עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

הגנרלים בע'מ

הגנרלים בע"מ

מאת דובי הלמן, 15/3/2015

 

מה אפשר לומר  על טענות הגנרלים (במיל), שכמה מהם חברי, נגד ביבי? או לצחוק או לבכות ובעיקר להתבייש בעבור מי שמשמיע אותן

 

מאז הקמת המועצה לשלום וביטחון הולך וגואה מספר הרשימות של גנרלים במיל, הקוראים לנו בדרך כלל במודעות ענק בעיתון, ובמיוחד ב"הארץ", וזוכים לתקשורת טובה בכל הערוצים של הטלוויזיה. כולם בתלבושת אחידה ומופע של גילדה.

 

לאחרונה העוקץ של התגודדות זו היא המתקפה חסרת הרסן נגד ראש הממשלה שתכליתה היא "רק לא ביבי". יהיה מי שלא יהיה ראש הממשלה הבאה ורק לא ביבי.

 

אין לי כל טענות על רצונם שלהם ושל אחרים לפעול לסילוקו של ביבי. לא אצביע בעדו. זה לא מפריע לי לסכם אותן שש שנים שלו בראשות הממשלה ועוד קודם בתפקידים אחרים בממשלה, בצורה של מאזן, שיש בו גם הישגים.

 

מאחר ועשיתי שנים רבות במחיצתם של גנרלים אלה בשרות הצבאי, גם כאשר היו קצינים זוטרים וגם כאשר זכו בתחרות הקשה והמביכה לא אחת לקידום, אני מכיר רבים מהם אישית, מכיר ומוקיר רבים מהם. חלקם נמנים על חברי האישיים. דווקא משום כך ההופעה שלהם כל כך מביכה אותי.

 

מה יכולה להיות הסיבה להתגודדות הזו של בעלי רקע צר צבאי משותף, כאשר מדובר בשאלות רב תחומיות. כבר אמרתי בעבר ואין לי סיבה להסתיר את תמיהתי על כך שאנשים שעשו את חייהם במדים ועסקו בעיקר או רק בשרות הצבאי, הופכים להיות לבעלי סמכות כל כך רחבה בעיני עצמם. האם יש פה רמיזה לכך שהם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים? וכי הדרגה הצבאית מעניקה נפח נוסף או משמעות נוספת לדעותיהם?

 

על מה מדובר, על מה הם מדברים?

 

הכישלון של ביבי לדבריהם נפרס על שלשה מחדלים קולוסאליים:

הוא לא חיסל את החזבאללה

הוא לא חיסל את החמאס

הוא לא השמיד את הנשק האטומי האיראני

נוסח המחדלים הוא ציטוט לא פירוש שלי למה שנאמר על ידם.

 

מה אפשר להגיד למשמע הטענות הללו? או לצחוק או לבכות ובעיקר להתבייש בעבור מי שמשמיע אותן. כאמור, הם חברים שלי.

 

בלי לתת את הדעת, הביקורת המגוחכת הזו מופנית לא רק לביבי. הרי הצבא שלנו ידע לעמוד במבחני מלחמה קשים מאוד גם כאשר הפיקוד המדיני והצבאי שלו כשל.

 

גם הפעם לא מדובר רק בראש הממשלה אלא בכישלון לכאורה של הצבא כולו על חייליו ומפקדיו. ושבבים של ביקורת הזו מופנים כלפי  הרמטכ"ל קציני המטה שלו ועד לאחרון החיילים. לכל מפקד ולכל מנהל מוסד בטחוני זה או אחר, צריך שתהיה לו לויאליות לדרג המדיני שמעליו, ויש לו את הזכות ולפעמים החובה לפרוש מהשרות באם אין לו יותר אמון במפקדיו ובדרג המדיני או בראש הממשלה. עשה זאת למשל אלי גבע כמח"ט בשריון בעיצומה של מלחמת לבנון וידע לקבל  את כל הביקורת שנשפכה עליו. אלי היה אז קצין מוערך ומועמד לקידום בצה"ל.  מה הרבותא לשמור על הכסא ועל הסיכוי להתקדם בשרות מה שלא ניתן לעשות בלי הגיבוי של הדרג המדיני ושל ראש ממשלה, ועם סיום השרות לגלות לציבור הצמא לדרמות ולרכילות שבעצם אין על מי לסמוך.

 

רק הכבוד שאני רוכש לחברי הגנרלים מונע ממני לעסוק בפרשנות ובהסבר לתופעה מוזרה זו.

 

אני נשמע כועס, ובאמת אני כועס. מסתבר שלא רק הפוליטיקאים מפתחים שפה לא אנושית וחסרת תרבות, זו כנראה נחלה של כל מי שמבקש לעצמו פרסום ללא מעצורים.

 

נכתב בתאריך
15/3/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו