עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

סדנת החלומות - לפני שקיבוץ מתחיל להפריט, כדאי שיארגן לחבריו סדנת חלומות. כך יידע לאן חותר הרוב. לפעמים כדאי להתחיל מהסוף

סדנת החלומות
מאת עזרא דלומי, 2.12.2005
מתוך אתר קיבוץ ניר יצחק

לפני שקיבוץ מתחיל להפריט,

כדאי שיארגן לחבריו סדנת חלומות.

כך יידע לאן חותר הרוב.

לפעמים כדאי להתחיל מהסוף


ליבי ליבי, איך הכאב הזה בכל פעם חוזר על עצמו. עכשיו זה קורה בניר יצחק. עלון הקיבוץ גועש סביב שאלת הפרטת המזון ומן האופק עומד להגיח הוריקן  נוסף: הצעת המזכירות ליישום "תקציב גמיש" שזה שם רך יותר ל"תמורה לתרומה". למי שיודע, לא צריך לספר: הכוונה לשכר עבור עבודה נוספת, תורנויות וכל זה.

חברי הקיבוצים שגמרו עם הדיפרנציאלי ביד, מכירים את התהליך הזה על בשרם. זה מתחיל בהפרטות מינוריות, עובר להפרטות גדולות, אחר כך "תקציב גמיש", אחר כך "מודל משולב", אחר כך דיפרנציאלי, אחר כך שיוכים למיניהם - עד לסגירת הבסטה השיתופית. בדרך יש הרבה חוברות, שקפים ומצגות, יועצים באים והולכים, ימבה כסף נשפך.

עשרים שנה אני עוקב אחר התהליך והוא שקוף ודי ברור.  קיבוץ שיש בו רוב  לתמורה לתרומה, זה קיבוץ שבתת הכרה שלו כבר הופרט לגמרי.  עוד לא מוכנים לומר בגלוי את המילה הגסה "משכורות", אבל הרוב מפנטז עליה בחלומותיו הרטובים. בחלומות הרוביקון כבר נחצה.  הרצון האישי הולך ומתנתק מן הקונטקסט הקיבוצי.

אז הנה הצעה לניר יצחק:  לפני שאתם מתחילים בשלב ההפרטה הראשון, ארגנו סדנת חלומות. אספו את החברים ושאלו אותם על מה הם חולמים. שיחלמו כמה ימים ויציג את חוויותיהם הקיבוציות.  הציגו את הדילמה האמיתית: תקציב שוויוני – כן או לא.  זה הדבר האמיתי. כל השאר זה פי-נטס.

תנאי להצלחה של סדנה כזו הוא המוכנות לדבר בכנות. להציף את החלום, לומר הגלוי את הסוד הקיבוצי הכמוס.  לדעת אם הכמיהה להפרטה הוא עניין טכני או צורך נפשי עמוק הנובע מחוסר אמונה בשיטה.

ברור שחלומות אינם מתרחשים בחלל ריק. הם תלויי מציאות. אתה מפנטז על בחורה שאתה מכיר ויודע על קיומה. אינך מפנטז על בחורה בעלמא.

כך גם הקיבוץ. אתה חולם על ביתך האידיאלי בהכירך את החברים, את מצבו, את תנאיו ואת המתווה הכלכלי שלו. בהתאם למתווה זה אדם בונה את משאלותיו.

חלומות מבטאים את משאות הנפש האמיתיות של האנשים. בחשיפתם מגלים האנשים את האמת הפנימית שלהם. אני מציע זאת לא כמי  ששמח על כך שגם ניר יצחק יופרט, לא כמי שחושב שזה יותר ראוי, בוודאי לא כמי שחושב שהפרטה מניבה יותר צדק, אלא כמי שכאב הוויכוחים הללו מתחיל להציק גם לו.

סדנת החלומות יכולה להבהיר מה החברים רוצים באמת. אם יתברר ש"השיטה" מצויה אצלם במצב של טוטאל לוס, עדיף להתחיל מהסוף. מוטב לגמור את הסיפור באבחת חרב דיפרנציאלית אחת מאשר  בעשרות חיתוכים ודימומים המלווים את ההפרטות הקטנות שסופן ידוע.

  



נכתב בתאריך
2/12/2005



הרשמה לניוזלטר שלנו