עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

מקיבוץ נדבות לקיבוץ השיתופי - הרמב"ם מדרג את שמונה מעלות הצדקה. בראש המדרג, כביטוי הנעלה ביותר לצדק חברתי, נמצא הקיבוץ השיתופי
שיתופי-חדשני / אורי הייטנר
מקיבוץ נדבות לקיבוץ שיתופי
20.3.2006

ראשי   > אידיאלי
רמב"ם - רבי משה בן מימון - ויקיפדיה

 

 

 

הרמב"ם מדרג את שמונה מעלות הצדקה.

בראש המדרג, כביטוי הנעלה ביותר לצדק חברתי, נמצא הקיבוץ השיתופי.


קבצן ניצב בדרכך ומבקש נדבה. תיתן לו?

 

לא! יאמר הקפיטליסט המובהק. אני מתנגד לתשלומי העברה. הוא סתם פרזיט. שילך לעבוד! שיתפרנס! שייקח אחריות על חייו ולא יהיה נטל על החברה.

 

לא! ישיב הסוציאליסט המובהק. אם אתן לו נדבה, אנציח את מצבו ואת מצב החברה. יש להיאבק על שינוי חברתי. החסד, החמלה והסעד מנציחים את המציאות החברתית. אני מאמין בצדק חברתי ולא בצדקה.

 

יש צדק רב בדברי השניים. אני מסכים, במידה רבה, עם שניהם. ואף על פי כן, אני נותן, בדרך כלל, נדבה. איני יכול אחרת. הרגשתי כלפי עצמי, אם אתעלם, תהיה רעה מאוד. אחוש כמי שעמד על דם רעי.

 

אני יודע שהצדקה אינה פתרון. אין היא הפתרון לקבצן. הפתרון שלו הוא הליכה לעבודה. אין היא פתרון לחברה. הפתרון לחברה הוא שינוי חברתי. אבל ברגע זה עומד לפניי אדם שיתכן שאלמלא נדבתי לא יהיה אוכל לילדיו. המאבק על צדק חברתי אינו סותר בהכרח את הסעד למסכן הבודד. אלו שני פנים של סולידריות חברתית.

 

דרכי אינה הקפיטליזם הטהור ולא הסוציאליזם הטהור. אני מעדיף את הדרך היהודית.

 

"עשה שבתך חול, ואל תזדקק לבריות", נכתב בפרקי אבות. הקפיטליזם בהתגלמותו. מצוות השמיטה והיובל שנועדו לבטל את המעמדות, הן הסוציאליזם בהתגלמותו. ואף על פי כן, היהדות מחייבת את הצדקה ורואה בה מצווה גדולה. היהדות תובעת מהאדם לעבוד ולהתפרנס ומהחברה לחתור לצדק ולשוויון, אך אין היא משחררת את הפרט בשם תביעות אלו מ... להיות בן אדם.

 

הרמב"ם, בהלכות מתנות לעניים, דירג את שמונה מעלות הצדקה. טקסט זה, מציג את התפיסה החותרת לשחרור הקבצן ממצבו והפיכתו לאדם חיוני, מתפרנס ותורם, אך אינו מפקיר אותו במצוקתו. המעלה הפחותה ביותר היא "ייתן לו בעצב". המעלה שמעליה היא "ייתן לו פחות מן הראוי, בסבר פנים יפות". המעלה השלישית – "ייתן לו אחר שישאל". הרביעית – "ייתן לו בידו קודם שישאל". החמישית – "ידע העני ממי נטל ולא ידע הנותן". השישית – "ידע הנותן למי ייתן ולא ידע העני ממי לקח". השביעית – "הנותן צדקה לעניים ולא ידע למי נתן ולא ידע העני ממי לקח".

 

המעלה השמינית, הגבוהה והנעלה ביותר, היא המעניינת ביותר: "מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך [מך = נעשה עני], ונותן לו מתנה או הלוואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול ועל זה נאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך, כלומר החזק בו עד שלא ייפול ויצטרך".

 

נהוג להשתמש היום בביטוי "לתת חכות ולא דגים". לא אחת השימוש הזה הוא אליבי ציני להשתמטות מאחריות חברתית. המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל האחרונה, היתה של אי מתן דגים ושבירת החכות. מהם הקיצוצים בחינוך אם לא שבירת החכות? מדיניות כזו פירושה הרעבה.

 

אחריות חברתית היא מתן חכות, אך עד שיצליח "אחיך שמך" לדוג בעצמו – יש להבטיח שלא ימות ברעב. "החזק בו עד שלא יפול ויצטרך".

 

הרמב"ם מדבר על מתן חכות, על לימוד מקצוע, על מתן הלוואה וכו' כמעלה הגדולה ביותר, אך אין הוא מציג עמדה דיכוטומית של "הכל או לא כלום". מתחת למדרגה זו יש שמונה רשתות ביטחון שנועדו להבטיח שהאדם לא ייפול ויתרסק.

 

במעלה הגבוהה ביותר, "שאין למעלה ממנה", כותב הרמב"ם, בין השאר: "לעשות עמו שותפות".

 

איזו מין שותפות היא זאת? ודאי שאין זו שותפות עסקית קלאסית בין שני בעלי עסקים. מדובר בשותפות בין מי שיש לו לבין מי שאין לו. לפחות בראשית הדרך, זו שותפות שבה החזק מפסיד, לכאורה, כיוון שהוא מתחלק עם החלש ממנו. זו שותפות שבה היכולת של כל אחד לתרום שונה, אך כל אחד נותן לפי יכולתו. הנה, הרעיון השיתופי בהתגלמותו.

 

הרמב"ם מדרג את שמונה מעלות הצדקה. אטימות הלב וחוסר הסולידריות, כלל אינן חלק מהמדרג שהוא מציג. בראש המדרג, כביטוי הנעלה ביותר לצדק חברתי, נמצא הקיבוץ השיתופי.

 



נכתב בתאריך
20/3/2006



הרשמה לניוזלטר שלנו