עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

זכות בסיסית חסרה - יעוץ משפטי לחבר הקיבוץ היא זכות בסיסית ולגיטימית שאיננה מוסדרת. מעט מדי חברים ערים לבעיה הזו. הגיע הזמן להתעורר - ותגובת עו"ד אמיר גנז

זכות בסיסית חסרה
מאת זמי בן-חורין, 16.3.2006

 

 

יעוץ משפטי לחבר הקיבוץ היא זכות בסיסית ולגיטימית שאיננה מוסדרת. מעט מדי חברים ערים לבעיה הזו. הגיע הזמן להתעורר


במכתב למזכירי התנועה הקיבוצית, בקשנו, ראובן גוטמן (שער הגולן) ואנוכי לאפשר לחברים לקבל יעוץ משפטי מהמחלקה המשפטית של התנועה במקרים של סכסוך בין החבר וקיבוצו.

 

נענינו על ידי עו"ד אמיר גנז מהמחלקה המשפטית כי תקנות האגודות השיתופיות התשס"ו  שנוסחו לפי המלצות ועדת בן רפאל (סיווג הקיבוץ ובהשתתפות התנועה דואגות לסיוע משפטי לחבר הקיבוץ.

הבה נראה מה כתוב בתקנות:

 

תקנות האגודות השיתופיות, התשס"ו-2005

 

"נתגלע סכסוך בין חבר לבין הקיבוץ, והקיבוץ בחר להיות מיוצג בהליך הבוררות על ידי עורך דין, או שסרב לקיים בוררות הקבועה בתקנונו, ישתתף הקיבוץ בהוצאות הייצוג המשפטי של החבר בבוררות או בבית המשפט, בשיעור הוצאות דומה להוצאות הקיבוץ ובשים לב למקורות הכספיים של החבר".

 

המשמעות היא כי רק במקרה בו הקיבוץ בחר להיות מיוצג על ידי עורך דין יהיה זכאי גם חבר הקיבוץ להשתתפות קיבוצו בהוצאות הייצוג המשפטי.

לא נאמר בתקנות מה זה אומר "ישתתף הקיבוץ". האם  10%? 50%? 100%?

מה פירוש "בשים לב למקורות הכספיים של החבר"? למי יש מקורות כמעט בלתי מוגבלים על חשבון הקופה הציבורית? לחבר או לקיבוץ? מי כאן החזק ומי כאן החלש?

 

ומה על התייעצות עם עורך דין טרום הבוררות, האם לא סביר (וודאי להערכתי) כי הקיבוץ ייוועץ עם עורכי דין טרום דיון הבוררות? בלי קשר לאופן הייצוג הסופי, האם לא זכאי החבר לאותו הייעוץ?

 

לא על פי המחלקה המשפטית.  מזכירי התנועה  והמחלקה המשפטית מפחדים מחבר קיבוץ מיוצג על ידי עורך דין,  הם יעשו כל אשר בידיהם למנוע את הסיוע מהנחה כי רוב החברים אין ידם משגת לשלם שכ"ט עורך דין ומטבע הדברים יוותרו על הליך משפטי יקר.

 

לקיבוץ מותר, לחבר אסור, זהו הצדק הקיבוצי! זהו השוויון. זו התנועה הקיבוצית "במיטיבה"!

 

מהם  אם כך תפקידי המחלקה המשפטית?

 

מתוך אתר המחלקה:

"המחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית עוסקת במתן ייעוץ משפטי למזכירות התנועה, ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לתנועות הקיבוציות, מוסדותיהן, מחלקותיהן ותאגידיהן.

המחלקה המשפטית מטפלת בתיקי הנכסים של התנועות, מלווה את המוסד לבוררות וגישור בפעילותו, מעורבת ביוזמות חקיקה למען הקיבוצים וחבריהם, מייצגת את התנועות בגופים ומוסדות ממשלתיים והתיישבותיים וכן פעילויות נוספות בקשר עם גורמי חוץ, עורכי דין חיצוניים וכדומה".

 

קראתם כאן משהו על החברים? זכויותיהם? שירותי יעוץ לחבר? כלום.  נמשיך!

 

זה מה שבאמת חושב  עו"ד אמיר גנז על יעוץ משפטי לחבר.  

