עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

מקור ההשחתה - ככל שמהפכת ההפרטה תתרחב, כך ילכו ויושחתו החיים הציבוריים בישראל. זהו חלק מהותי של תהליך ההפרטה

מקור ההשחתה
מאת דני גוטווין, 14.3.2006
פרופ' דני גוטווין

 

 

 

ככל שמהפכת ההפרטה תתרחב,

כך ילכו ויושחתו החיים הציבוריים בישראל.

זהו חלק מהותי של תהליך ההפרטה


ההמולה התקשורתית סביב רכישות הנדל"ן האנינות של אהוד אולמרט הצליחה פעם נוספת לעקר את הדיון הציבורי ביחסי הון ושלטון. השאלות האם  דניאל אברהמס שילם לאולמרט מחיר מופקע העשוי להתפרש כשוחד, או האם המחיר ששילם אולמרט עבור הבית שרכש בתמורה לכספים שקיבל מאברהמס היה נמוך מדי, הן שאלות מסקרנות.  כך גם השאלה כיצד צבר אולמרט את הונו, שאלה המלווה כצל את הקריירה הציבורית שלו מראשיתה.  ואולם, שאלות אלו נוגעות יותר ליושרתו של אולמרט האיש מאשר לטיבה של השיטה הפוליטית הישראלית.

השאלה החשובה יותר המתבקשת מקשרי אולמרט - אברהמס היא: איך תמיד אנשי ההון האלה נמצאים בשטח כשהפוליטיקאים צריכים אותם. שהרי סיפורי הנדל"ן האחרונים הם רק פרק נוסף בעלילה בה ממלא אברהמס את תפקיד הסנטה-קלאוס של הפוליטיקאים הישראליים.  הוא סייע לאולמרט כבר במירוצו לראשות עיריית ירושלים; הוא היה בשטח כשהיה צריך לממן את הפריימריס של שמעון פרס במפלגת העבודה; והוא מככב ברשימת התרומות לפוליטיקאים נוספים שרצו בפריימריס במפלגות שונות.

 

****

 

ואברהמס לא לבד. מרטין שלאף, ההוא מן הקזינו ביריחו, היה צילו הפיננסי של אריק שרון.  עומרי, באחד מתפקידיו הראשונים "בשם האב", כפי שדווח, עסק בהסדרת ענייניו של שלאף על הציר ירושלים – מוקטעה.

גם שלאף לא היה שם לבד. ההיסטוריה הפוליטית של שרון רצופה בקשרים עם "חברים" שבין שאר תכונותיהם הטובות נתברכו גם ביכולות פיננסיות מרשימות. אחד הראשונים שבהם היה משולם ריקליס. אחריו הגיע אריה גנגר שהיה מועמדו של שרון למשרות ציבוריות נחשקות ובסופו של דבר גמר עם בעלות על חיפה כימיקלים שבמפעלה הדרומי התרחש אחד האירועים המכוערים ביותר ביחסי העבודה בישראל.

אולמרט ושרון הם כמובן רק דוגמא. בעשור האחרון הפך המושג יחסי הון ושלטון לאחד הרווחים בדיון הפוליטי הישראלי החושף זיווגים משונים של בעלי הון מן הארץ ומחו"ל עם פוליטיקאים לכל רוחב הקשת הפוליטית.

השאלה מה גרם להעצמת היחסים בין ההון לשלטון היא שאלת מפתח להבנת קלקלותיהן של החברה והפוליטיקה בישראל. הניסיון לדחוף את יחסי ההון והשלטון אל עבר טורי הפלילים רק מסייע להסתיר את ההיגיון המזין אותם, הגיון ששורשיו נעוצים בליבה של מהפכת ההפרטה הישראלית.

 

****

 

כשם שהדיון על יחסי הון ושלטון הלך ונדחק אל מדורי הפלילים, כך נדחק הדיון בהפרטה אל מדורי הכלכלה. בשני המקרים סייע הדבר לטשטוש אופיים הפוליטי. יחסי ההון והשלטון הלכו והתהדקו ככל שמדיניות ההפרטה העבירה את השליטה בתחומי כלכלה וחברה הולכים ומתרחבים לידי מספר מצומצם של בעלי הון. ככל שההון מגביר את אחיזתו בחלקים הולכים וגדלים של המשק והשירותים, כן הולך וגדל העניין שלו בהסדרה הציבורית של אותם תחומים, דהיינו בפוליטיקה.  בדיון ברפורמת בכר הוכיח המגזר הפיננסי ובמרכזו הבנקים את העניין החיוני שיש לו בפוליטיקה.  לחברות כוח האדם, שבאמצעותן הופרט שוק העבודה יש עניין ממשי ואמיתי בחקיקת העבודה בישראל. חברות הביטוח אינן אדישות למדיניות הבריאות הקובעת את טווחי הפעילות של קופות החולים וכנגזר מכך את הרווחים שהן מפיקות מביטוחי הבריאות. לחברות שזכו במכרז להפעלתו של בית הסוהר המופרט הראשון בישראל ולאלה שיבואו בעקבותיה יש כמובן אינטרס חיוני בדמותם של חברי ועדת הפנים של הכנסת ושל השרים לביטחון פנים האמורים להסדיר את פעולת אותם בתי כלא. ולזכייניות הטלוויזיה בערוצים השונים יש עניין בזהותם של שרי התקשורת, הממנים את המועצות המפקחות עליהן. קשרי הגומלין בין ההון לשלטון הם אפוא תולדה הכרחית של משטר ההפרטה, כשם שהם מהווים את החומה הסינית שבחסותה מתבסס משטר ההפרטה על שתי פניו, העוני והשחיתות, שילכו ויגדלו ככל שהוא יעמיק וירחיב את אחיזתו במשק ובחברה בישראל.

 

 

***

 

כישלונם המתמשך של היועץ המשפטי של הממשלה, הפרקליטות, המשטרה ובתי המשפט ללחום בקשרי הגומלין בין ההון להשלטון מלמד שהם אינם תקלה או מחדל, אלא יסוד מהותי של משטר ההפרטה, ההופך את בעלי ההון לצילם של הפוליטיקאים.  הניסיון לטפל בקשר המשחית בין ההון והשלטון במישורי המשפטי לא רק  כשל לחלוטין, אלא סייע להתפשטותה של התופעה על ידי העלמת מקורותיה. מכאן שהפרדתם של ההון והשלטון לא תוכל להתבצע ללא עצירתו של משטר ההפרטה.  זהו עוד אחד מנושאי המחלוקת המהותיים אך הסמויים המבדילים בין העבודה מכאן לבין קדימה והליכוד – מכאן. 

 



נכתב בתאריך
14/3/2006



הרשמה לניוזלטר שלנו