עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

בין נושאים לאנשים - החזרתו של הדיון הרעיוני למרכז השיח הפוליטי היא הכרחית ל"עבודה" במאבקה נגד "קדימה", המשווקת אנשים ללא עיסוק בנושאים

בין נושאים לאנשים
מאת דני גוטווין, 19.1.2006
פרופ' דני גוטווין

 

החזרתו של הדיון הרעיוני

למרכז השיח הפוליטי

היא הכרחית ל"עבודה" 

במאבקה נגד "קדימה",

המשווקת אנשים ללא עיסוק בנושאים

מחלתו של ראש הממשלה, אריאל שרון, מהווה בשבועיים האחרונים את הנושא המרכזי של מערכת הבחירות. דאגה ועניין אמיתיים של הציבור הרחב משתלבים בספינים של דוברי "קדימה" שלא מצמצו לשניה ובתושייה חסרת סנטימנטים מינפו את מצבו של שרון לעוד כמה מנדטים.

העניין בשרון האיש הוא סמלה של מערכת הבחירות עד כה, המתאפיינת בהתעקשות שלא לדון בנושאים, אלא רק באנשים. ניתן כמובן לטעון שהפרסונליזציה של מערכת הבחירות עד עתה, היא תולדה של הבחירות הפנימיות במפלגות השונות, הממקדות את תשומת הלב במועמדים ומטשטשות את הנושאים. שהרי כל חברי המפלגה הם בעד אותן עמדות, או לפחות מתנהלים בתוך אותם קווי מתאר אידיאולוגיים.

סיום עונת הפריימריס, לפי הנחה זו, אמור להעביר אותנו מן הפוליטיקה של האנשים אל הפוליטיקה של הנושאים. ואולם ספק אם העניין באנשים הוא תולדה רק של השלב הנוכחי בו מצויה מערכת הבחירות. במובן עמוק יותר, נראה כי העיסוק באנשים מבטא אינטרס בסיסי של גורמים שונים בתקשורת ובמערכת הפוליטית המעונינים להעלים את הנושאים. "קדימה" היא הביטוי הבולט ביותר לכך. מה שאנחנו יודעים בעיקר הוא מי הצטרף, מי עתיד להצטרף, מה הבטיחו לו, איך הבטיחו לו ועוד תחומי עניין המאכלסים בדרך כלל את מדורי הספורט בעונת ההעברות.

מה שהרבה פחות ידוע הוא לאן חושבת "קדימה" להתקדם, לא רק בתחום המדיני, אלא גם ובעיקר בתחומים כמו כלכלה, יחסי הון שלטון, חינוך, בריאות ורווחה. כל אלו הם נושאים שבמצב נורמלי אמורים היו לכבוש את מרכז מערכת הבחירות. אלא ש"קדימה" הזיזה אותם לשוליים והעמידה במרכז את יחסי אולמרט ליבני או את גמגומי הנאמנות של פרס.

 

****

 

ניתן להבין מדוע ב"קדימה" אין עניין לעסוק בנושאים. האשליה שמפלגה זו מוכרת עתידה להינזק בעימות מול האינטרסים הממשיים של מצביעיה הפוטנציאליים. "קדימה", כפי שמלמדות עמדותיהם של דמויות בולטות בתוכה, עתידה לקדם בתחום החברתי, בעיקרו של דבר, את המשך ההפרטה האלימה בסגנון רונית תירוש. אותה הפרטה ששמעון פרס, בימים אחרים, כינה "קפיטאליזם חזירי". אין ל"קדימה" עניין לחשוף בפני בוחריה את שלל הרעיונות שעתידים להוסיף ולשגר את קהל מצביעיה מטה מטה במדרון החברתי. לפיכך עדיף לעסוק במיקומים, תככים אישיים, הצטרפויות וכד' של אנשים.

התקשורת, על שלושת עיתוניה הגדולים ושלושת ערוצי הטלוויזיה המרכזיים, מתפקדת בחודשים האחרונים כקבלן הביצוע של אגף ההסברה של "קדימה".

לפיכך, היא מקדמת את העיסוק באנשים מבית מדרשם של פרסומאי מפלגה זו ודוחקת את הנושאים, ובעיקר החברתיים, לשוליים.

ההתמקדות באנשים פוגעת במיוחד באותן מפלגות שהן מפלגות מובהקות של נושאים, הנמצאות בכל קצווי הקשת הפוליטית. כישלונן להחדיר את הדיון בנושאים למרכז השיח הפוליטי - מעורר תמיהה.

הברית בין "קדימה" לתקשורת היא אמנם רבת עצמה, אך היא לא הייתה יכולה לקצור את ההישגים המדהימים אליהם היא הגיעה, אלמלא היא התאימה לתודעה מופרטת ולמצב הרוח האינדיווידואליסטי של הישראלים.

 

****

 

יותר מכפי שהסתרת הנושאים אונסת את המציאות, היא משקפת אותה.

אחד מהישגיה הגדולים של מהפכת ההפרטה הישראלית היא הפרטת התודעה שאחד מביטוייה הבולטים הוא ההתנערות מן הנושאים ומן האידיאולוגיות והמרתם בפוליטיקה הנעה בין מציצנות למאבקי כוח. "קדימה" רק זיהתה היטב את המגמה והשתמשה בה כדי לבסס את ההגמוניה שלה "כביטוי" לרחשי העם וכדי להעמיק את הפרטת הכלכלה והחברה.

המעבר מפוליטיקה של אנשים לפוליטיקה של נושאים כרוך אפוא במהלך עמוק הרבה יותר והוא מהלך של חיברות מחודש של הישראלים כהתוויית נגד להפרטתם. נושאים פוליטיים הם תמיד עניין חברתי. עולם מופרט מפריט גם את הנושאים ומרדד אותם למאבקי כוח אישיים ועל ידי כך מנציח את משטר ההפרטה. משום כך, החזרה אל הנושאים היא הדרך לחיברותה מחדש של הישראליות. החזרה מן האנשים אל הנשואים היא גם המעבר מן האשליה של "קדימה" לעולם האינטרסים הממשיים של מפלגת העבודה.

החזרתו של הדיון הרעיוני למרכז השיח הפוליטי היא לפיכך הדבר המעשי ביותר שיכולה "העבודה" לעשות במאבק נגד "קדימה".

ראו קישורים:
יותר הפרטה פחות דמוקרטיה - מהות הדמוקרטיה היא יכולתו של הציבור להשפיע על פעולות הממשל באמצעות זכות הבחירה שלו; אבל מרגע שהממשל מוכר חלקים מפעילותו לגופים פרטיים הוא גוזל מעצמו, ולכן גם מהציבור, את היכולת להשפיע , מאת צבי טריגר, הארץ, 17.1.2006


נכתב בתאריך
19/1/2006



הרשמה לניוזלטר שלנו