עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

קוצים בתקנות "הקיבוץ המתחדש" - כדאי לשים לב להבדלים בין המלצות ועדת הסיווג לבין הניסוחים המופיעים ב"תקנות הקיבוץ המתחדש". זאת לא הערבות ההדדית שהובטחה

קוצים בתקנות הקיבוץ התמחדש
מאת אמרי רון, 17.10.2005
אמרי רון

 

כדאי לשים לב להבדלים

בין המלצות ועדת הסיווג

לבין הניסוחים המופיעים

ב"תקנות הקיבוץ המתחדש".

זאת לא הערבות ההדדית שהובטחה


למי שכמעט התייאש – הנה בשורה. שנתיים ומעלה מיום פרסום המלצות ועדת הסיווג הציבורית, פורסמה בשעה טובה טיוטת התקנות שניתן לכנותה גם "תקנות הקיבוץ המתחדש".

יש להודות לגולשים שגילו את נוסח התקנות הללו באתר משרד התמ"ת, והעבירו אותן לפרסום באתר הקיבוצים.

הזמן לערעורים והשגות עלול לאזול עוד בטרם יתעורר דיון קיבוצי או תנועתי כלשהו (רק עד ה- 27 באוקטובר, כלומר שבועיים מהיום, ניתן לערער). מדובר בחייהם, ולעיתים בגורלם, של עשרות אלפי חברי קיבוצים.

עד כה היה קושי רב להבחין בין תקנון/תקנות לבין חוברת של יועץ;  בין "לפי צרכיו, עפ"י יכולת הקיבוץ", כפי שמחייב התקנון, לבין "לפי משכורתו", כפי שמחייבת החוברת. וכידוע, אפילו המלצות התנועה על ערבות הדדית בקיבוץ לא נוסחו בדרך מחייבת.

עכשיו, בעזרת החוק, הועדה הציבורית והממשלה תהיינה תקנות, והן שתכרענה במחלוקות, אם תהיינה, והן שתחייבנה את הקיבוצים באורח משפטי.

 

"הערבות ההדדית" הוגדרה לא אחת, ובצדק, כמכנה המשותף הערכי  התנועתי, בהיותה עיקרון ייחודי לחברה הקיבוצית.

כזכור, התנועה היא שפנתה להקמת ועדה ציבורית שתביא לשינוי הסיווג, כך שיאפשר עוגן משפטי לחלוקת הצרכים לפי המשכורות וכן לשיוך הדירות לחברים. לא ברור אם היה זה צעד נבון. אבל משנעשה - חובת ההוכחה על יוזמיה.

למרבה הצער עולה, שלא כל הניסוחים שהומלצו על ידי ועדת הסיווג הציבורית, ואומצו על ידי הממשלה,  -  אמנם הועתקו ל"תקנות הקיבוץ המתחדש".

 

אמנה רק שני סעיפים חשובים:

א. הקיצבה לגימלאים: בהמלצות ועדת הסיווג (סעיף 6 ב') נאמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי "יש לקבוע סכום מינימום, בכסף או בשירותים, כגון שכר מינימום לפחות, לאנשים בגיל העבודה אשר ממצים את יכולת העבודה שלהם, ופנסיה אשר לא תפחת מהקיצבה לפי כללי העזיבה, אליה תתוסף קיצבת הזיקנה של הביטוח הלאומי, ביטוח בריאות (ודאגה לצרכים בריאותיים) וכיו"ב".

ואילו בנוסח החדש שמתפרסם כעת (סעיף 3 א') ניכתב: "הקיבוץ יבטיח את הספקת צרכי החברים בגיל הפרישה באופן שערכם הכולל לא יפחת מגובה ההקצבה המלאה  הקבועה בכללים בדבר "זכויות

חבר יוצא או מוצא מהקיבוץ".

ההבדל ברור: כ-3,500 ש"ח לחודש עפ"י ועדת הסיווג;  כ-2,000 ש"ח עפ"י התקנות החדשות...

לתשומת לב הגימלאים.

 

ב. נכים, תלויים, ו"בעלי צרכים מיוחדים":   אמנם  קיימת הוראה ברורה של הקצאה כוללת בגובה שלא יפחת משכר המינימום.  אבל - סעיף 7  מסייע למימסד הקיבוצי להשתחרר מכבלי ההתחייבות הנ"ל, אם ירצה,  בעזרת הרשם....

וכך כתוב שם (7ב'[1]): "נוכח הרשם, כי אין הקיבוץ מסוגל לעמוד בחובתו לספק, או להשלים לחבריו את הצרכים והצרכים המיוחדים.... רשאי הוא לאשר הפחתה של השיעורים הקבועים בתקנות אלו לתקופה שיקבע, על פי שיקול דעתו...."

אז מה הועילו חכמים בתקנתם? הרי רשם האגודות כבר הצהיר (בהופיעו בפני ועדת הסיווג)  כי מרבית הקיבוצים נמצאים במצוקה....  כלומר, אין ספק שמי שיפנה על גבי טופס מתאים להפחית רמת הערבות ההדדית בקיבוצו - ייענה בחיוב, וייגאל מאימת הערבות ההדדית...

למעשה - מתן שיקול הדעת הבלתי מוגבל לרשם האגודות עלול להפוך את הכוונה הטובה, הציבורית והתנועתית, לחוכא ואטלולא.

 

ראוי שמזכירי התנועה יבהירו, האם בכוונתם לאכוף את החלטות ועדת הסיווג, או שמא לעקוף אותן.                                                                                                     



נכתב בתאריך
17/10/2005



הרשמה לניוזלטר שלנו