עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

לישראל ויוון נחוצה דרך אמצע
לישראל ויוון נחוצה דרך אמצע

מאת: עו"ד דוד סנדובסקי

 

בישראל וביוון יש שני מודלים של מנהל ציבורי הפוכים בקיצוניותם, שמן הראוי להסיטם לדרך האמצע הכלכלית-חברתית

 

ישראל ויוון הן שתי מדינות ריבוניות, שממשיכות מורשות תרבותיות עתיקות: היהודית-ישראלית מחד גיסא וההלנית מאידך גיסא. בעבר הרחוק היה בין התרבויות קשר סימביוטי, כולל מה שהוגדר כ"התייוונות" קוסמופוליטית ישראלית.

 

היהודים הוגלו ופוזרו בתפוצות לכאלפיים שנה, ובמאות ה-20-21 מקימים מחדש מדינה ריבונית, שלה נדרש מיהל ציבורי מפותח: אזרחי, ביטחוני-צבאי ומקומי.

 

המנהל הציבורי הישראלי הוקם על בסיס רבדים תרבותיים שכללו את המורשת היהודית-הגלותית של "עם לבדד ישכון" ו"לא ממנים פרנס על הציבור אלא אם קופת שרצים תלויה מעל ראשו". כמו כן הרבדים העות'מאני כולל מנהג "הבקשיש" ובעיקר הרובד הבריטי שהקים את "שירות המדינה" הממלכתי-הישראלי, כחלק מהמנדט שניתן להם מ"חבר הלאומים" להנדס, להקים ו"לחְנוך" את התשתיות הפיסיות והשירותיות שהיו המסד להקמת מדינת ישראל.

 

לעומת היהודים-הישראלים שגלו מארצם, היוונים נשארו בארצם, אך חיו תקופות ארוכות תחת כיבוש של תרבויות לא הלניות: הביזנטינים והעות'מאנים. הם ניהלו מלחמת עצמאות ארוכה בין השנים: 1822-1948. במאה העשרים הם סבלו מטרנספר של כ-2 מיליון יוונים שהפכו פליטים לאחר שגורשו ממערב תורכיה, שבה חיו מעל 2,000 שנים לאחר מלחמת העולם הראשונה וממוראות הכיבוש הגרמני-נאצי במלחמת העולם השנייה.

 

המנהל הציבורי היווני הבירוקרטי, סטגנטי, התמנוני, המפלגתי והסבוך של יוון - שהתפתח מהמורשות הביזנטינית והעות'מאנית וממורשת הקסנופוביה ההלניסטית - לא עשה את קפיצת הדרך המצופה ממדינה ה"ממותגת" כמודרנית וכמפותחת. זה גורם עיקרי להיקלעות יוון למשבר כלכלי-חברתי עמוק. חרף זאת יוון התקבלה כחברה ב-OECD של המדינות המפותחות, כחברה באיחוד האירופי ומועצת אירופה, בגוש מדינות היוּרוֹ ובנאט"ו והיא חברה בשלל ארגונים גלובליים. במטרה למנוע את גלישתה לאזור ההשפעה האימפריאלי הרוסי ומקודם הסובייטי.

 

מחאה ביוון נגד תכנית הצנע

 

מודלים מנוגדים

 

המודל היווני ותרבותו הארגונית מנוגד למנהל הציבורי הישראלי, העובר תהליכי שינוי דינמיים מאז 1985, הנעשים בחסותם של חוקי ההסדרים במשק, הצמודים לחוקי התקציב מזה כ-30 שנים. המנהל הציבורי הישראלי עובר תהליכים קיצוניים - קפיטליסטיים-ליברטניים בתמיכת קרן המטבע הבינ"ל וחברות דירוג האשראי. זה כולל: הפרטות, מיקורי-חוץ, "תיאגודים", רפורמות אירגוניות ומנהליות, מחשוב וסייבר מאסיביים, הגברת השקיפות, הנראוּת, הגילוי הנאות וחופש המידע. זה  מתרחש בקצב ובמינונים גבוהים ומוגזמים, העשויים לפגוע ברקמות האורגניות החיוניות של המדינה ולהביא עליהם תהליכי "אנורקסיה".

 

המגזר הציבורי ובראשו "שירות המדינה" מתכווץ באופן דרסטי ותלותו במגזרים העסקי והשלישי גוברת. בניגוד ליוון, שבה כשני-שלישים מועסקים במגזר הציבורי (בישראל נותרו בו כשליש ממועסקי המשק). 1985 היא שנת השינוי בכיוון גלובליזציה כלכלית-שירותית ופחות יצרנית מואצת ברוח "כנסי דאבוס", תוך הפיכת ישראל למדינת כלכלת: היי-טק, יצוא-יבוא, נדל"ן ופיננסים.