 

"המחלקה המשפטית מייצגת את התנועה על תאגידיה וכן את הקיבוצים השונים. ייצוג חבר הקיבוץ מצוי בעימות עם קיבוצו יעמיד את המחלקה במצב של ניגוד עניינים בלתי נסבל. ניגוד זה לא ייפתר גם אם נחליט שאחד מעורכי הדין במחלקה יטפל בחבר והשני בקיבוץ".

 

ובסתירה גמורה לכל המשנה הסדורה לעיל, בתשובה למכתבה של אור ניר, מנכ"ל עמותת "מענה" מה-3.4.05 כתב  עו"ד גנז:

 

"במעקב הסטטיסטי האחרון שבוצע במחלקה אחר פניות חברים (בשקלול שנתי) והתפלגות הנושאים עלתה התמונה הבאה:

הנושאים העיקריים: סכסוכים כלליים בין החבר לקיבוץ, זכויות וחובות בעקבות החלת "רשתות בטחון", זכויות עוזבים, זכויות דיור, זכויות שנת חופש, פיטורין ויחסי עבודה, זכויות משפחות חד הוריות, מזונות, זכויות לומדים, זכויות פנסיה, נהלי הצבעה, זכויות נכים ותלויים, מעבר בין קיבוצים, פגיעה בזכויות ע"י וועד ממונה, שיוך נכסים ודירות, גבולות הסמכות של רשויות האגודה, נהלי בחירות וכדומה.

ס"ה פניות בשנה: כ – 450 פניות של בעלי תפקידים שונים בקיבוץ  ו– 850 פניות של חברים. לכך הקדישו חברי המחלקה כ - 480 שעות עבודה.

במשך השנה הקודמת נערכו כ – 100 פגישות משותפות עם קיבוצים וחברים. לכך הקדישו עובדי המחלקה כ-200 שעות עבודה".

 

הבנתם את זה? מה נכון? מהי המציאות?  מה נכון? יש יעוץ או אין יעוץ?

 

אבל בואו ניתן למחלקה המשפטית ליהנות מהספק, אולי בכל זאת המחלקה נותנת מענה לחברים, אולי יש צדק בכל זאת, למרות שלא נכתב במפורש.

 

נמשיך. כמה זמן מקדישה המחלקה לחבר כשהוא סוף סוף מגיע לייעוץ משפטי במחלקה המשפטית?

 

סה"כ טיפלה המחלקה בכ – 1,300 פניות של בעלי תפקידים וחברים, להם הקדישה המחלקה 480 שעות עבודה – 22 דקות לפניה, (ברוטו כולל היכרות ושתית תה).

 

לכ–100 פגישות משותפות עם קיבוצים וחברים הקדישה המחלקה מעט יותר, 30 דקות לפגישה. זה מה שנקרא במחלקה המשפטית רמת שירות לחבר.

 

להלן מכתב שקיבלתי מעורך דין  (שמו שמור עמי) בנושא, איך אומרים? "לא נגעתי":

 

"קראתי עכשיו באקראי את תגובת מנהל המחלקה המשפטית בתנועה בעניין הייעוץ  המשפטי לחברי הקיבוץ במצבי מחלוקת פנימיים.
הקביעה הסופית במכתבו אליכם – כי העניין נפתר, הוא בבחינת חידה בעיני, ואולי מגיע לכדי אחיזת עיניים. מה שהבנתי ממכתבו הוא כי העניין חמור עוד יותר ממה שידעתי. יש ניסיון מכוון למנוע זכות ערעור  משפטית, ולהכניס סעיפים חדשים לתקנונים, של חיוב בבוררות בעתיד, תוך שלילת זכויות.  אשר לגישור, הרי כל מהותו היא שאינו ניתן לכפייה. סעיף החיוב בבוררות, אותו הם רוצים להכניס לכל תקנון חדש, הוא סעיף שבו מתקיים  ניגוד עניינים חמור מעין כמוהו: את זהות הבוררים בכוח הסעיף, בוחרים ככל  הנראה המנהלים שכנגד החלטותיהם, קביעותיהם, או פעולותיהם - צפויים לעתור החברים.
לדעתי הוא בבחינת סעיף מקפח בחוזה אחיד. כבר נקבע כי התקנון הקיבוצי מהווה חוזה אחיד, בפס"ד אגד הידוע.  עניין הייעוץ המשפטי לחברים אינו פתור בצורה המוצעת ועצתי לכם לחפש סעד  משפטי.
השבוע נפתח ערוץ נוסף לפעולה – אושר חוק תובענות ייצוגיות. צריך לבדוק אם  התנועה הקיבוצית המתחדשת או כל קיבוץ מתחדש בנפרד אינם בבחינת תאגידים  הניתנים לתביעה כזו. אם כן – הרי מצב החברים טוב יותר".

