עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

בזכות תלוש השכר - נוהל של תלושי שכר הכרחי גם לקיבוץ השיתופי כדי שכל חבר יידע מהי תרומתו האמיתית. די להתחבא מאחרי שקר שוויון ערך העבודה
שיתופי-חדשני / אורי הייטנר
בזכות תלוש השכר
6.11.2005

נוהל של תלושי שכר הכרחי גם לקיבוץ השיתופי

כדי שכל חבר יידע מהי תרומתו האמיתית. 

די להתחבא מאחרי שקר שוויון ערך העבודה


אין סדין אדום מובהק בפני שיתופניק, יותר מצמד המילים "שכר דיפרנציאלי". עצם הרעיון שאדם אחד יקבל יותר ממשנהו, נדמית כניגודו המוחלט והחד משמעי של הרעיון השיתופי, ומה מבטא רעיון זה יותר מהשכר הדיפרנציאלי?

 

לעתים אנו שוגים במונחים וכתוצאה מכך שוגים גם בעמדות שאנו מציגים, המבוססות על אותם מונחים.

 

מהו היפוכו של שכר דיפרנציאלי? לכאורה, שכר אחיד. התקציב, למשל, הוא שכר אחיד.

 

טעות. התקציב אינו שכר אחיד כיוון שאינו שכר. שכר הוא גמול על העבודה. התקציב האישי אינו גמול על העבודה שעשיתי. אני מקבל תקציב לצורך מילוי צרכיי. הקיבוץ מספק לי את התקציב, כחלק מהערבות ההדדית. מאחר ואין קשר בין עבודתי לתקציב שאני מקבל, ומאחר והתקציב לא ישתנה בשל מקום העבודה, סוג העבודה, מספר ימי העבודה, איכות העבודה, התקציב איננו שכר עבודה. לכן, אין הוא שכר אחיד השווה לשכרו של חבר קיבוץ אחר.

 

אבל אני מקבל שכר. אני עובד בחברה למתנ"סים כמנהל המתנ"ס האזורי גולן. אמנם אני רואה בעבודתי שליחות, אך איני מבצע אותה בהתנדבות, אלא תמורת שכר. מידי חודש אני מקבל תלוש שכר על עבודתי. השכר שאני מקבל, שונה לחלוטין משכרו של שכני, העובד במקום עבודה אחר ואף הוא מקבל שכר. קיים פער בין השכר שלו לבין השכר שלי. משמע – שנינו מקבלים שכר דיפרנציאלי.

 

****

 

האם יש סתירה בין העובדה שאנו חברים בקיבוץ שיתופי, לבין העובדה שאנו מקבלים שכר דיפרנציאלי? אין סתירה, כיוון שהשכר הדיפרנציאלי שלנו עובר כולו לקיבוץ. מן הקיבוץ אנו מקבלים תקציב שוויוני, המבוסס על גודל המשפחה וקצת על הוותק, ואין כל קשר בינו לבין השכר הדיפרנציאלי שאנו מקבלים.

 

שכני ואני מקבלים תקציב שוויוני, כיוון שהקיבוץ שלנו מבוסס על שוויון ערך האדם. כיוון שבני האדם שווים בערכם, העובדה שאחד מאיתנו מצליח להשתכר יותר מרעהו, אינה סיבה לכך שיהיה פער בחינוך שילדינו מקבלים, בדירה שבה אנו חיים, ביכולת לממן את צרכי הבריאות שלנו ואף לא בהוצאות הצריכה שלנו. זו מהות הקיבוץ – הפרדה בין תרומה לתמורה.

 

רעיון ההפרדה בין תרומה לתמורה, מבוסס על ההכרה שיש פער בתרומה של חברי הקיבוץ השונים. כדי לשמור על שוויון ערכם של חברי הקיבוץ, אין קשר בין תרומתם לקיבוץ לתקציבם.

 

הפער בתרומת החברים אינו רק בין עובדי החוץ, אלא גם בין עובדי הפנים. שוויון ערך העבודה הוא שקר קיבוצי מוסכם, שהגיעה השעה להשליכו לפח האשפה של תולדות הקיבוץ. אם ערך העבודה היה שווה, לא היה צורך להפריד בין תרומה לתמורה. יש הבדל בין ערך עבודתו של חבר, שעיסוקו מניב כסף רב יותר לקופת הקיבוץ, לבין חבר שעבודתו מניבה פחות. כפי שיש הבדל בין השכר שאני מכניס לשכר נמוך יותר שמביא חבר פלוני או לשכר גבוה יותר שמביא חבר אלמוני, כך יש הבדל בין ערך עבודתו של חבר א' העובד בענף לערך עבודתו של חבר ב' העובד באותו ענף. יש הבדל בין תרומתו של מנהל הענף, שהשפעת החלטותיו על רווחיות הענף והצלחתו, לטוב ולרע, גדולה ביותר, לבין תרומתו של עובד מקצועי שיש השפעה רבה לפעולתו, לבין תרומתו של עובד בלתי מקצועי שתרומתו קטנה בהרבה. מדוע יש להסתיר זאת?

 

****

 

קיבוץ שיתופי אינו צריך להסתיר את עקרונות האמת שלו מאחורי שקרים מוסכמים. עקרון האמת שלו, הוא הפרדה בין תרומה לתמורה – תקציב שוויוני לחברים שתרומתם שונה. אין כל צורך להתחבא מאחורי שקר "שוויון ערך העבודה".

 

בדיוק כפי שהחבר העובד בחוץ יודע בדיוק מה השכר שהוא מכניס לקיבוץ, כך ראוי שהחבר העובד בקיבוץ, ידע בדיוק מה שכר עבודתו. קיבוץ שיתופי אמיתי חייב להתנהל בשקיפות. על ענפיו להיות מתומחרים בצורה אמיתית, כולל תמחור העבודה. כן, התמחור הדיפרנציאלי של העבודה. על הקיבוץ לתת מידי חודש תלוש שכר לחבר, המציג לו את שכר העבודה שהוא הכניס לקיבוץ, ללא כחל וסרק. מי שסבור שהדבר יביא לכך שהחברים ששכר עבודתם גבוה ירצו אותו לכיסם, אינו מאמין בחבריו ובמחויבותם לרעיון. אם כדי לקיים קיבוץ עליו להתבסס על רמייה עצמית – אין בו כל טעם. שקיפות זאת, תגביר את המוטיבציה של החבר להתאמץ יותר כדי לתרום יותר לקיבוץ. שקיפות כזאת תחזק את השיתופיות.

 

"מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו" – זהו העיקרון עליו מבוסס הקיבוץ. העיקרון הזה מתבסס על הבנת המציאות, שהיכולת היא דיפרנציאלית. קיום הקיבוץ השיתופי מתוך מודעות לדיפרנציאליות הזאת, הוא אתגר גדול.



נכתב בתאריך
6/11/2005



הרשמה לניוזלטר שלנו