 

שני מצבי הקיצון המנוגדים יוון וישראל הם בעייתיים בגלל מינון מוגזם ובלתי-מידתי של כל אחד משני המצבים בשני קצות הרצף.

 

מדינת ישראל היא אלופה עולמית בהפרטות, תיאגודים ורה-ארגון דינמי ומהפכני. תהליך זה מעביר את נכסי המדינה – באופן חלקי או מלא לקפיטליסטים וטייקונים בישראל ובעולם ולעמותות של המגזר העסקי והשלישי.

 

מדובר בתהליכים המתרחשים בסימולטניות בהרבה מרקמי כלכלה וחברה; בין השאר: ברשות השידור הציבורי, בדואר, במקרקעין, בחברת החשמל, בתאגידי המים, בנמלים, בספנות, בכי"ל, בחברת התעופה הלאומית, בקרנות הגמל והפנסיה, בחברת הדרכים הלאומית, בקריות הלאום של הממשלה ובתי המשפט, בכביש 6, בגז הטבעי בים התיכון, בחינוך, בבריאות, ברווחה (העברת פעילויות למגזר השלישי ול"קרן הידידות" הנוצרית בראשות הרב יחיאל אקשטיין) ובמרשם האוכלוסין. כן מדובר באזרוח חלקי של הצבא, המשטרה ושירותי ביטחון אחרים, ובהפרטת מכללות ופונקציות באוניברסיטאות. ניסיון להפרטת שירות בתי הסוהר נִבְלָם בשלב זה על ידי פסיקת בג"ץ.

 

בישראל קיים מינון לא מידתי, סביר ותכליתי - בכל הנוגע לדינמיקת השינויים המהירים במינהל הציבורי האזרחי והביטחוני. ביוון, לעומת זאת, המצב הפוך באופן קיצוני, דהיינו, יותר סטגנטי. שני המצבים, היווני והישראלי, יוצרים דילמות גדולות ומצבים המחייבים מציאת דרך אמצע שלישית מתונה.

 

ביוון נוצר משבר כלכלי גדול עקב אי סנכרון והתאמה של המנהל הציבורי שלה, לרפורמות הארגוניות והמנהליות הדרושות במאה ה-21. זה כולל אי-מפלגתיות ואיסור נפוטיזם, הפחתת שחיתות ושיעורי הון שחור ויחסי הון-שלטון. התכלית היא: הגמשת המנהל הציבורי ברפורמות אירגוניות וניהוליות, תוך התאמתן לניהול פרויקטים שמבוצעים על ידי שיתופי פעולה בין יחידות ורכיבי המנהל הציבורי עצמו, ולחילופין גם תוך שיתוף פעולה עם המגזרים העסקי-הכלכלי והשלישי-החברתי. זאת הן בתוך המדינה והן במרחב האיחוד האירופאי ובעולם הגלובלי.

 

דרישות דרקוניות מיוון

 

לאחר הקריסה הכלכלית נוצר ביוון הכרח בתכנית "משולש-החילוץ" שכלל את: האיחוד האירופאי, הבנק האירופאי של היורו, וקרן המטבע הבינלאומית (בתאום חברות דירוג האשראי). זו הביאה ל"תכנית צנע" אכזרית, בעיקר בהשראת גרמניה (שממנה תובעת יוון פיצוי כספי בסך 260 מיליארד יורו, בגין הנזקים שגרמה גרמניה הנאצית ליוון הכבושה על ידה במלחמת העולם השניה).

 

ליוון נגרם נזק כלכלי-חברתי ענק בגין הדרישות הדרקוניות שהוטלו עליה עקב הזרמת כספים מאסיבית כדי להציל את כלכלתה במחיר הרס החברה ולמען האינטרס של הבנק והאיחוד האירופאי בהחזר החובות היווניים.

