עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

איך נחולל במעגל השיתופי - על דברים שחשוב לזרם והמעגל השיתופי לעשות כדי לצאת גדולים בסוף השנה הבאה

איך נחולל במעגל השיתופי
מאת דגי חבויניק, 28.9.2005

 

על דברים שחשוב לזרם והמעגל השיתופי

לעשות כדי לצאת גדולים בסוף השנה הבאה.

דגי חבויניק מציג תכנית 


בהחלטות ועידה של התנועות הקיבוציות, נקבע כי התנועה הקיבוצית תהיה פלורליסטית ותטפח בתוכה מעגלים שונים, על פי רמת השותפות שיבחרו לקיים החברים בכל קיבוץ. הכוונה הייתה לתנועה שתבטא את המשותף לכל הקיבוצים, מחד גיסא, ותהיה פלורליסטית מספיק, כדי שכל קיבוץ יוכל לשתף פעולה עם הקיבוצים הקרובים לדרכו, בחשיבה ובהתלבטות לגבי התקדמות הקיבוץ וגיבוש אורחות חייו - מאידך גיסא.

 

כנובע מכך, על המערכת המרכזית ועל הנהגת התנועה היה לפעול בשני תחומים עיקריים: להוביל ולייצג כלפי הגורמים והרשויות החיצוניות את המשותף לכל הקיבוצים; לבנות כלים שייסיעו בחשיבה, בהדרכה, בייעוץ ובליווי - לגיבוש פתרונות אפשריים לצרכים המשתנים של החברים והקיבוצים, בהתייחס לשונות ביניהם.

 

באוגוסט 2003 הושלמה עבודתה של הועדה הציבורית, שמונתה כדי לבחון את סיווג הקיבוצים. בתחילת 2004 הממשלה קבלה את המלצות הוועדה, שקבעה כי יש מקום להכיר בקיומם של  "קיבוצים מתחדשים" לצד "קיבוצים שיתופיים", ובלבד שהקיבוצים המתחדשים יחויבו בערבות הדדית מינימאלית.

 

בספטמבר 2004 קיבלה מזכירות התנועה הקיבוצית החלטות על מבנה ארגוני חדש, במסמך "שני מעגלים בתנועה אחת". על פי ההחלטות אלו, התנועה תעבור לפעול בשני מעגלים לגיטימיים: "המתחדש" וה"שיתופי"; בכל אגף יוקם מטה לכל מעגל, שמטרותיו חשיבה, ייעוץ וליווי; יגויסו מלווים אזוריים באוריינטציה שיתופית ויגויסו פעילים בעלי אוריינטציה שיתופית למחלקה לצמיחה דמוגרפית. כדי לקיים זאת נדרש מבנה ארגוני חדש, האמור להתאים את פעילות התנועה ואת הייצוג במוסדותיה למצב שבו מתקיימים שני מעגלים. לפיכך יש למסד את המעגל השיתופי, להתארגן לפעילות תנועתית לכיוון השיתופי, כלפי פנים וכלפי חוץ.

 

 

******

 

המעגל השיתופי נשען על אמונה כי קיבוצנו מהווים דרך להגשמה יהודית-ציונית ליחידים ולקהילות שיתופיות בישראל וכי שליחותו של "המעגל" מתבטאת בקידום חזון זה בפעילות יזומה בתוך התנועה הקיבוצית ומחוץ לה.

קיבוצי המעגל שואפים לקדם את ערך שוויון האדם, המתבטא בערבות  הדדית מלאה בין החברים, בעיקר בנושא חינוך ובריאות; שוויון ערך העבודה - המתבטא בתמורה שווה לכל עבודה; בעלות משותפת על הנכסים, וחלוקת משאבים שוויונית, לפי הצרכים; דמוקרטיה משתפת – המתבטאת בקיום מוסדות משותפים של דמוקרטיה ישירה, ובניהול משתף בכל מערכות הפעילות הכלכלית, החברתית, החינוכית והתרבותית.

 

כיום חברים במעגל 90 קיבוצים, מתוכם - 28 קיבוצי הזרם השיתופי. פעילים בו וקשורים אליו חברי קיבוצים דיפרנציאלים הנאמנים לדרך השיתופית והוא נהנה מתמיכה של הקיבוץ הדתי, של הדור הצעיר בתנועות הנוער, בקיבוצים המשימתיים ובקבוצות הבחירה. יש לו תמיכה גם מצד גורמים חשובים באקדמיה ובמסגרתו פועל  "מעוף לקיבוץ" – תאגיד פעיל לייעוץ והדרכה באוריינטציה שיתופית.

