עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

חקלאות קצרת רואי - בפאנל על הגד"ש בישראל, הוצפו בעיותיה של החקלאות בארץ שבה שיקולי רווח מהיר ונדל"ן באים במקום השיקולים הציוניים וצרכי הדורות הבאים

חקלאות קצרת רואי
מאת שרה אדום, 1.3.2006
שדות הנגב - צילם יוסטה בלייר

 

 

בפאנל על הגד"ש בישראל, הוצפו בעיותיה של החקלאות בארץ שבה שיקולי רווח מהיר ונדל"ן באים במקום השיקולים הציוניים וצרכי הדורות הבאים


אני מבקשת לדווח על פאנל שהתקיים בשבוע שעבר בהנחייתי בנושא: הגד"ש בישראל בעשור הקרוב לאן?

 

השתתפו: אבנר ברזילי – יו"ר מועצת הכותנה, ומומחים מהפקולטה לחקלאות: ד"ר שחל עבו – ראש החוג לגד"ש וירקות, פרופ' עזי כפכפי, פרופ' ברוך רובין, פרופ' דוד לוי, ד"ר משה סיבוני, (הוזמנו ולא הגיעו: גרשון שליסל מארגון עובדי הפלחה ונציג שה"מ).

 

קיום הפאנל הפך מסורת בסיום קורס גד"ש מתקדם בפקולטה לחקלאות. בשנתיים האחרונות השתתפו בקורס כ-50 גדשניקים מכל רחבי הארץ (מאצבע הגליל ועד חבל אילות). הקורס מתמקד ב-2 נושאים: ידע עדכני בתחום הגד"ש והקניית כלים לתכנון אסטרטגיה לגד"ש.

 

כאמור, הדוברים ענו לשאלה אחת רחבה: הגד"ש בישראל בעשור הקרוב לאן?

כל הדוברים התייחסו לחוסר החשיבה לטווח ארוך, חוסר תכנון ארוך טווח ברמת הממשלה ובקרב החקלאים, הוטרדו מ"איזה ארץ אנחנו משאירים לילדינו ונכדנו?"

לדעת כולם, ברמה הארצית, בגד"ש כמו בתחומים רבים אחרים בישראל אין תכנון ארוך טווח. הדבר בא לביטוי בתחומים רבים: שימור הקרקע, שמירת אדמות הלאום, שמירת שטחים פתוחים, שמירה על איכות הסביבה, מו"פ , תכנון כלכלי, הכשרת עתודה ניהולית, מקצועית ומחקרית.

 

שימור הקרקע

 

הדוברים, בעיקר האגרונומים, טענו שהקרקע מנוצלת להגדלת תפוקה מיידית, ללא חשיבה ותכנון לשמירה על יכולתה להניב משך שנים רבות. משטר הדישון וההדברה לא מתוכננים, חומרים נצברים בקרקע ומשפיעים בצורה שלילית על פוריותה. עשבים רעים נעשים עמידים לחומרי הדברה ומתפשטים בשדות. שימוש לא נבון במי קולחין פוגע באיכות הקרקע בטווח ארוך.

ישנם שדות גד"ש בנגב שמפזרים בהם פסולת ערים (לא במטמנות) כפתרון לסילוק הפסולת, תחת השם "שימוש בפסולת ערים לדישון שדות". שיטה זו אולי פותרת את בעיית הפסולת של גוש דן, אך פוגעת באיכות הקרקע והסביבה לדורות. אפשר לראות בשדות אלו שאריות מתכת, פלסטיק וכדו' בין צמחי החיטה. רעיון מוזר שקיבל תמיכה של גורמים שונים הקשורים בענף.

 

תכנון כלכלי

 

תרומת דונם שלחין לכלכלת המדינה הוא 73$ בשנה. המדינה, האקדמיה והחקלאים צריכים לחבור יחד ולהכין תכנית איקלום גידולים חדשים, פיתוח טכנולוגיות עיבוד חדשות, הכנסת גידולים ייחודיים. פרופ' דוד לוי, טוען שיש דרכים להרוויח גם בשטחים פתוחים, אפשר ל"היות גדולים, ומרוויחים", צריך להשקיע במו"פ, לטפח גידולים ייחודיים. יש הרבה מה לעשות, אבל צריך להכין תוכנית ובעיקר לבצעה.

