עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

קצרים על הקיבוץ (4): איך מודדים הצלחה?

איך מודדים הצלחה?

 

בשלושים השנה האחרונות, בעקבות ההגמוניה הניאו ליבראלית, פשתה בעולם הסכמה מוחלטת לגבי הקריטריונים האבסולוטיים להצלחה: זו אינה נמדדת עוד בתואר אקדמי, ביצירתיות, בחכמה או בכישרון יוצא דופן. המדד היחיד הוא רווח כספי, רצוי גדול מאוד כזה המושג בזמן קצר ביותר.

 

חברות מסחריות נמדדות על אחוזי צמיחה, אף אחד לא עוצר ושואל - למה צריך לצמוח כל הזמן, בטור הנדסי, מי מרוויח מזה ועל חשבון מי באה הצמיחה הזו? איך זה שבשלושים השנה האחרונות התפוקה בעולם עולה ועולה ואיכות החיים של רוב העובדים המייצרים תפוקה זו - רק יורדת?

 

הרצון להצליח לפי קריטריונים אלו, מביא את רוב האנשים לפעול לבד, בתחרות עם כל העולם, לחבור לאחרים באינטרס רגעי ומשתנה, לשנות נאמנויות, ליצור שותפויות לרגע ולבגוד בשותפים "ברגע הנכון", לקחת סיכונים גבוהים, לנסוק כמטאור ולעתים לחזור ולצלול.

 

צורת החיים הקיבוצית, הקושרת גורלה של קהילה שלימה כאגודה, נובעת מחשיבה אחרת לחלוטין. הצלחה מבחינתה היא היכולת לאפשר רמת חיים סבירה, רצוי הולכת וגדלה, ללא פערים משמעותיים, לחברי הקהילה כולם לאורך זמן. הצלחתי היא גם הצלחת שכני.

 

היא אינה יכולה לקחת סיכונים גבוהים מאחר ואין לה את הלגיטימציה ליפול. לכן אינה יכולה גם לייצר הצלחות כלכליות מטאוריות למעט מקרים מיוחדים. אבל היא יכולה להבטיח, במידה והחברים תורמים כולם להצלחתה, צמיחה איטית ויציבה לכולם.

 

בצורת החיים הקיבוצית השיתופית ההצלחה של הפרט אינה נמדדת רק במצבו הכלכלי האישי, אלא בעובדה שכל החברה סביבו חיה ברמה דומה, הוגנת, המחלקת את משאביה בצדק. אין בחצר הקיבוץ משפחות מצוקה, לא ילדים חסרי ביטחון תזונתי ולא קשישים המתקשים לקבל שירות רפואי.

 

זוהי הצלחתו של כל חבר התורם להמשך קיום הקהילה הקיבוצית השיתופית השוויונית.

 

מאיה שפיר

חברת קיבוץ יטבתה

רכזת המטה השיתופי בתנועות הקיבוציות

נכתב בתאריך
19/10/2017



הרשמה לניוזלטר שלנו