים, יוצרים, מופת של חיים משותפים וסולידריים, וכן, גם של אחוות עמים.

 

באמצע הקיץ נחתו הטילים והושבתו החיים בצפון. העולם המערבי, הדמוקרטי, המתקדם – התיר, ועדיין מתיר, לארגון טרור רצחני להתחמש ברבבות טילים לטווחים המסכנים את כל תושבי מדינת ישראל. לאושרנו, עדיין ראש נפץ קונבנציונלי. ההתגרויות לא הותירו ברירה של השלמה והושטת הלחי השניה.

מתי יבוא ההסדר המיוחל? בינתיים "הצעת ההסדר" של נשיא איראן, של החמאס, ושל החיזבאללה היא: התפנו מכאן, חיו ומותו בכל מקום, רק לא בישראל, שזו אחת דינה – להיכחד. ולא נאומים אלימים בלבד,  יש גם סיוע של מאה מיליון דולר  לחזבאללה וגם רכבת אווירית של נשק ותחמושת, משגרים וטילים לרוב.

 

צה"ל נלחם בנחישות מול כוחות קומנדו שכירים, מאומנים, מונעים ומוזנים בפנטיות דתית ובשנאה תהומית.

והעורף – גילויי עמידה ועזרה הדדית נדירים. רוח ה"אף על פי כן" הברנרית שבה ומתעוררת בעם ומציפה כוחות נפש עילאיים.

אבל בינתיים – הפערים בין "חצי הכדור הדרומי" "לחצי הכדור הצפוני" הולכים ומתרחבים.

בצפון בתי המלון, המסעדות, מפעלי התיירות מפעלי תעשייה – סגורים. חצי מיליון פליטים. לא רק אצלם, גם אצלנו. יש מאות אלפי משפחות שאיבדו מקום עבודתם ופרנסתם. כמה זמן ואמצעים ייקח כדי לשקמם? יש אמנם "מסלולים ירוקים" אבל "עד שתבוא הנחמה – תצא הנשמה".

ואילו ב"חצי הכדור הדרומי" – העסקים פורחים. בתי המלון מפוצצים, המסעדות והעסקים הקטנים לא נפגעו, ומשום נדידת האוכלוסין – אפילו יש תחושה של שיפור...

 

אז מדוע הכרזת מצב החירום בוששת לבוא? האם לא ברור שהדרום חייב לצפון? ש"גוש דן והמרכז" חייב לפריפריה (כולל שדרות ויישובי עוטף עזה)? האם לא ברור שיש להזיז מיליארדי ₪ להבטחת פיצויים, שיקום, הפעלת עסקים קטנים וגדולים? האם לא ברור שהבטחת כל אלה היא המרכיב הבסיסי ותנאי הכרחי לעמידה של העורף? המצב הרי איננו סטטי. אי הוודאות לגבי הפרנסה העתידית שוחקת את רוח ה"אף על פי כן".

 

אל נסתפק בעזרה ההדדית הנפלאה, ובכוננות אלפי משפחות לקליטת פליטי הצפון. דרושה תנועה ציבורית שתביא את הממשלה להחלטה הנכונה: הכרזת מצב חירום, הבטחת פיצוי ושיקום, מיסוי נדרש על תושבי המרכז– לטובת תושבי הצפון והפריפריה.

על התנועה הקיבוצית לעמוד בראש המאבק הראוי הזה.

 




נכתב בתאריך
25/7/2006



הרשמה לניוזלטר שלנו