עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

הפרט לפי בחירתך - בבארי מגלגלים רעיון של הפרטת מזון לפי בחירה. משפחה שתרצה – תקבל את תקציב המזון ותשלם עבור ארוחותיה; משפחה שלא תרצה בהפרטה – תאכל לפי הסידור הקיים

הפרט לפי בחירתך
מאת עזרא דלומי, 22.1.2006

 

בבארי מגלגלים רעיון של הפרטת מזון לפי בחירה.

משפחה שתרצה – תקבל את תקציב המזון ותשלם עבור ארוחותיה;

משפחה שלא תרצה בהפרטה – תאכל לפי הסידור הקיים


בבארי,לאחר דיונים ארוכים, הסתיימה ההצבעה על הפרטת המזון בכמעט תיקו: 52% בעד, 48% נגד. הסיבות להפרטה שגרתיות ברובן: עלויות המזון, האיכות וגם העובדה שהרבה אורחים לא קרואים המסתובבים באזור, נהנים מן המזון החופשי. כרגיל במקומותינו, איש מהחברים לא שואל מי הם ולמי הם באו. מתברר שעלות המנה הגיעה למחירים בלתי נסבלים גם בשביל קיבוץ שמצבו הכלכלי טוב מאוד.

עניין האורחים, אגב, מזכיר לי סיפור שהיה מזמן מזמן, בימי כאקונום בראש הנקרה. שמתי לב שבימי שני ורביעי - ימי הלחמניות והחביתות בארוחת בוקר (נוחה עדן) - היו מגיעים לחדר האוכל כל מיני נותני שירותים מן האזור – עובדי אחזקה, אנשי משאית האשפה ועוד. התברר שהם ידעו את ימי "הצ'ופרים" של כל קיבוץ וסידרו את ביקוריהם בהתאם לימים אלה. האמת, זה עיצבן חלק מהחברים, אך אני החלטתי לבלוע רוק ולהעלים עין, למרות שפה ושם זה עיצבן גם אותי.

האקונום שבא אחרי (או זה שבא אחריו), פעל בשיטת "הבה נתחכמה" והחל משנה מעת לעת את ימי החביתות, או שמעביר את הלחמניות מארוחת בוקר לארוחת ערב (תוך חימומן ופגיעה בטעמן). "האורחים", שהמשיכו להגיע לפי סדר הימים הישן, התבלבלו, ראו שאין "תוספות" והחלו מדללים את בואם...

נחזור לבארי: בניסיון לצאת מהתיקו כשכל צד יוצא מנצח, העלה חיים ילין – המלווה ומייעץ כלכלית לכמה מקיבוצי האזור – רעיון לא שגרתי בדבר הפרטה לפי בחירה. משפחה שתרצה, תקבל את תקציב המזון לכיסה ותשלם עבור הארוחות; משפחה שלא תרצה – תישאר במסלול הקיים ולפיו הקהילה משלמת את ארוחותיה.

איך זה אמור לעבוד?

חיים ילין: "בסוף הדלפק תהיה קופה רושמת שתדע לזהות לפי קוד מספרי מיהו חבר ממשפחה "מופרטת" ומי ממשפחה "שיתופית" והחיוב ייעשה בהתאם.  כך גם יימנע מים של אנשים זרים לאכול כאן, כי מי שאין לו קוד, ברור שהוא לא מבארי. כללית הרעיון הוא שמי שרוצה הפרטה, מקבל את התקציב ומשלם. כל אחד יבחר מה שהוא רוצה." 

 

- לא פשוט יותר לתת לכל חבר כרטיס?

 

"היה לנו סיפור עם כרטיסים חופשיים באגד וזה עלה לקיבוץ המון כסף. עדיף שמי שרוצה את תקציב המזון אליו – יקבל אותו."

 

- השלב הבא יכול להיות בשכר: מי שירצה שיתוף, יקבל תקציב שוויוני, מי שלא – יעבור  לדיפרנציאלי.

 

"לא מעוניין בדיפרנציאליות בשכר. אני מדבר רק על הפרטת מזון בהקשר של תא משפחתי ולא על משכורות אישיות. אולי המודל הזה ייושם במחסן בגדים או בתחומי שירות אחרים, אבל אני נגד הפרטת השכר".

 

הרעיון של חיים ילין מזכיר את "המודל השיזורי" שהציג אליהו (צצה) רגב מברעם בסדרת מאמרים ובספר, לפני כעשר שנים. על-פי הרעיון, יוכלו קבוצות של חברים בכל קיבוץ להחליט על רמות השיתוף שהן רוצות לקיים ולארגן את חייהם בהתאם. חלק יחיו על פי המודל השיתופי, חלק במודל דיפרנציאלי. ככל הידוע, שני קיבוצים ניסו לממש את הרעיון בגרסתו הרחבה, אך הניסיון לא האריך ימים והסתיים ברשת בטחון לכל הקיבוץ. מעניין יהיה לעקוב אחר הניסיון המצומצם של המודל – באוכל בלבד - בבארי.  



נכתב בתאריך
22/1/2006



הרשמה לניוזלטר שלנו