עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

השינוי מעל לחוק - לא אחת נתקלתי בעיוות עובדות וניצול חוסר התמצאותו של החבר בכול פרטי הפרטים של החוק - תקנון האגודה (הקיבוץ) תקנות הרשם – רק

השינוי מעל החוק
מאת רונן סנדר, 27.6.2006

 

 

לא אחת נתקלתי בעיוות עובדות וניצול חוסר התמצאותו של החבר בכול פרטי הפרטים של החוק - תקנון האגודה (הקיבוץ) תקנות הרשם – רק כדי שיסיר את התנגדותו לשינוי


לא כדאי לקנא בחבר המחליט לעמוד כנגד הנהלת קיבוצו המתאווה להעביר שינוי דיפרנציאלי. ההנהלה נהנית ממעמד, יועצים לרוב, זמן פנוי ובעיקר - הרבה כסף ציבורי למימון את פעילותה,  כסף שהוא גם כספו של החבר המתנגד לה. אמנם, בכמה קיבוצים הוקצה תקציב לקבוצות של חברים שהתארגנו נגד התהליך, אבל מדובר בסכומים הבטלים בששים ביחס למה שיש לתומכי השינוי.

במקרים לא מעטים, גם זה לא הספיק ל"משנים" כדי להשיג את מטרתם. ואולם, כידוע, המטרה מקדשת את האמצעים, גם אם הם, לעתים, אמצעים לא כשרים.

במשך השנים תיעדתי מגוון רב של פעילות פורמאלית ובלתי פורמאלית (שגם היא מכוונת מלמעלה) מכוערת שכל תכליתה השגת השינוי "המיוחל".

למשל, התנכלות אישית לחברים המתנגדים לתהליך, היא עניין נפוץ. ראיתי מעשי דה-לגיטימציה לחברים שבמשך שנים היו בתוך הקונצנזוס של הקיבוץ ועתה כל חטאם הוא התנגדותם להפרטות; חברים ותיקים קיבלו מכתבי איום אנונימיים; מודעות וגילויי דעת נגד השינוי נתלשו מלוח המודעות בזו אחר זו, תוך פגיעה גסה בזכויות דמוקרטיות בסיסיות. ידוע לי גם על פורום דיונים באתר אינטרנט של אחד הקיבוצים שצונזר על ידי ההנהלה.

נתקלתי בעיוות עובדות וניצול חוסר התמצאותו של החבר בכול פרטי הפרטים של החוק - תקנון האגודה (הקיבוץ) תקנות הרשם. לא פעם מטעה ביודעין מרצה אורח, או חבר אחר את החברים בפרטים הנמצאים על קו הנע בין חוסר דיוק לשקר גס, הכול כדי להשיג את תמיכתם בתהליך.

מבטיחים הבטחות שברור לחברי ההנהלה שאין ולו שמץ של כוונה למלאן, כמו מעבר לשכר דיפרנציאלי לתקופת ניסיון, רשת ביטחון שאין את האמצעים לקיימה ועוד "צ'ופרים" המוצגים בחוברות יפות האורזות "ממתקים" שטעמם המר יתגלה רק עם טעימתם.

לא יעבור שכר דיפרנציאלי? יבצעו שיוך דירות, יפרקו את המסגרת העסקית דרך שיוך נכסים וירטואלי, או איום בעזיבה קולקטיבית של קבוצת חברים – עזיבה לתוך הקיבוץ שמשמעותה פירוק המסגרת הקיבוצית בניגוד לחוק ולתקנון.

אין הכתוב כאן מובא מהפן האידיאולוגי, אלא מהיבט של נורמות ואתיקה שבלעדיהן הופכים חיי כל חברה לסדום ועמורה.

 מי שהחליט שנגמר לו הקיבוץ יואיל בטובו להביא הצעה ברוח זו לחברים בתום לב, בלי תחמנות וכחש. ישנם קיבוצים בהם השינוי עבר ללא הדברים החמורים שציינתי, אולם רבים המקרים בהם עבר השינוי רק לאחר מסכת ייסורים מכוערת, עשרות ואפילו מאות אלפי שקלים ליועצים מסוגים שונים.

בכוונה אינני חושף את השמות מהדוגמאות שאותן תיעדתי, ואני מקווה שגם לא אזדקק לחשוף את הפרטים השמורים עמי כדי להוכיח את דברי. מי שעיניו אוזניו ואפו סתומים, עד שאינו יודע על מה אני שח, מוטב שיזמין תור אצל רופא, כדי שיוכל לראות ולשמוע את הנעשה סביבו.  

חברי הקיבוצים, אם עוד מידה של כבוד נשארה להם, אל ימתינו עד שמנהיגות התנועה תנקוט צעד כדי למגר את התופעות הללו. מן הראוי שכל אחד בתנועה הקיבוצית יביט במראה וישאל את עצמו היכן הוא עומד בכול זה:

בין אלה ששכחו כל נורמה אתית מהי והמנצלים את אזלת ידו של כלב השמירה על החוק והתקנות.

בין אלה שעצמו את עיניהם אבדו חוט שדרה והתקרנפו.

בין אלה השומרים על כבודם, כבוד חבריהם ולא יתנו לנורמות הרעות לדבוק אליהם או לדרוך עליהם.

אם התנועה הקיבוצית חפצה חיים, כדאי לה שתפסיק לשקר לעצמה, תנקה את הרפש שנהפך אצל רבים לחלק מחיי היום יום ותחזור למסלול שהיה גאוותה לאורך רוב שנותיה. שאם לא כן אבדה לתנועה כל קיום ובודאי זכותה לדרוש וללמד מוסר את האחרים.

 

 


מאמרים נוספים של רונן סנדר


נכתב בתאריך
27/6/2006



הרשמה לניוזלטר שלנו