עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

קטנות קיבוציות

קטנות קיבוציות

מאת אברהם שרון, 30/3/2015

 

האם יכולת להוזיל מחירי מצרכים מצדיקה בחירת אדם להדלקת משואה?

 

טעות אופטית

לא אחת שמעתי כי אותנו, הקיבוצניקים, אפשר לזהות ממרחק. אמירה כזאת, ששמעתי גם באחרונה, עשויה לעודד, במיוחד כאשר דשים-טוחנים-קודחים- חופרים לנו, כי הציבור לא רואה אותנו ממטר וממילא לא סופר אותנו.

 

אחד לשניים

אחד מהספוגים האמורים לרכך את הנוחתים על קרקע השינוי בקיבוצים המצויים ב"תהליכי שינוי" הוא פער מדוד, חצי שוויוני, של אחד לשניים בין המשכורת הגבוהה ביותר לבין המשכורת הנמוכה ביותר. זה הפער שמוצג, יחד עם מרכיבים נוספים במודל המכונה שינוי רך. העיקרון המנחה את הבסיס האנושי הסמי-שוויוני הזה מובן: הוא נועד להניע את מי שצפויים להיפגע ממנו, בעלי השכר הגבוה, להסכים לו. על מנת לאפשר אותו, כאדן זינוק לתחילת מרוץ השינוי, עשויים להידרש בקיבוצים שמקבלים את העיקרון הזה למניפולציות חשבוניות לא פשוטות. אני לא יודע כמה זמן עשוי להחזיק עיקרון או בסיס כזה, האמור לשקף את מה שהוא הקרוב ביותר לצדק חלוקתי, אבל יפה שבתור התחלה מוכנים לראות את הפער הזה, הבלתי שוויוני בעליל, כעמק השווה. האם שינוי משוויון ערך האדם לחצי שוויון ערכו הכלכלי הוא קדמה או נסיגה?

 

ההרחבה

אנשים שונים זה מזה "כשוני האש מן המים", כלשונה השירית של המשוררת יראת שם שמים, זלדה מישקובסקי. הם שונים בכל מובן, בכל היבט. ההרחבה הקיבוצית מבטאת וממחישה את השוני. בצרכים. ברצונות. בטעמים. בהעדפות. ביכולות. השוני מגוון את הנוף. הוא מעשיר אותו. הוא מבטא, ממחיש ומדגיש את השוני - לא בין העושר לעוני אלא בין האופק הפתוח של אין-ספור האפשרויות לבין האופק שאף הוא פתוח אבל הוא אינו משתרע עד אין סוף אלא נתחם בקו גבול האפשרי. ההרחבה הקהילתית בקיבוץ מבטאת את המרחק שגמא הקיבוץ וגמאו חבריו, הנשארים והעוזבים שחזרו, ומי שבאו כי זיהו פוטנציאל מצוין לחיים טובים ויפים מימי "אנו באנו" עד לימי "תראו לאן הגענו".

 

מישהו התבלבל

בטקס הדלקת המשואות האלטרנטיבי, שלא ייערך, הטקס שבו אמורות להידלק משואות לא לתפארת מדינת ישראל אלא לעליבותה, אמורים להדליק את המשואות לא 14 נבחרים אלא, אם להישאר באותו מתווה מספרי, 1,400,000 איש, ובהם גם, כמשוער, אנשים רבים העורכים את קניותיהם המצומצמות בסניפי הרשת של רמי לוי, אחד מ-14 הנבחרים להדליק משואות ביום העצמאות הקרוב. רמי לוי, טייקון כלכלי, איש חביב ומן הסתם גם נדבן ותורם - וזה יפה – אינו שונה ממאות ואולי אלפי מצליחנים אחרים. הוא לא שונה מהם, ודאי לא בשוני שמאופיין בערכים נעלים, במעשים מיוחדים, בחדשנות פורצת דרך או בכל מדד אחר שעשוי להפוך אותו מועמד לגיטימי וראוי להשיא משואה. יש לו יכולת להוזיל את מחיריהם של מצרכים רבים ובכך למשוך קונים רבים אל סניפי הרשת שלו. מה בכך מצדיק בחירה בו להדלקת משואה?

 

שאלה של השקפה

בכל פעם כשאני שומע, בעיצומו של שיח, שיחה או ויכוח, את צירוף המלים "זאת שאלה של השקפה", אני מתחיל לפהק, אות וסימן לכך כי עד שיסיימו המשוחחים להשיב על השאלה הזאת, אני כבר אהיה שרוי בעיצומה של שינה עמוקה.

 

מתוך הזמן הירוק

 

נכתב בתאריך
30/3/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו