3. שיבוטי ולוולה השינויים במבנה השלטון במדינה, לצד תהליכי הבחירה האישיים, העניקו כוח רב לראשי ערים, ראשי מועצות ומועצות אזוריות. לצד הכוח והתקציבים, יש גם תנאים טובים - בשכר ובפנסיה. עם הצמצומים במזכירות התנועה והמשרות הפנויות בה, הפך ראש מועצה לתפקיד נחשק עבור מי שפניו לעסקי ציבור. הרבה רוצים להיות, הרבה מתמודדים, הרבה כסאח יש בחלק מן ההתמודדויות על הג'וב. צמצום התנועה וייבוש תקציביה, הפך את ראשי המועצות לכתובת מרכזית למצוקות הקיבוצים ולסדר היום החדש שלהם שכולל נדל"ן, תושבים ושכונות. ראש מועצה הוא פרסונה חשובה יותר מכל פונקציונר תנועתי. הבעיה היא שכל האנשים הנכנסים לתפקיד הזה - בין אם היו קודם מחנכים, עובדים סוציאליים, או אנשי משק – נעשים בתוך שנתיים דומים זה לזה, כאילו נוצקו לתוך אותו שטאנץ. הם מתכנסים אל תוך אידיאולוגיה בת מילה אחת: ארנונה. אמת, בהרבה מקומות הוויית העיסוק מכתיבה את התודעה, רק שכאן זה בולט במיוחד. כידוע, ארנונה הוא מס שמשלמים התושבים לרשות המקומית, הנקבע לפי גודל השטח הבנוי. ככל שיש יותר ארנונה, כך "מצבו" של ראש המועצה טוב יותר. מכאן חלק מהדחף להרחבות קהילתיות, להשקעות, לעיור ועוד כיו"ב. הרבה שטח בנוי, הרבה וילות שווים הרבה ארנונה. באיזון שבין מבט על העולם כחבר קיבוץ, לבין מבט עליו כשריף אזורי, בדרך כלל מכריע השריף את הקיבוצניק. העובדה שראשי מועצות מכהנים שתיים, שלוש וארבע קדנציות, רק מעצימה את התהליך הזה. הקיבוץ נראה בעיניהם כנקודה מוניציפאלית ותו לא. ולוולה שימש במשך ארבע קדנציות כראש מועצה. משם, לאחר פסק זמן קצר בעיריית תל-אביב, הגיע לראשות התק"ם. כראש מועצה מיתולוגי, הסביבה הכי טבעית שלו הם ראשי המועצות האזוריות. בחוג זה נמצא מאגר המינויים שהוא מקדם למשרדי הממשלה ולמשימות אחרות. בינתיים זה הצליח במשרד החקלאות ובמשרד המדע ונראה שיש עוד כמה בדרך (אם לא מהקיבוצים, אזי מהמושבים). אין בזאת כדי לבקר כל מינוי בפני עצמו, אלא לטעון שיש צורך במעט גיוון. מבט על חברי הקיבוצים הנמצאים כיום בראשות התנועה, בפוליטיקה, במשרדי הממשלה מגלה שאין שם למשל אף מינוי שבא מתחום החינוך וההוראה. והרי חינוך, כידוע, אמור להיות נושא מרכזי מאוד בתנועה הקיבוצית. ייתכן וכל העניין הזה הוא בבואה של מה שקרה לקיבוצים. המשבר, החרדות, השתלטות השיח המשפטי עסקי והצורך המתמיד בסיוע כלכלי, הביאו לכך שחברי הקיבוצים לא רצו במנהיגים "מורי דרך", אלא ב"מסדרי עניינים" של כאן ועכשיו, ב"מיני בולדוזורים". זה חשוב, שבראש התנועה הקיבוצית יהיו אנשים "שיודעים לדחוף", אבל לא טוב שהיא תצטייר רק דרך הפן הזה. צריך גם משהו לנשמה. ולוולה נבחר להיות מזכיר התק"ם, לא ראש המועצה האזורית תק"ם.
|
יתכן שאמר?
דלומי, נפלא בן נפלאים