עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

לשר הביטחון תפקיד חברתי - דומה שכל המתלוננים על בחירתו של עמיר פרץ בתיק הביטחון שכחו לבדוק את משמעותו החברתית של משרד זה

לשר הביטחון תפקיד חברתי
מאת גילי גופר, 4.5.2006
מתוך אתר דובר צה"ל

 

 

דומה שכל המתלוננים על בחירתו

של עמיר פרץ בתיק הביטחון שכחו

לבדוק את משמעותו החברתית של משרד זה


לאחר הבחירות, כאשר התברר שעמיר פרץ עומד לקבל את תיק הביטחון, החל גל של טרוניות מצד אנשי השמאל החברתי – מדוע מתפתה פרץ החברתי לביטחוניסטיות? הביקורת הללו עדיפות אולי על התלונה שפרץ לא היה איש צבא (בעניין כדורי הפינג-פונג של דני יתום כדאי אולי להזכיר שפרץ הוא נכה צה"ל), אבל לא עדיפות בהרבה. גם התשובה המיידית – מהמותן – שכך יוכל פרץ לקצץ בתקציב הביטחון כדי להעביר תקציבים לצרכים החברתיים אינה מספקת. דומה שכל המתלוננים שכחו עד כמה מהווה תפקיד שר הביטחון תפקיד חברתי במדינת ישראל, ועד כמה עיצוב דמותו של צה"ל קשור בעיצוב דמותה של החברה הישראלית.

בהקשר זה חשוב להזכיר, שוב ושוב, שאג'נדה חברתית אינה רק עזרה לחלשים אלא, ובעיקר, עיצוב החברה באופן מודע, באמצעים העומדים לרשותה של מדינה דמוקרטית. במדינת ישראל אחד הכלים הללו הוא הצבא. ומכיוון שבשנים האחרונות מעמדו של צה"ל כצבא עממי מצוי תחת מתקפה - חלקה גלויה, חלקה סמויה – אנו ניצבים בפני אחת התקופות הרגישות ביותר בעיצוב הצבא ובאמצעותו עיצוב החברה.

צה"ל הוקם כשבוע לאחר הקמת המדינה בפקודה חגיגית. מאז הקמתו תפשו אותו קברניטי המדינה ומפקדיו ככלי רב עוצמה לא רק להגנה על המדינה אלא גם לעיצובה. קל להזכיר את המורות החיילות, העזרה למעברות, נערי רפול... אבל חשוב מכל אלה הוא גיוס החובה הכללי, המושמץ. צה"ל היה, ובמידה לא מעטה הנו עדיין, צבא העם. כמעט כל שכבות האוכלוסייה מתגייסות לצבא, כמעט כולם נפגשים בו. שני יוצאי הדופן, הערבים והחרדים, הם דווקא היוצא מהכלל המעיד על הכלל, שכן אי גיוסם הוא חלק מהדרתם מהכלל הישראלי.

בשנים האחרונות הפך הגיוס הכללי למטרה לחבטות רבות. הרמטכ"ל אהוד ברק רצה להקים 'צבא קטן וחכם, ומאז נעשים צעדים רבים להפיכת צה"ל לצבא מקצועי, תחת המנטרה שלפיה "מה שלא יורה – יקוצץ". צה"ל מגייס פחות נוער מנותק ומוחלש. פחות ופחות נערים ממעמד הבינוני-גבוה מתגייסים לצבא, עוד פחות מתגייסים ליחידות הטרוגניות מבחינה חברתית. פרויקטים חברתיים חשובים כמו 'נערי רפול' הולכים ונעלמים.

 

****

 

ביטול הגיוס הכללי הוא סוגיה חברתית ראשונה במעלה, על אף שאנשי השמאל נוטים להתעלם ממנה משום שאינה נוחה להם. צבא מקצועי הוא לרוב צבא אליו מתגייסים מהשולים של החברה. בצבא כזה העניים הם אלה המגינים על החברה כולה ומתים למענה, כפי שקורה כעת לצבא האמריקאי בעיראק. המפקדים יכולים לבוא משוליים אידיאולוגיים מסוגים שונים, שהצבא מהווה בעבורם כר לגיבוש אידיאולוגי ותנועתי [לא ברור]. בנוסף, צבא מקצועי חשוף יותר לקודים פנימיים, לאכזריות ולשחיתויות. ומעבר לכל אלה קיימת הסכנה למדינה עצמה – צבא מקצועי, יותר מצבא עממי, יכול להנהיג בקלות השתלטות על המדינה, שלו או של גופים חיצוניים לו. קל יותר לגייס להשתלטות אנשי צבא מקצועיים, מאשר חיילי מילואים וקציני מילואים, שהם מורים, אנשי מחשבים, מנהלי בנקים ומוסכניקים.

לצד אלה חשוב להזכיר את יתרונות הגיוס הכללי. הצבא הוא המקום בו נפגשים צעירים, ובמידה מעטה יותר צעירות, מקבוצות שונות ומשכבות שונות: מרכז ופריפריה, דתיים וחילוניים, עולים וותיקים, עשירים ועניים. דווקא לצעירים משכבות מוחלשות ומקבוצות שוליים מהווה הצבא נקודת זינוק ובסיס לניעות חברתית וכלכלית. המפגשים בצבא מאפשרים ערבובים שלא קיימים קודם לכן, במערכת החינוך ובמקום המגורים, שבהן הולכת וגוברת ההתבדלות על רקע סוציו-אקונומי. הצעירים פוגשים אפשרויות רבות של חיים בקרב חבריהם ויכולים לבחור ביניהן. גם החברויות ואף המערכות הזוגיות שנוצרות בצבא תורמות לניעות בחברה הישראלית.  גם הגיוס, המעצבן בפני עצמו, למילואים, פותח את הצבא ואת ההתנהלות הצבאית לאזרחות בצורה שאינה מאפשרת הסתרה ממשית של דרכי התנהלות, ומהווה כלי חשוב לריסון כוחו הרב של הצבא. היא גם מקשה על שימוש בצבא כנגד חלק מהאוכלוסייה האזרחית.

 

צה"ל אף פעם לא היה מושלם מבחינה מוסרית ובמחויבות שלו לערכים האזרחיים של החברה הישראלית ובוודאי שגם היום איננו כזה. אבל הפיכתו לצבא מקצועי רק תקטין את היכולת שלנו, כאזרחים, לפקח עליו. פיקוח חיצוני תמיד פחות טוב מהפנימי, ההשתתפותי. צה"ל פועל אמנם גם ככלי להדרה חברתית - לא רק של ערבים וחרדים, אלא גם של עניים ונשים - אך גם כאן, שחיקתו אינה הדרך להכללתן של  קבוצות אלה בחברה.

 

לשר הביטחון, מנהל הגוף החברתי הגדול במדינה, יש אפשרות לפעול לעצירתו של התהליך הזה. ואני מקווה ששר הביטחון הזה ינצל את ההזדמנות.

ועוד לא כתבתי דבר על התעשיות הביטחוניות.



נכתב בתאריך
4/5/2006



הרשמה לניוזלטר שלנו