עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

פצצת סרחון - מדוע נעלם בשבוע שעבר המדור "ירוקת החמור" מ"הדף הירוק"? סיפור על בולשביזם קיבוצי סטייל שנות החמישים שקורה כאן ועכשיו בקבה"א
שיתופי-חדשני / אורי הייטנר
פצצת סרחון
7.3.200

 

 

מדוע נעלם בשבוע שעבר המדור "ירוקת החמור" מ"הדף הירוק"? סיפור על בולשביזם קיבוצי סטייל שנות החמישים שקורה כאן ועכשיו בקבה"א


חידה – האם אתם יודעים מיהו השליח המרכזי החדש של הקיבוץ הארצי ו"השומר הצעיר" בצפון אמריקה, מקום שליחות נחשק ומבוקש?

 

ובכן זה לא שליח, זו שליחה, שמה בישראל עדי שי, והיא אמנם לא חברת קיבוץ, והיא אמנם  אף פעם לא הייתה ב"השומר הצעיר", אבל יש לה יתרון  מובהק אחר – היא הייתה העוזרת הפרלמנטרית של ח"כ אבו וילן. עם יתרון כזה מי יכול להתמודד? בין מי שהציגו את מועמדותם לתפקיד, ישנו  חבר קיבוץ משלנו, איש חינוך עם קבלות ברמה ארצית, אדם שכבר עשה בהצלחה שליחות תנועתית בחו"ל (ואפילו בארץ דוברת אנגלית), אבל הוא לא נמצא מתאים. אולי משום שעוזר פרלמנטרי  הוא לא היה. 

 

ומנין אני יודע את הפרטים הללו? הם הופיעו ב"ירוקת החמור", טורו של יעקב לזר בגיליון האחרון של "הדף הירוק", תחת הכותרת "הגיעו מים עד רפש". הקורא העירני ודאי יתמה. "הרי קראתי את 'הדף הירוק' האחרון ולא קראתי בו את הידיעה". נכון. ב"הדף הירוק" האחרון, לא הופיע הטור "ירוקת החמור". אז מהיכן שאבתי את המידע? המאמרים של "הדף הירוק" מופיעים באתר הקיבוצים. שם קראתי את החומר. וכאן יתמה הגולש העירני – "הרי אני גולש באתר, ואכן שם הופיע 'ירוקת החמור', אך לא מצאתי שם את הקטע הזה". הקורא והגולש העירני ודאי יתמה תמיהה כפולה. א. איך זה ומדוע "ירוקת החמור" לא הופיע השבוע ב"הדף הירוק" ואילו באתר הקיבוצים הוא הופיע? אם לא הופיע ב"הדף הירוק" – מן הסתם לא נכתב הטור. אם הופיע באתר הקיבוצים – סימן שנכתב. אם כן – מדוע לא פורסם בעיתון? ב. על סמך מה אני מצטט מתוך הטור שפורסם, קטע שאינו מופיע בו?

 

ובכן, קטע זה הופיע באתר ביום ד' שעבר, יום לפני צאת "הדף הירוק" לאור. אלא מה? בערב הוא נעלם כלא היה. מה קרה בשעתיים האלה? שמא עדי שי הוחזרה מיד לארץ, שליחותה בוטלה והמאמר לא היה עוד רלוונטי? אכן, סוגיה מעוררת תמיהות.

 

****

 

אצלי – היא מעוררת גם דה-ז'וו. הנה, רק לפני שבועות ספורים, פרסמתי ב"שווים" מאמר בנושא דומה. במאמרי "קול אדוניו", חשפתי את ניסיונו של מזכיר התנועה למנות לתפקיד עורך "הדף הירוק" את עופר קול – שאינו עיתונאי, אינו עורך, אינו חבר קיבוץ, וכל כישוריו הם העובדה שהיה דוברו ונושא כליו של גברי ברגיל. כמו כל המאמרים ב"שווים", גם מאמר זה פורסם באתר הקיבוצים. אלא שלאחר שעות ספורות הוא הורד מהאתר. גברי ברגיל הסביר שמדובר ברעיון בוסר שאין לו הרבה סיכוי, בלה, בלה, בלה ולכן הידיעה לא רלוונטית. רק כעבור יומיים, לאחר שכתב "הקיבוץ" העלה את הנושא באזני דובר התנועה, המאמר הוחזר לאתר. כנראה שחשיפת הסיפור ב"הקיבוץ" נראתה לממסד התנועתי מסוכנת יותר מאשר פרסום המאמר באתר.

