עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

אדום מבפנים

על השר בוגי יעלון, שאיבד את שורשיו החברתיים בממשלת נתניהו; על העסקה שבה עשויה הנהגת הדורסת להחזיר מעט מחובה לחברה; ועל קמפיין פיס-סטימצקי-זכויות רפואיות שיצא מכל החורים
  
עקום התעקמה היושרה
  
לפני כעשר שנים קיימתי ראיון עם בוגי יעלון, היום שר הביטחון. זה היה זמן קצר אחרי מועד פרישתו, יש אומרים הדחתו, מתפקיד הרמטכ"ל. כהונתו לא הוארכה מעבר לשלוש שנים, כמקובל, חרף היותו רמטכ"ל מוערך. הוא נשלח הביתה בגלל התנגדותו לפינוי גוש קטיף, שראש הממשלה שרון החליט עליו. בוגי עבר "כריתת ראש" כמו שרק שרון ידע לעשות.
  
הריאיון היה בחדר קטן בבית החייל בירושלים, מקום שנראה כמו מושבת עונשין בהשוואה ללשכת הרמטכ"ל בקריה, שבה ישב בוגי זמן קצר לפני כן. "זה המקום שסידרו לי" אמר באירוניה, אולי כקריאת המשך לאמירה על "הנחשים בקריה". מאז היו לו עוד כמה רפליקות משונות שיציאתן מלמדת על פיוז קצר, פיוז לא של פוליטיקאי.
  
הריאיון שנועד לסכם את תקופתו כרמטכ"ל - בשבילי ההקשר היה חברותו בקיבוץ גרופית - יצא חמוץ-מריר. תחושת העלבון והעצב בצבצה מכל פסקה. בדרכי חזרה מן הפגישה, בעודי מהרהר בדברים, התקשרה הדוברת של בוגי, וביקשה לגנוז את הריאיון. "תהיה הזדמנות אחרת", אמרה. עשיתי מעשה לא עיתונאי וגנזתי.
באותו זמן רץ בציבור וברשת הקמפיין "יושרה", שארגנו חבריו של בוגי בגרופית ופקודיו לשעבר. הקמפיין שתבע את עלבון הדחתו, לא המריא. הוא דעך עם בוא המאבק על פינוי גוש קטיף.
  
***
  
כפוליטיקאי, נחת בוגי בליכוד. אפשר להניח שהאכזבה מהסכם אוסלו בו תמך בשעתו, הזיזה אותו ימינה ממפלגת העבודה שהלכה ונטתה לקוטב היוני. השאלה אם כחלק מן "לימין שור" המדיני, צריך היה יעלון לוותר גם על תעודת הזהות החברתית שלו ולהניח מאחוריו את מה שספג בקרית חיים הפועלית, בקן התנועה ובקיבוץ, כמתואר בספרו "דרך ארוכה קצרה".
  
"ברפורמת המרפסות" - שם מכובס לתכנית להפרטת קרקעות הלאום של נתניהו - עוד השמיע בוגי ציוץ של הסתייגות, שהתאדה כעבור זמן קצר; בעסקת הגז, שקשה להגזים בהשלכותיה על עתיד החברה הישראלית, על חלוקת העושר הלאומי ומאזני הכוחות בין הפרטי לציבורי, כבר נדם הקיבוצניק שבו לחלוטין. כל כך הרבה ציונות הוא כותב ומדבר וכאן מדובר בעסקה שהיא לא ציונית בעליל.
  
במציאות קואליציונית שבה כל קול קובע, יכול היה בוגי להיות זה שיטה את הכף. לא כקומבינה, כמו דרעי; הוא יכול היה לשחרר איזה פיוז סוציאליסטי נגד המונופול; להטיל את עצמו על כפות המאזניים בנוסח "נוער שמע" ולדרוש בדיקה של ממצאי מבקר המדינה. בכך היה משחרר נצנוץ של יושרה בתוך אפלת העסקה הזאת. עקום התעקמה לה היושרה.

יעלון. מה נשאר ממורשת קריית חיים?
  
עצה לנהגת הדורסת
  
נראה, נהגת דורסת, שהטבעת מתהדקת. תיק הדריסה למוות של גל בק ייפתח מחדש והחקירה שהייתה צריכה להתנהל לפני עשר שנים, תתנהל עכשיו. מוטב מאוחר, כמו שאומרים.
  
צדק, גם הוא יוצא לאור באקראי - בגלל פרקליטה חשודה שהתחילו לחפור בעברה; בגלל שהתברר כי סגירת תיקי תעבורה בלא דין הוא סרט שחוזר על עצמו, או בגלל שהחברה כאן כבר לא עושה הנחות למקושרים - טוב שהוא יוצא. לדרוס ולהשתיק זה סיפור של העולם התחתון, גם אם הוא נעשה בעולם העליון.
שלא בטובתך, העניין שלך יהיה מקרה בוחן למערכת המשפט בעיני הציבור: הערוץ הראשון שם עליו את ראשו, אלפי עיניים חשדניות יבחנו אותו. האמון הציבורי "במערכת" כבר לא מה שהיה פעם.
  
ולא רק זאת: מן הסתם, במשחקים של מכבי בכדורסל ייתלו עכשיו שלטים עם שמך מול עיניו של עו"ד שמעון מזרחי, פרקליטך, כדי להביכו. את תשמשי דלק בבעירת הטינה כלפיו.
  
אם את תוהה מה לעשות, אז הנה עצה: אם אכן חצית באור אדום ואם אכן נסעת כמעט כפול מן המותר - את הרי יודעת זאת בעצמך - לכי על עסקת עדת מדינה. לכי נקי. בלי יחצנים, בלי לוביסטים, בלי קשרים. תעשי שירות גדול לציבור אם כעדת מדינה תספרי איך השיטה עובדת: איך משפצרים עדויות, איך סוגרים תיקים, מי משמן את מי. תוציאי את הכול אל אור השמש, שהוא, כידוע, חומר החיטוי הטוב ביותר. ייתכן ונלמד דרכך על עוד חקירות שנסגרו בקריצת עין, כי כמו בסיפורי בבושקה גם אצלנו מכל פרשה בוקעת עוד פרשה.
   
אם זה יגיע לכתב אשמה, לכי על עדת מדינה, שני. כך תוכלי להחזיר חוב קטן. חוב שהוא יקר וחשוב בהרבה מן העונש המופחת שאת עשויה לקבל אם יתאמתו החשדות.
  
נ.ב. ואם ישאלו: "מה פתאום את רוצה לספר?" תגידי: "השומר, דברו אמת". יבינו.

"כולנו גל בק". לנקות הכל
  
שוביניזם, או סתם עצבים?
  
האם אני מקבל את החלסטרה בכל פעם שג. יפית ("בדקתי ומצאתי") מאיצה בי לקנות סטימצקי, שאריאלה ("בוקר טוב, רציתי לבשר לך") ממפעל הפיס מציעה לי להצטרף למועדון המהמרים וכשלבנת פורן ("כי מישהו צריך לדאוג לזכויות שלך") מבטיחה לשמור על זכויותיי הרפואיות (בלי לומר כמה זה עולה), זה בגלל שאני שוביניסט, או בגלל שהן מעצבנות יותר מחיים הכט?
  
מתוך הזמן הירוק
  
הופיע ב:
הזמן הירוק
נכתב בתאריך
30/7/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו