עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

הרהורי הורשה ושיוך - במפגש נוסף שהתקיים על נושא הורשה שיתופית, הפעם ביגור, קרא אמרי רון לבחון מחדש את כדאיות שיוך הדירות
הרהורי הורשה ושיוך
מאת מערכת שווים, 20.10.2005

במפגש נוסף

שהתקיים על נושא הורשה שיתופית,

הפעם ביגור, קרא אמרי רון

לבחון מחדש את כדאיות שיוך הדירות

אלדד שלם, מעברות

כחמישים חברים באו לכנס שהתקיים לפני כשבועיים ביגור, לדיון בנושא זכויות ההורשה בדרכים שיתופיות. הכנס אורגן על-ידי הזרם והמעגל השיתופי והמלווים האזוריים.

לאחר שספי, מזכיר יגור, תיאר את המבנה האירגוני וההיסטוריה של יגור, הציג אלדד שלם (מעברות) את הצעתו בדבר זכות דיור כחלופה לשיוך הדיור. לדבריו, גם בקיבוץ השיתופי יש צורך בבניית נכס בר הורשה ככלי לצמיחה דמוגרפית של אוכלוסיה איכותית, הבוחרת בקיבוץ.  "בעת העזיבה, או פטירה, הסביר, יקבל החבר את שווי הזכאות לדירה, לא את הדירה עצמה. כן מוצע  מסלול רכישה מואצת של זכאות תמורת תשלום מתאים".

חסרונות מודל זה בכך שהנכס המשוייך פחות מוחשי לחבר; יש קושי למנף את הנכס לצורך משכנתא או מימון; שוויו בשוק עלול להיות פחות משל דירה משויכת וייתכנו מכשולים מנהליים ליישום המודל.

יתרונו בכך שאיננו מצריך פרצלציה ומנגנון איזון, דבר המקל על קליטה, מוזיל מאוד את ההשקעה הנדרשת ומבטל את הצורך בהתחשבנות על מחיר הקרקע;  מודל זה גם מקל על יכולת המיון והקבלה לחברות ומבטל את הקושי של "היום הקובע". הרעיון ניתן ליישום על בסיס האגודה הקיימת, כלומר הקיבוץ, וישנה אפשרות לרכישת זכאות לדיור, גם של חברים שאינם שותפים בנכסים היצרניים.


גיורא מסד

גיורא מסד, האחראי על שיוך נכסים בכפר מסריק, סיפר על מהלך של שיוך חלק מהנכסים היצרניים בקיבוצו, שייכנס לתוקף בעוד שנתיים. משמעות המהלך: יצירת זיקה מוחשית של החבר לנכסים כלכליים, המשרתים את הקיבוץ וחבריו; שיפור הביטחון הכלכלי האישי ע"י מתן זכול לחבר לקבל חלק מרווחי הפעילות העסקית ומתן זכות כלכלית מסוימת ומוגדרת הניתנת למימוש - בעת עזיבת הקיבוץ, או פטירת החבר - בדרך של קבלת חלקו היחסי מערכם הכלכלי של העסקים, בנוסף לדמי עזיבה.

בשנת 2003 התקבל אישור רשם האגודות לשינוי, וגם אישור מטה ההסדר ואישור הקיבוץ הארצי. יצוין  כי בשינוי עצמו עוגנו ההתנגדויות לשיוך דירות ולשכר הדיפרנציאלי. במקביל, ישנה העברה מסודרת של כספים לקרנות פנסיה אישיות.

מוקי ידין מקבוצת גבע, דיבר על קרן חיים, הסדר קופות גמל לחברים. הקמת קרן המבטיחה זכות לחברים לשימוש בכספים לפי ראות עיניהם, ועוד בחייהם. מוקי הסביר איך הקרן מתנהלת וכיצד הצליחו לצבור הסכומים המתאימים לאפשר שימוש בכספים ע"י חברים בהגיעם לגיל המתאים, וכן היכולת להוריש קרן זו למי שהחבר מעוניין או לשימוש אחר.

אמרי רון טען שמדיניות הקרקעות של התנועה בעשור הנוכחי היתה כושלת בהשוואה לעשורים הקודמים. "ככל שדבקנו בעקרונות הליבה הציוניים והחברתיים, ולא עשינו מן הקרקע קרדום לסחור בו – כך ההישגים היו גדולים", אמר וקרא  "לעצור ולבחון מחדש את מהלך שיוך הדירות כיוון שמבחינה תנועתית וקיבוצית הוא מחייב פיצול חוזי החכירה, ומחליש את האחיזה  בקרקע החקלאית, מה גם שברוב אזורי הארץ ערך הדירה נטו נמוך מדמי העזיבה שהמשפחה מוותרת עליהם."

לדעתו חיסכון בר הורשה בקרן מילואים כמענה למאוויי ההורשה הוא תשובה המתאימה לעשרות קיבוצים. לאחרים מומלץ "לצבוע" מקורות מאחזקות חוץ (אלון, ניר שיתופי, תנובה, הזרע) לטובת חיסכון בר הורשה לחברים. על הצעת כפר מסריק אמר כי זו מחייבת קיבוץ שיתופי לעבור לסיווג של "מתחדש" על כל המשמעויות, וכן חשופה לתביעות בגין "היום הקובע". מודל מעברות (אלדד שלם) חשוב בכל מקרה עבור חידוש הקליטה בקיבוצים,  ללא תלות בחזרת הבנים. לדעתו, לקיבוצי המצוקה אין תשובה אמיתית, לבד מחידוש העזרה ההדדית בתנועה.

 


לסיכום המפגש במעברות, 12.8.2005



נכתב בתאריך
22/10/2005



הרשמה לניוזלטר שלנו