 

אולי מקרה דומה קרה גם הפעם? בדקתי את העניין, ואלה ממצאיי – אותו קטע מתוך הטור הוסר כעבור שעתיים מהאתר. ב"הדף הירוק" לא פורסם הטור כולו בעקבות שיחה ידידותית בין אבו וילן לשלמה גלזר.

 

בפצצת הסרחון הזו חצו מנהיגי הקיבוץ הארצי את כל הגבולות. הפעם, אני מקווה, הם מתחו את החבל קצת יותר ממה שהציבור יכול לקבל. אי אפשר יהיה עוד להסתיר את האמצעים האפלים בהם שולטת החבורה הזאת בתנועה הקיבוצית ובעיתונות הקיבוצית. אי אפשר להסתיר עוד את המינויים הפוליטיים המושחתים של אנ"ש.

 

****

 

אם היום ראשי התנועה הקיבוצית מצליחים בשיחות ידידותיות להעלים כתבות ביקורתיות מעין הציבור, ברור למה הם מנסים לדחוף את עופר קול לתפקיד עורך "הדף הירוק". הנה, רק לאחרונה ועדת סינון של המועמדים בחרה את קול –  זה שגברי הגדירו כ"רעיון בוסר" - כאחד מארבעת המועמדים מהם יבחר העורך. והנה, מידע נוסף שלא זכיתם לקרוא במאמר שנגנז "הגיעו מים עד רפש": "מבקר הקיבוץ הארצי, אלי לוי (שובל), וגם זה קרה בשבוע שעבר, בחן את הליך בחירת עורך "הדף הירוק" ומצא אותו בלתי תקין. לוי כתב ליוסי בן שאול, רכז כוח אדם בתנועה, מהו הליך הבחירה אותו צריך להוציא לפועל. התשובה שקיבל הייתה, שאין כוונה ליישם את דרישתו, בשל לוח זמנים לא נוח. במילים אחרות - עם כל הכבוד למבקר, לא הוא יחליט מהם סדרי העבודה התקינים של התנועה. בעקבות זאת הודיעה חברת ועדת הביקורת, מיכל שצקי (מגן), שהיא מתפטרת, ויעצה לחברי הוועדה האחרים לנקוט בצעד דומה".

 

מדוע כל כך חשוב לראשי הקיבוץ הארצי למנות אשת שלומם לתפקיד השליחה המרכזית של "השומר הצעיר"? ולמה הם מנסים למנוע את פרסום הביקורת על המינוי הזה? אפילו אדם תמים כמוני, אינו יכול שלא לחשוב מחשבות קונספירטיביות על המניע. למשל – שמא משרה זו משמשת גם צינור להעברת תרומות לפעילותם הפוליטיות של שולחיה? חשד שווא? אולי. אך למה שלא אחשוד? מי שמסתתר מאור השמש, מעורר חשד.

 

שלושה שבועות לפני הבחירות, פצצת הסרחון הזו אינה נעימה במיוחד לאבו וילן, אחד מראשי מרצ, מפלגה המנסה לשדר תדמית נקיה משחיתות. אך מי שנוהג כעמרי שרון וצחי הנגבי – אסור שהתקשורת הקיבוצית תנהג בו כבאתרוג.

 

 


קול אדוניו, אורי הייטנר, 15.1.2006


נכתב בתאריך
7/3/2006



הרשמה לניוזלטר שלנו