 

הזכות שראובן גוטמן ואני דורשים היא זכות בסיסית – יעוץ משפטי לחבר קיבוץ. המזכיר זאב שור  הבטיח  לראובן גוטמן חד משמעית בשיחה טלפונית במסגרת "קו פתוח" (15 לפברואר 2006 )  כי נוזמן יחד למזכירות המצומצמת של התנועה הקיבוצית להצגת הנושא.  אנחנו עדיין מחכים.

 

אני רוצה להוסיף, בנימה אישית. "המאבק" על זכויות החברים לא יכול להתנהל על ידי מעטים.  אם החברים לא יביעו עמדה, יכתבו לעיתונות הקיבוצית, לאתר הקיבוצים, לפורומים, בפקסים, מכתבים וטלפונים למזכירי התנועה, שום דבר לא יקרה.  אנחנו, המעטים,  נמשיך לנבוח והשיירה תמשיך לנסוע ולרמוס את זכויותינו הבסיסיות.  התעוררו חברים !!!

 

***

 

 

תגובת עו"ד אמיר גנז,

המחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית, 15.3.2006


1.                  הזכות למימון יעוץ משפטי ע"י הקיבוץ לא הוכרה מעולם בבתי המשפט כזכות בסיסית. נהפוך הוא, כל פסקי הדין שדנו בנושא זה פסקו כי זכות זו לאו זכות היא.

2.                  יש לזכור כי פעמים רבות המחסום להתדיינויות סרק הוא עלותן הגבוהה.

3.                  העמדת השאלה כמחלוקת בין "הקיבוץ" ל"חבר" הינה מטעה במקרים רבים. כאשר מתחוללים בקיבוץ תהליכי שינוי, יש, מין הסתם, חסידים ומתנגדים; המחלוקת אינה בין הקיבוץ לחבר אלא בין חברים מסוימים לחברים אחרים; הקיבוץ במקרה זה הוא רק זירת ההתגוששות. השאלה איזו דרך ראוי כי יבור לו הקיבוץ היא בדרך כלל לא שאלה משפטית, ועמדת המשפטן במחלוקת זו אינה בעלת ערך רב יותר מעמדתו של כל חבר בקיבוץ.
אכן, איני חושב כי זכות החבר לקבל סיוע משפטי על מנת לעצור הליכי שינוי באמצעות צווי מניעה וכיו"ב היא "זכות יסוד". זכותו, כמובן, להתייצב בזירה הקיבוצית ולנסות לשכנע את חבריו בצדקת עמדתו.

4.                  אשר למקרים בהם מתקיימת "מחלוקת היחיד" מול הקיבוץ, בעניין אישי של החבר, לשם כך המלצנו על הליך הבוררות אשר נותן לחבר היחיד כלי בעל נגישות גבוהה להכרעה בסכסוכים. תאור המצב כמאבק בין הקיבוץ החזק לחבר החלש, ברוב המקרים, אין לו כל אחיזה במציאות. נהפוך הוא, פעם אחר פעם אנו נתקלים בסיטואציה של החבר הנחוש המצויד במסמכים שאסף במשך שנים וכולו מכוון להשגת מטרתו, כשמולו עומד נציג הקיבוץ שאך אתמול התוודע לעובדות המחלוקת והנחישות בהצגת עמדת הקיבוץ ממנו והלאה.

5.                  כל העמדת הנושא כזכות החבר מול הקופה הציבורית יש בה משום הטעייה. מהי אותה קופה ציבורית אם לא כספך וכספי הלא מכיסנו היא ניזונה. הטלת הוצאות נוספות על אותה קופה תצא מכיסי החברים כולם.

6.                  המחלקה המשפטית נותנת לאורך שנים ייעוץ לחברים רבים במחלוקות עם קיבוציהם. למעשה דומני כי כמעט ולא חולף יום מבלי שנשב לברר מחלוקת כזאת. העניין הוא שאיננו יכולים להיות נציגי החבר במאבקו בקיבוץ, ואנו מנסים לפתור המחלוקות מבלי ליצור יחס לעומתי בין החבר לקיבוץ. אני יכול לומר בסיפוק כי אנו אף מצליחים בכך פעמים רבות.


נכתב בתאריך
16/3/2006



הרשמה לניוזלטר שלנו