|
כאמור, באי הכנס חולקו ל- 5 צוותי עבודה וחשיבה, לפי האלמנטים של:
1. פעילות חינוך ערכי בבתי הספר- תחת ריכוזו של רן רביב מקבוצת "תמוז", נסקרה תוכנית "נבחרת" של עמותת "קהילה-לתיקון חברתי ותרבותי בישראל"- תוכנית לחינוך ערכי, שעיקרה- עבודה מול מורים ומחנכים.
2. קידום לימודי דרך מרכזי למידה- סקירה של מרכז למידה "תשרי", ממגדל העמק, תחת ריכוזה של ניבה לוריא חברה ופעילה ב"תשרי".
3. התארגנויות פוליטיות- סקירות ובחינות על הנעשה, עם התמקדות ביסוד- ישראל סוציאל-דמוקרטית. יפתח גולדמן חבר "תמוז" ניהל את הדיון על התארגנויות של גופי השמאל החברתיים, בניסיון להעלאת מודעות והשפעה בפוליטיקה, בין היתר ע"י הוצאת כתב-העת "חברה".
4. מעורבות במאבקי עובדים- חברת קבוצת קריית שלום (אילת קסלר), הציגה את הנושא, (בעיקר הצגת מאבקי עובדי "חיפה כמיכלים"), תוך בדיקת הנושא ומתוך ההנחה שלא נעשה עדיין מספיק בנושא.
5. תנועות הנוער- ערוץ השפעה קריטי בעיצוב הנוער. צוות דיון זה הוכן ע"י נציגי תנועות הנוער של- "השומר הצעיר" ו"מחנות העולים", (הדס גרוס וצפריר גדרון), אך עסק בכל תנועות הנוער- דרכי השפעה וחיזוק הקשר בין התנועות בכלל ובין תנועות הבוגרים שלהם בפרט.
הנוכחים חולקו לפי תחומי העניין והעיסוק שלהם, כאשר לאחר העבודה בצוותים, התקיימה מליאה שבה סוכמו הדיונים ונבחנו דרכים שונות לשיפור הקשר בין הקבוצות עצמן ובין הקבוצות לחברי הקיבוצים בכלל ולחברי הקיבוצים השיתופים (אליהם ישנו חיבור אידיאולוגי מובהק) בפרט.
מפה גם הדגש לקשר שבין מעגל הקבוצות לזרם השיתופי, כאשר ישנה תמימות דעים לגבי חשיבותו של כל אחד מהגופים. ומכאן שיש לפעול ולחזק אחד את השני, בעיקר בתקופה בה נדמה שישנה התבזות וניכור לרעיון הקולקטיביות החברתית. חברי הזרם השיתופי, ניצן ריבלין-פלדמן ואלי ברמן, שלקחו חלק בדיונים, עמדו על הכרחיות שיתוף הפעולה בין הצדדים- הן בהשפעה בתוך התנועה הקיבוצית והן בהתערבות ובעשייה בחברה הישראלית כולה.
רכז הזרם השיתופי, אמרי רון, נשא דברים בפני הנוכחים בפתיחת הכינוס וסיכם לאחר מכן: "אנו חברי הקיבוצים השיתופיים, רואים זכות גדולה, בשיתוף פעולה וחיזוק הדדי עם חברי "מעגל הקבוצות". מדובר באנשים בעלי אינטליגנציה גבוה ואידיאלים נעלים, והם התשובה לאמונה בהגשמת הרעיון של חברה צודקת ושוויונית, גם בימינו. לכן נמשיך ונגביר את הפעילויות המשותפות."
|
