עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

האו"מניקים מליאונרדו - במאבק על הצרכים הממשיים של קיבוצי, התנועה היא ניטראלית כמו האו"ם. השאלה אם הזר"ש יכול להציע יותר

האו"מניקים מליאונרדו
מאת מיכה אשחר, 16.5.2006

במאבק על הצרכים הממשיים של קיבוצי, התנועה היא ניטראלית כמו האו"ם.

השאלה אם הזר"ש יכול להציע יותר 


מוקי מור

לפני מספר ימים שמעתי הרצאה מפי מוקי צור, במסגרת "ערבה לומדת" – סדרה של מפגשים בנושא הקיבוץ שמתקיימים בערבה הדרומית כיוזמה של כמה ממזכירי הקיבוצים באיזור.

 

כרגיל הרצאה של מוקי היא מרתקת, מרגשת, מאלפת וסוחפת. כל כך, עד ששכחתי לשאול מה היתה מטרת המפגש. ויש לנו כמה מטרות, אפשר לנסח כמה יעדים ויש בבירור כמה איומים.

לפני זמן לא רב אישרה אסיפת קיבוץ קטורה השקעה בסדר גודל של כמה מיליוני שקלים, ברפת חדשה. אחד הגורמים העיקריים לאישור ההשקעה הוא שרפת היא עסק כדאי, כלומר מסוגל בהחלט להחזיר הלוואה שתידרש למימון השקעה כזו. כל זה, כמובן, בתנאים של היום: משק החלב מתוכנן, יש מחיר-מטרה לחלב, אין יבוא של אבקת חלב במחירים שאיננו מסוגלים להתחרות בהם, וכולי.

אם הנחות אלה לא יתקיימו, ונשקיע את הכסף בכל זאת, ייתכן שלא נהיה מסוגלים בעתיד לשלם דמי חבר לתנועה קיבוצית כלשהי. כינוסים של הזרם השיתופי יהיו מבחינתנו אירוע חסר משמעות.

השאלה הבאה בסדר הדברים ההגיוני היא - האם קיימים איומים על אותן הנחות יסוד של משק החלב? שאלה טיפשית זו נשאלת מכיוון שמצד אחד היא קיומית עבורנו, ומצד שני איש איננו עוסק בה באותן מסגרות שאמורות, נעבעך, להגן על האינטרסים החיוניים לקיומנו. תנובה מיוצגת בתנועה הקיבוצית ע"י מי שיש לו מניה ואיננו מייצר חלב, כלומר לכאורה יכול להיות מעוניין בהשגת מחיר טוב עבור המניה שלו ותו-לא, וגם ע"י מי שכן מייצר חלב ולפיכך איננו מעוניין שיימכרו מניות כלשהן לגורם אחר, שיביא חלב מניו-זילנד כדי למקסם את הרווחים וערך המניה שלו.

בנושא זה התנועה הקיבוצית היא מהאו"ם. ככזו היא איננה משמיעה עמדה ברורה אם בכלל, בעניין שעבורי הוא אינטרס קיומי.

 

****

 

במה אני כן שומע את קולה של התנועה הקיבוצית? מה עוד מעניין אותי בימים אלה? – אה כן, קליטה ובנייה לנקלטים. באיזור שבו אני גר, הסיכוי למכור או לממש נכסי דלא ניידי במחיר שיכסה את עלות הבנייה, קטן משהו. מצד שני אני מממש את ריבונותה של מדינת ישראל באותו איזור. אני משרטט את קו הגבול שלה באותו חלק קטן (כמחצית) של שטחה. איך מדינת ישראל עוזרת לי לקיים את האינטרסים שלה? איך התנועה הקיבוצית משכנעת את מדינת ישראל להבין מה תפקידי כאן? במה התנועה הקיבוצית עוסקת – האם היא מקימה מטה לקידום השקעות בבנייה בקיבוצים? לא, יש לה מטה לשיוך דירות. אני צריך את השיוך שלהם בשביל עשר כפרות, באותו זמן שבו אני נחנק דמוגרפית.

 

עכשיו, ברור שהשאלה איננה כספית בלבד. היא ניזונה מהכרעה ערכית: ממה אנחנו רוצים להתפרנס – מריבית על כסף שיתקבל ממכירת מניות ונכסים אחרים, או מעבודה עצמית יצרנית? האם קטורה יהיה קיבוץ חד-דורי, יפסיק לקלוט ויחלק את העוגה בין מי שהתמזל מזלו להיות בסטטוס הנכון ברגע הנכון, או האם נרצה לגדול, להגדיל את העוגה ולהמשיך חיים של יצירה ובנייה?

 

מי לכל הרוחות, מייצג את הצד שלי בהכרעה מסוג זה, הלכה למעשה? – לא התנועה הקיבוצית. אז למה אנחנו ממשיכים לשלם להם מסים? תענו לי בבקשה כי במסים האלה אני יכול לשלם למי שייצג את האינטרסים שלי יותר טוב מאשר חבורת האו"מניקים מליאונרדו.

 

איך נשפר את הסיכוי שבעוד חמש שנים יהיה לנו בכלל כסף לדלק, בנסיעה הזו לאותו חלק של מרכז הארץ שמתקרא בפיכם משום-מה בשם "דרום"? איזה חלק של סדר היום תופסת שאלה כזו ודומות לה, בכנס בבארי? אני לא מתרשם במיוחד.

אבל מה, תהיה הרצאה של מוקי צור. והיא תהיה מרתקת, מרגשת, מאלפת וסוחפת כרגיל.



נכתב בתאריך
16/5/2006



הרשמה לניוזלטר שלנו