גד"ש הוא ענף של שטחים גדולים, בו יש יתרון לגודל. לכן, צריך לייצור יחידות עיבוד גדולות יותר ע"י מיזוג של ענפי גד"ש קיימים. יחידות עיבוד גדולות הן יעילות חוסכות השקעות בציוד מכני, מעודדות התמקצעות והתמחות ותורמות להגדלת הרווחיות של הענף.

העוסקים בענף צריכים להסתגל לתנאים המשתנים בחקלאות בעולם ובישראל, לחשוב צעד אחד קדימה "לעשות היום בשביל מחר, ולהתאים עצמנו למחר".

 

שמירת אדמות

 

"גבול המדינה הוא התלם האחרון שנחרש", אמירה זו נכונה גם היום. אדמות מוברות לא נשארות אדמות בר, "אין ואקום". ולכן, אמר אחד הדוברים "צריך להוציא את הגד"ש ממשרד החקלאות ולהעבירו למשרד הביטחון". הגד"ש חשוב למדינה. ומי שטוען שאפשר לשמור על שטחים פתוחים בשביל "איכות החיים" של מטיילי גוש דן, לא יצא הרבה זמן לטיול דרומית לגדרה וצפונית לחדרה. מי שרוצה מדינה יהודית מדן ועד אילת, צריך להבטיח את גידולי הגד"ש. אדמה לא מעובדת אובדת וגם לא פתוחה למטיילי 4 X 4 התל-אביביים.

 

הכשרת עתודה

 

למרות שבקורס השתתפו מספר "צעירים יחסית" מתחת לגיל 40, רוב העוסקים בגד"ש מבוגרים יותר,  המנהלים, העובדים, החוקרים, פרנסי הענף כו-לם עוד מעט מגיעים לגיל הפרישה לגימלאות ואין מי שיבוא במקומם.

לקברניטי המדינה אין חזון, הם חיים את היום  הכל "עכשיו", קרקע בשבילם זה נדל"ן, לכל היותר, אבל, בודאי לא חקלאות וקשר ממשי לאדמה. קברניטי המדינה לא מובילים היום פרויקטים שיניבו בעוד 20 שנה, אין ראיה ותכנית לטווח הארוך, לדורות הבאים. בחקלאות ההשקעות הן ארוכות טווח, אבל בישראל חיים את ההווה וחושבים את הרגע.

מדעי החיים הפכו לביוטכנולוגיה. לביוטכנולוגיה מספיקה מבחנת זכוכית והיא אותה אחת בישראל ובניו-יורק, אין סיבה למדען צעיר ומוכשר העוסק "במבחנה" להישאר בישראל בה התנאים קשים יותר והמשאבים דלים יותר, אלא, אם הוא קשור לאדמה. המחקר החקלאי ורם לחיזוק הקשר לאדמה, למקום לארץ. בלי חקלאות היהודים יחזרו להיות נוודים כמו שהיו בגולה. השאלה היא רק באיזה מהירות זה יקרה?

בסיום הפאנל הופנתה שאלה למשתתפי הקורס: "מה אתם עושים כדי לשנות את המצב, כדי לשמור על הקרקע? להכין עתודה לענף?

את והדברים שנאמרו ניתן לסכם במספר משפטים:

בעת הזו, לחקלאים אין מנהיגות, אין מי שמנווט את ספינת החקלאות בישראל.

 "אם אין אני לי מי לי?", כנראה, שאין ברירה החקלאים צריכים להתארגן ולדאוג לעצמם.

התפקיד של החקלאים לפעול שהחקלאות הישראלית תהיה תמיד במקום הראשון, כמו שהיתה שנים רבות.

בנקודה זו הסתיים הדיון בפאנל. משתתפי הקורס ממשיכים להיפגש בפקולטה לחקלאות פעם בחודש, ללמוד, להתעדכן ולהתקדם, הלמידה במתודה של PROFFESIONAL COMMUNITY. המפגש הראשון ב-20.3.06.

 


ד"ר שרה אדום

הכותבת היא יועצת לניהול

מנהלת קורס גד"ש בשיתוף עם ד"ר שחל עבו

ראש החוג לגד"ש וירקות

 וד"ר משה סיבוני


נכתב בתאריך
2/3/2006



הרשמה לניוזלטר שלנו