עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

בשבח היציאה מן הגדר - יכולתה של תנועה שיתופית להתקיים, קשורה קשר הדוק בכללי המשחק הנוהגים במרחב החברתי בו היא מתקיימת. לכן עליה לצאת מדלת אמותיה ולעצב את סביבתה

בשבח היציאה מן הגדר
מאת דני גוטווין, 22.5.2006
פרופ' דני גוטווין

 

יכולתה של תנועה שיתופית להתקיים, קשורה קשר הדוק בכללי המשחק הנוהגים במרחב החברתי בו היא מתקיימת. לכן עליה לצאת מדלת אמותיה ולעצב את סביבתה


הסמיכות בין הבחירות הכלליות, האחד במאי וכנס הזרם השיתופי, מעוררת את שאלת היחס שבין הסוציאל דמוקרטיה הישראלית לגופים המרכיבים אותה. למשל ההסתדרות, האיגודים המקצועיים, התנועה הקיבוצית, הזר"ש, תנועות הנוער, תנועות הבוגרים ועוד. בלשון אחרת, מתעוררת הבעייתיות הידועה שבין השלם לחלקיו.

מסתבר שהשאלה איננה רק השאלה של הסוציאל דמוקרטיה אלא גם של כל אחד מחלקיה: בין ההסתדרות לאיגודים המקצועיים, בין התנועה הקיבוצית לזר"ש ולקיבוץ התחדש,  בין הזר"ש לתנועות הנוער, בין תנועות הנוער לתנועות הבוגרים וחוזר חלילה.

שאלה זו איננה ייחודית לסוציאל דמוקרטיה שלנו. היא מאפיינת את ההיסטוריה של תנועות הפועלים באשר הן. הלייבור הבריטי הוא מצד אחד צירוף של האיגודים המקצועיים, מפלגות וארגונים סוציאליסטיים שונים וכן ארגונים שבישראל נהוג לכנותם   "ארגונים חברתיים" ועוד; הדמוקרטים בארה"ב, אף הם מהווים קואליציה של איגודים מקצועיים, תנועות חברתיות שבולטים בהם יסודות אתניים כגון יהודים או שחורים וארגוני זכויות אדם. אלה משלבים את כוחותיהם למאמץ פוליטי סביב עקרונות שבישראל, או באירופה, נחשבים לסוציאל דמוקרטיים.

לכן, בעת הנוכחית, כאשר דומה כי סדר היום החברתי הצליח להבקיע את המונופול הניאו ליברלי, יש מקום לשוב ולדון בשאלת המבנה הפוליטי של הסוציאל הדמוקרטיה הישראלית ואת יחס השלם לחלקיו.

 

****

 

ב-1963 יצא יצחק בן אהרון, שנפטר בסוף שבוע שעבר,  במאמרו "עוז לתמורה בטרם פורענות". עיקרו היה קריאה לאיחוד של מפא"י, אחדות העבודה ומפ"ם. הגיון דבריו של בן אהרון נועד להתמודד עם התבוסה הממשמשת ובאה של תנועת העבודה. בדיעבד הסתבר שככל שאומץ הגיון זה, כך מיהרה התבוסה להגיע.

הדפוס של "עוז לתמורה" לימד שתרגילים ארגוניים, שעניינם התגוננות בפני המציאות במקום שינוייה, עשויים להחריף את הבעיה במקום להציע לה פתרון. ניתוח זה מן הראוי שישמש את הסוציאל דמוקרטיה הישראלית, בזמן בו נראה כי היא שבה ומתמודדת על הנהגת החברה בארץ.

בעבר בוררה מעל בימה זו בהרחבה הזיקה שבין מדינת הרווחה לתנועה הקיבוצית. נטען כי יכולתה של תנועה שיתופית להתקיים קשורה קשר הדוק בכללי המשחק הנוהגים במרחב החברתי בו היא מתקיימת. המסקנה מכך היתה שהתנועה השיתופית בארץ חייבת להתגייס ולתרום ולניצחונה של הסוציאל דמוקרטיה הישראלית.

ואולם ממשוואה זו עולה גם כי קיומה של הסוציאל דמוקרטיה כאן, מותנה במעורבותם הפוליטית של הגופים המרכיבים אותה. אם ההסתדרות, האיגודים המקצועיים התנועה הקיבוצית הזר"ש, תנועות הנוער ותנועות הבוגרים יהיו רק מנגנוני התפקדות וגיוס של מפלגת העבודה, אזי יגרום הדבר להתנוונותם ההדדית.

חיוניותם של גופים אלה מותנית ביחסי גומלין ביניהם. משמעות הדבר היא שעל הזר"ש למשל לפתח סדר יום שאינו מופנה רק אל התנועה הקיבוצית, אלא גם אל מפלגת העבודה והחברה הישראלית. יתר על כן, ככל שהזר"ש יפנה את מאמציו אל עיצוב סדר יום של מפלגת העבודה, כן יוקל עליו המאבק בבית פנימה. אם הפרטתה של התנועה הקיבוצית אינה אלא השתקפות של הפרטת החברה הישראלית אזי המאבק נגד הפרטת התנועה הקיבוצית שלוב ללא הפרד במאבק כנגד הפרטת החברה הישראלית בכלל.

 

****

 

הגיון הדברים המוצע כאן שאוב מן ההיסטוריה של האיגודים המקצועיים בעולם.

הללו ניצבו וניצבים תדיר בפני הדילמה שבין מאבק סקטוריאלי למעמדי. דהיינו, בין מאבק מפעלי או ענפי שיכול להביא הישגים מסוימים - אך לזמן קצר – תוך הפניית גב למאבק על עיצוב המדיניות החברתית כלכלית הכוללת, בטענה שהדבר דורש משאבים שניתן יהיה לנצלם טוב יותר במאבק הסקטוריאלי, לבין גישה הרואה במאבק על עיצוב פני החברה והכלכלה ברמה הלאומית, תנאי הכרחי להישגים ברמה המפעלית והענפית.

המפלגות הסוציאל דמוקרטיות, מימי מרקס והלאה, נועדו לספק מוצא מן "האקונומיזם" הטרייד יוניוניסטי, אך עד מהרה הסתבר שהן עצמן הופכות לזירת מאבק בין אקונומיזם זה לגישה מעמדית רחבה, וכי מאבק זה הוא צילו של המאבק הבין מעמדי.

על הזר"ש, על תנועות הבוגרים, על ההסתדרות ועל האיגודים המקצועיים לפתח באופן מודע פעילות המופנית אל מחוצה להם והממוקדת במאבק על דמותה של מפלגת העבודה. זאת בכדי להמשיך את המאבק להפיכתה ממפלגה ניאו ליברלית לסוציאל דמוקרטי. לאור לקחי כשלון "עוז לתמורה", מאבק זה חייב להתייחס את המרחב של החברה הישראלית כולה ולעצב לאורו את סדרי היום החלקיים, כמו גם את סדר היום הכולל של הסוציאל דמוקרטיה הישראלית.   

 

 



נכתב בתאריך
22/5/2006



הרשמה לניוזלטר שלנו