עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

להשתחרר ממעמד הסקטור - חוקי המשחק בפוליטיקה משתנים לנגד עיננו; דרוש מנהיג המבין את הצורך למצוא בני ברית חדשים ולנטוש את המאבקים הסקטוריאליים שמחלישים אותנו

להשתחרר ממעמד הסקטור
מאת דוד דרומלביץ, 27.12.2005
לאתר של דוד דרומלביץ

 

חוקי המשחק בפוליטיקה משתנים לנגד עיננו;

דרוש מנהיג המבין את הצורך

למצוא בני ברית חדשים

ולנטוש את המאבקים הסקטוריאליים שמחלישים אותנו


את מערכת הבחירות המתקרבת אלינו ניתן כבר עכשיו להגדיר כשוברת כל מסגרת ותוכן פוליטי שהיו מוכרים לנו מבעבר.

נצחונו של עמיר פרץ, יצירת "קדימה" והזרמים שפנו אליה, מוכיחים כי לא רק המסגרות הארגוניות משתנות לנגד עינינו, משתנה גם התוכן הפוליטי. השינויים הדרמטיים הללו בפוליטיקה ובסדר יומה של החברה הישראלית מוצאים אותנו בתנועה הקיבוצית כשאנו נתונים בעיצומה של סערה משלנו.

 

מי שמתבונן במעמדה הציבורי של התנועה הקיבוצית ובמעמדם הפרטי של חבריה נדהם לגלות כיצד קרסה התקרה על ראשינו. גם אנו נדהמים בכל פעם מחדש: פרשיית פלילים צונחת עכשיו על ראשינו ברעש גדול, בעיני הציבור אנו גזלני קרקעות, מנהלים מפעל ציבורי כושל שילדיו בורחים ממנו, מלקטי שאריות מחד וקבוצת כוח חקלאית וכוחנית מאידך. מטה לחמינו נכרת, זכויות הפנסיה שלנו אינן מובטחות ומעמדנו כציבור שידע ימים בהם הוביל את החברה הישראלית נראים כסיפורי קשישים הזויים.

 

איך הגענו למצב הזה?

יש כתובת לתמונת המצב העגומה. לא יד נעלמה, אלא מנהיגות ארצית ואזורית כושלת אשר עסוקה בקרבות מאסף הביאה אותנו לקשה שבמצבים. לו הייתה לוקחת אחריות ומשפילה מבט לא היינו באים איתה חשבון. אך היא שוב עולה וצצה ומבקשת אמון ובחירה מחודשת? על מה?

 

תהליכי ההפרטה שעברו בשנים האחרונות על המדינה עיצבו מחדש את המפה החברתית והפוליטית. אחד הסממנים הוא הפרטת המאבקים החברתיים: כל מגזר לעצמו. זהו מתכון בדוק לכישלון. בנוסף, ההפרטות בשירותים חברתיים בסיסיים כדוגמת חינוך, בריאות רווחה ועוד, הביאו אזרחים רבים בישראל, חלקם הגדול עובדים במשרה מלאה, לשינוי במעמדם הכלכלי-חברתי. השינוי הזה לא נעצר מחוץ לגדרות הקיבוץ.

 

רובנו הגדול, חברי הקיבוצים, הצטרפנו לשכבת מעמד הביניים, אשר מעמדה וזכויותיה הולכים ונשחקים מחודש לחודש. הירידה במעמדנו חורגת מגבולות המישור הכלכלי. בשנים האחרונות מגיע לשיאו תהליך בן שני עשורים לפחות של ירידת כוחנו כמגזר – במישור הפוליטי, החברתי, הציבורי והתדמיתי. אף אחד לא אוהב את הקיבוצים.

 

למול עוצמת הבעיה, נראה כי גם חברי הקיבוצים וגם הנציגים שלנו בכנסת לא מבינים את משמעויותיו של תהליך זה. תמו הימים, אשר בהם היה אפשר להיאבק "למען האינטרס הקיבוצי" מבלי לראות תמונה רחבה של החברה הישראלית. עדות לכך, היא הרשימה המתארכת של ההפסדים במאבקים הציבוריים: בג"צ הקרקעות, גלגוליה השונים והמביכים של החלטת ממ"י 979, האיום המתמיד על המנהל לחינוך התיישבותי ועוד ועוד.

 

יש להציג אלטרנטיבה להתנהלות הפוליטית של מחוז הקיבוצים. השיטות הפוליטיות בהן הלכנו, והאנשים אשר הובילו אותן עד היום צריכים לפנות את מקומם.

 

הגיע הזמן לשתף פעולה עם מגזרים שעד היום ראינו בהם אויבים במקרה הרע, או שלא ראינו אותם כלל. הגיע הזמן לחבור לארגונים חברתיים ולהוביל יחד איתם מאבקים למען חיזוק החברה. הגיע הזמן להתקרב ולהכיר את תושבי הפריפריה: תושבי מושבים ועיירות פיתוח, כיוון שהם השותפים לחלק גדול מהאינטרסים שלנו.

 

מבין המועמדים שלנו לכנסת אני הוא זה, המכיר את השפה הזאת מבפנים. אני בא כשמאחורי 30 שנות חינוך וניהול. יש לי ניסיון אמיתי ומוכח ביצירת גשרים רעיוניים וחיבורים ערכיים. הפוליטיקה כיום היא עולם, שבו משוחחים ומכירים. אני מתחייב להוות עבורנו בכנסת מנהיג של הדרך החדשה ולא עוד פקיד שמתרוצץ בין המשרדים.

הגיעה העת למנהיגות אחרת, אקטואלית, רלבנטית לחברה ישראלית משתנה.

 

הכותב, חבר רמת רחל, מתמודד לכנסת במחוז התק"ם



נכתב בתאריך
28/12/2005



הרשמה לניוזלטר שלנו