עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

מדד הסולידאריות - חוץ מכסת"ח הערבות הדדית שכפתה ועדת הסיווג, יש לקבוע מדדי סולידאריות חיוניים שאי עמידה בהם תשלול מקיבוץ את חברותו בתנועה

מדד הסולידריות
מאת עזרא דלומי, 11.10.2005
עזרא דלומי

 חוץ מכסת"ח הערבות הדדית

 שכפתה ועדת הסיווג,

 יש לקבוע מדדי סולידאריות חיוניים

 שאי עמידה בהם

 תשלול מקיבוץ את  חברותו בתנועה


מספר התגובות הגדול (יחסית, רק יחסית) ליוזמה של יואל מרשק להגביל את פערי השכר בקיבוצים הדיפרנציאלים מעיד, כנראה, שמדובר ביבלת לוחצת.

אלא שיש בעיה: פערי השכר הללו, בדרך כלל, לא נוצרו בעלמא. הם משקפים יחסי כוחות בין הנהלה לחברים בקיבוץ. הם תוצר רצונם של רוב אלה שהובילו את הפרטת הקיבוץ והם גם תוצר פחדם של חברים כנועים מפני "עזיבת החזקים". יוזמה כזו לצמצום פערי שכר, כשהיא מופנית אל הנהלת הקיבוץ, בעצם תובעת מהמנהלים לפעול נגד האינטרס של עצמם ולכן סביר שלא תתקבל "בטובות". מקבלי שכר גבוה לא יסכימו לנכות, למשל,

שליש משכרם רק כדי לעמוד במדדי פער סבירים. ואגב פער שכר נקי של פי שלושה, כפי שמציע יואל מרשק, הוא פער גבוה למדי.

למרבה הצער והאירוניה, יש דמיון בין אופן ההפרטה של חלק מהקיבוצים לבין הפרטת נכסי המדינה בבריה"מ.  בשני המקרים נמצאו "אוליגרכים" זריזים שמצאו את הדרך לעשות קופה שמנה על-חשבון הכלל. שם וכאן לא סביר שהם יוותרו על הכוח והנכסים שצברו. 

***

צרתו הגדולה של הקפיטליזם הקיבוצי - לבד מהיותו אוקסימורון - היא בכך שהוקם ללא מנגנוני הגנה הקיימים בקפיטליזם "החיצוני". ככזה, במקרים רבים, הוא אף גרוע ממנו. חבר בקיבוץ דיפרנציאלי יכול להיות מפוטר מעבודתו מבלי שיהיה לו ועד שיגן עליו, כמו זה שמקובל  בחוץ; חבר קיבוץ, כבעל מניות בקיבוצו, איננו יודע כמה משלם הקיבוץ למנהליו, דבר שהוא אלמנטארי בכל חברה ציבורית. ויש בוודאי עוד דוגמאות לעיוותי הקפיטליזם הקיבוצי.

השאלה מה עושים כדי לעזור לפרולטריון הקיבוצי החדש "להשתחרר מכבליו", כלומר לאפשר לו דריסת רגל בהחלטות על שכר המנהלים ובהחלטות אחרות שהן גורליות עבורו.  איך לדאוג שלא יקופח ושלא יימנעו זכויותיו בקיבוצים שבהם זה קורה?

אל ההפרטה ופערי השכר יש להתייחס כאל עובדה קיימת. כך בחרו רוב החברים בקיבוצים "המשתנים" וזו זכותם לקבוע כיצד יתנהלו חייהם, גם אם בדיעבד התברר ש"זה לא זה" וחלק מההבטחות לעתיד מזהיר התבדו.

הפתרון צריך להיות באמצעות כלים ומדדים לסולידאריות תנועתית, מתוך רצון צודק וטבעי לשמור על זכויותיו הבסיסיות של חבר הקיבוץ. עמידה במדדים אלה תהווה כרטיס לחברות של קיבוץ בתנועה. כרטיס כזה חייב להכיל הרבה יותר ממס השפתיים של "הערבות ההדדית" שנכפה על נתן טל וגברי ברגיל כתנאי לקבלת הסיווג - "קיבוץ מתחדש".  את כסת"ח "הערבות ההדדית" הזאת  צריך לעבות בהרבה תוכן, בתנאים הכרחיים, במקלות ובגזרים. זאת כדי להפוך את "השוק החופשי" הקיבוצי לפחות אכזרי ויותר הומאני, במקומות שאיננו כזה.

בין מדדי הסולידאריות שצריכה התנועה לקבוע יהיו בין השאר תקרת פערי שכר, רשת בטחון מובטחת (כזו שלא תוחזר ביום שיוך הנכסים), שקיפות ביחסי מנהלים חברים וקריטריונים הוגנים בעת שיוך הנכסים.

***

לא מדובר במדדים "בולשביקיים", אלא במדדים הכרחיים וסבירים שאי עמידה בהם תיחשב לעיוות, לחוסר הוגנות ולהיעדר כנות ביחסי הנהלה-חבר. אי עמידה במינימום כזה צריכה להוביל להכרזה תנועתית שזהו "לא קיבוץ" (גם לא "מתחדש"). לפיכך, ככל מוסד כלכלי, הוא יחויב בתשלום מס הכנסה אישי ולא ממוצע פיקטיבי כמו זה שמשולם היום בקיבוצים המופרטים. בנוסף, הוא יאבד זכויות אחרות שיש (או שנותרו..) היום לקיבוצים.

מכיוון שכיום בפערי שכר עסקינן, ומכיוון שחשוב שיהיו גם גזרים ולא רק מקלות, ראוי שהתנועה (ובוודאי הזר"ש) תקים "בנק של מנהלים" – שיבואו מתוך ומחוץ לקיבוץ - שיעמוד לשירותש של קיבוצים נזקקים. תנאי לחברות של מנהלים בבנק זה, הוא נכונותם של לספק שירותים בשכר סביר שיקבע, תוך שקיפות מלאה.

***

אנחנו נמצאים היום לאחר בום ההפרטה הגדול. השלכותיו ותוצאותיו טרם התבררו עד סופן, וגם אלה שהתבררו - טרם הופנמה משמעותן. באופן לא מפתיע, כמקובל בכל רעש אדמה, מגיעה שעתם של רעשי המשנה שחלקם צפויים להיות חזקים מן הרעש הראשון.

גל אחד כזה הוא שאלת עתידם של הנכסים היצרנים בקיבוצים הדיפרנציאליים. במצב של אי קליטת חברים חדשים והליכה של חברים ותיקים לעולמם, תוך עשור (לאחר שב-2013 מסתיימים  החזרי החובות שבהסדר)  עלול להיווצר מצב שהמשק היצרני כולו, על מפעליו, יהיה "שייך" לעשרים (פחות או יותר) חברים  שייוותרו רשומים כחברים באגודה השיתופית והם יהיו הזכאים היחידים ליהנות מפירות נכסים אלה. שהרי כל שאר אנשי הישוב הצטרפו אליו לאחר ההפרטה כתושבים, ולאיש לא היה עניין לקבלם לחברות. 

כשבעיה זו תתייצב לפתחה של התנועה, פערי השכר יהיו בטלים בששים למול גודלה ועוצמתה.

 


צמצום רווחים - יואל מרשק הגיש הצעה לקביעת תקרת פערי שכר בקיבוצים הדיפרנציאלים


נכתב בתאריך
11/10/2005



הרשמה לניוזלטר שלנו