מנגד מתקיים קשר רופף בלבד בין הדור הצעיר ב"מעגל השיתופי" לדור הצעיר המקיים פעילות שיתופית שלא במסגרת "המעגל" (תנועות הבוגרים וכו'). יש גם מחסור בהסברה שיטתית המצדיקה, ערכית, את קיומו של הקיבוץ השיתופי. הדבר נובע, מחוסר מימון, מחוסר בכוח אדם ומקושי לייצג את תומכי הרעיון השיתופי בקיבוצים מתלבטים. מחסור יש גם באמצעים לסיוע משפטי לנפגעי השינויים.

 

******

 

מספר יעדים מרכזיים ניצבים בפני המעגל. החשובים שבהם: לצרף למעגל השיתופי את כל הקיבוצים שמתפקדים כ"שיתופיים"; להרחיב את פעולות ההסברה ולהציע אלטרנטיבות חדשניות לטיפול בנושאים עיקריים, כגון: ארגון משק וקהילה, מוטיבציה לעבודה ופרנסה, בטחון הפרט, קליטת צעירים, באוריינטציה שיתופית כולל סיוע הסברתי לקבוצות חברים בקיבוצים; הקמת מערכת של מו"פ שיתופי במסגרת התנועה; גיבוש אלטרנטיבה שיתופית, להרחבת פעולות ההדרכה והייעוץ בקיבוצים (לכך ניתן היעזר בתאגיד מעו"ף); קיום סדנאות אזוריות וארציות לבעלי תפקידים – בקיבוצים. קיום סדנאות למחנכים; השתתפות בתהליכים הוגנים של בירורים בקיבוצים; קיום קורסים למנהלים - באוריינטציה שיתופית. הוצאה סדירה של עיתון המעגל שיתופי; מעורבות בפעילות אגף המשימות ותנועות הנוער; רתימת קיבוצים חזקים לסיוע לחלשים, כולל אימוץ.

 

לקידום מטרות אלה נדרש "צוות מקצועי" שיטפל בשאלות כגון: סיווג הקיבוץ, שיוך דירות, קרקעות, מיסוי וכיו"ב, וגיבוש "ניירות עמדה" של המעגל השיתופי. בנוסף, צוותי חשיבה שיתופיים צריכים לעסוק בליבון תורתי של נושאים כגון: מוטיבציה לעבודה/פרנסה; ארגון והסדרת משק וקהילה; ניהול משתף; קליטת צעירים, חינוך קיבוצי – שיתופי; חינוך קיבוצי בקיבוץ השיתופי ומודלים לחיזוק ביטחון הפרט.

 

*****

 

הפעילות הזאת צריכה להידון בימי עיון במסגרת כנסים ארציים; בפורומים אזוריים (צפון-דרום-מרכז) לחשיבה שיתופית; במפגשים בין בעלי תפקידים בקיבוצי המעגל; במפגשים עם קיבוצים מתלבטים, בסדנאות, בקורסים למנהלי קהילה ומזכירים ובקורסים למנהיגות צעירה. את הרחבת התשתית לפעילות זאת יש לעשות על-ידי עידוד הקשר עם מעגל הקבוצות בארץ ועם קבוצות שיתופיות (קואופרטיביות) בעולם, ובקשר עם אנשי אקדמיה בעלי אוריינטציה שיתופית.

 

לזרם ולמעגל נחוצה פעילות הסברה הכוללת דובר התנועה  כמייצג של שני מעגלי התנועה; עלון אלקטרוני של המעגל השיתופי; צוות תגובות; הפצת חומר באינטרנט (אתר הקיבוצים) וחומר הסברה לקיבוצים; פרסום מאמרים בעיתונות התנועתית; בניית מערכות מידע על תהליכי שינוי ופתרונות שיתופיים אפשריים. כמגמה קבועה, עלינו לפעול לצירוף קיבוצים נוספים למעגל השיתופי. מכשיר חשוב לקידום האלטרנטיבה השיתופית הוא תאגיד מעו"ף המייעץ בנושאי התחדשות שיתופית. חשוב שאנשי מעו"ף יהיו נוכחים במירב הקיבוצים, לצרף בעלי מקצוע נוספים לתאגיד ולהרחיב את מספר הקיבוצים השותפים/ בעלים בו.

 

דגי חבויניק (זיקים) הוא רכז המעגל השיתופי בתנועה הקיבוצית



נכתב בתאריך
28/9/2005



הרשמה לניוזלטר שלנו