עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

מפלגת מרכז כתופעה פשיסטית - -מי שמעקר את מעורבותם של הבדלים ערכיים ומוסריים וטוען "כולנו מרכז", משדר שאין לשיקולים אלה מקום בפוליטיקה. מן האחידות המדומה הזאת עולה ריח של פשיזם
מפלגת מרכז כתופעה פשיסטית
מאת מיכה אשחר, 19.2.2006

מי שמעקר את מעורבותם של הבדלים ערכיים ומוסריים וטוען "כולנו מרכז", משדר שאין לשיקולים אלה מקום בפוליטיקה. מן האחידות המדומה הזאת עולה ריח של פשיזם


פעם בכמה מערכות בחירות רצה לה מפלגה שמנסה בכל כוחה להתמתג כמפלגת מרכז. איציק מרדכי, שינוי, קדימה, מישהו יכול לזכור את כולן?

 

הארגומנטציה היא - אם נפשט אותה - כי ממילא רוב חילוקי הדעות אינם בעניינים מהותיים. המטרות זהות או דומות מאוד, אין ניגודי אינטרסים, הוויכוח איננו על ערכים מנוגדים אלא רק על פרשנויות שונות שלהם. אם יש רק דעות שונות בנוגע לדרך השגתן של מטרות זהות, כל הוויכוח בעצם איננו ויכוח אמיתי.

אז בשביל מה כל הפוליטיקה הזו? בואו נעשה משהו לא-פוליטי, קונצנזואלי, איך נקרא לזה - "התאמה למציאות החיים" כלשונו של אורי סביר (וכמובן לא נאמר שאפשר לפרש את המציאות הזו באופן מנוגד, אלא במקום זאת נבליע את ההנחה כי אין פרשנות אחרת). נקרא לזה – "אידיאולוגיית המרכז".

 

תעמולת המרכז מרשה, בלית-ברירה, לעמוד על ניגוד ערכי בגישה החברתית-כלכלית בין הליכוד לעבודה, למשל; ניגוד כזה הוא ברור מכדי להתעלם ממנו. אבל אותו ניגוד איננו מוצג כניגוד בין ערכים אלא כמו איזה מין משחק ילדותי שכבר נמאס ממנו. ממילא על פי השקפה פופולרית, כל זה איוולת ומרדף אחרי כיסאות, ולא מאבק על דברים שבמהות.

 

את האבסורד שבהתנהלות ה"מרכזית" הציג השבוע יפה פרשן ynet:

 

"...מבחינה מהותית, אין לקדימה שום דבר ברור לומר כרגע. אפילו מצע, פרוגרמה מסודרת ומודפסת אין לה למפלגה הזאת. בכל דבר הם מבטיחים בעיקר לא לומר כלום, לא להתחייב לשום דבר.

אפשר לתקוף וללגלג על ההבטחות של נתניהו להעלים את העוני תוך שלוש שנים, ואפשר לא להאמין לעמיר פרץ כשהוא מבטיח להעלות את שכר המינימום לאלף דולר – אבל לפחות הם אומרים משהו, מבטיחים משהו, מתחייבים למשהו. גם מי שלא אוהב אותם יודע שלנתניהו ולפרץ יש לפחות כמה נושאים שאליהם הם קשורים בכל נימיהם הפוליטיים".

 

12.02.06, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3214546,00.html

 

מי שמתחייב לקו פעולה מובהק ומסוים אולי הוא משקר, אולי הוא מעמיד אלף פנים. אבל הוא מחויב, הוא איננו מתחמק מנקיטת עמדה.

לעומתו מי שמעקר את מעורבותם של שיקולים ערכיים ומוסריים משדר בכך כי אין להם מקום בעיצוב מדיניות, או בבחירת קו פעולה. לכן יש לדברים זיקה פשיסטית. הפשיזם מניח העדר כל היבט מוסרי בקבלת החלטות, בין היתר כדי לאפשר פולחן של כוח. בפולחן כזה מקור ההצדקה המוסרית לקיומם של הדברים כמות-שהם הוא עצם קיומם, ותו-לא.

 

מהו אדם, מה דרוש לו, מה חשוב עבורו? כמה אנשים נצטרך לשאול במשאל מקרי ברחובה של עיר, עד שנקבל לפחות שתי תשובות סותרות לשאלות מעין אלו?

לדעתם של אנשים רבים אין לשאלות אלו משמעות פוליטית, מכיוון שהפוליטיקה איננה נוגעת בהן, וממילא פוליטיקאים לא בדיוק מבינים מה הם עושים. מתברר, כי השקפה מעין זו נוחה מאוד לפוליטיקאים מסוימים.

 

הכותב הוא חבר קיבוץ קטורה



נכתב בתאריך
19/2/2006



הרשמה לניוזלטר שלנו