 

התוצאה הייתה: משברים חברתיים-כלכליים ואלימות פוליטית, שהעלו בראשית 2015 לשלטון את "מפלגת סיריזה" - החברתית הרדיקלית, שכבר השיגה אורכה של 4 חודשים מ"משולש החילוץ" כדי להתארגן מחדש. מנהיג ה"סיריזה" הוא אלכסיס ציפרס ושר האוצר שלו הוא יאניס וארופאקיס (תלמידו של פרופ' פול קרוגמן האמריקאי - חתן פרס נובל שעוסק בצמיחה כלכלית ובצמצום פערים). שני אלה מובילים את יוון לרפורמות אחראיות ולא קיצוניות בדרך האמצע כדי לאזן את כלכלתה ולגוונה ולהפכה לרווחית ומשגשגת במטרה להקל בתנאי "תכנית החילוץ" האכזרית. הרפורמה תכלול: הפסקת הצנע הכפוי, על ידי שינוי כיוון כלכלי לעבר הגברת המיסוי האמתי על העשירים, מיגור השחיתות והורדת שיעור ההון השחור העצום, שנובע מאי גביית מיסים אפקטיבית. כן אמורה הרפורמה לכלול מודרניזציה שתביא לצמצום המנהל הציבורי וייעולו. מנהל זה כולל כשני שליש מהמועסקים ביוון ויש להפחיתו לכשליש בלבד, בתאום עם האיגודים המקצועיים.

 

בנוסף, יינקטו אמצעים להקלות בירוקרטיות וחוקיות, שימריצו השקעות חוץ נרחבות ביוון גם מסין (כמו בישראל), וכן בהתייחס לסחר בינלאומי ותיירות מאסיבית. שדרוג מחשוב (סייבר) ושכלולו כמו בישראל חיוני להשגת המטרה. יש להניח שיהיה גם צורך לשנות את שיטת הפנסיה התקציבית לפנסיות צוברות, כדי להפוך את כספי החיסכון הסוציאלי כמו בישראל למנוף להשקעות במשק היווני, כערוץ חלופי, להשקעות הממשלה באמצעות תקציביה המנופחים.

 

שר האוצר היווני יאניס וארופאקיס

 

רפורמות הפוכות בישראל

 

את הרפורמות הנדרשות ביוון, ישראל כבר עברה מ-1985 ואילך בקצב מהיר ואגרסיבי, בסיוע ובתיאום האיגוד המקצועי של ההסתדרות החדשה. ישראל נמצאת כיום במצב קיצוני הפוך ליוון. רפורמות היתר, ההפרטות, מיקורי-החוץ והאזרוח החלקי של המנהל הציבורי-הביטחוני - הביאו לצמצום מסות השרירים והרקמות המינימליות הדרושות, כדי לקיים מינהל ציבורי אפקטיבי וריבוני-ממלכתי ולכן בישראל יש לבצע רפורמות הפוכות, כדי למתן את המודל הקיצוני שנוצר בה ולתקנו על ידי החזרת המטוטלת למרכז. הדבר כולל: הלאמות מתונות משולבות באופן מודולרי בהפרטות, הכל באופן דיפרנציאלי ואבולוציוני על הרצף שבין הפרטה והלאמה, עם חקיקה מתאימה. זאת כדי לחזק את המנהל הציבורי כגורם אפקטיבי המשפיע על הביטחון והחוסן הלאומי של מדינת ישראל. יש לקבוע ליבת וגרעין גופים שאין להפריטם או לבצע בהם רפורמות ארגוניות קיצוניות לכיוון הפרטות, מיקורי-חוץ ותיאגודים.

 

ממשלת ישראל שתוקם לאחר הבחירות הקרובות צריכה לפעול למיתון הדינמיקה של מינוני השינויים המהירים והלא מידתיים במנהל הציבורי הישראלי, באמצעות דרך הביניים השלישית בין קפיטליזם וסוציאליזם קיצוני. לשם כך יש צורך ממלכתי-לאומי בקואליציית עבודה-ליכוד-כחלון-לפיד, בראשות ראש ממשלה שאינו קפיטליסט-ליברטיני-מפריט ומאזרח במינון מוקצן - כפי שהיה עד כה.

 

לסיום, דוגמא מקפריסין היוונית - מדינה הלנית כמו יוון, שגם היא חברת האיחוד האירופי ויתר המוסדות והארגונים הבינלאומיים, אך עם היסטוריה ומורשת שונה.

 

בקפריסין - התהליכים במנהל הציבורי הרבה יותר מתונים לעומת יוון והם מתגברים על משברים כלכליים גדולים בגמישות רבה. המורשת הקפריסאית כוללת רובד חשוב בן 80 שנות מורשת בריטית, בשל שלטון בריטניה בין השנים 1880-1960 וחברות בחבר העמים הבריטי, מה שמאפשר נגישות יתר לשפה ולתרבות האנגלית.

 

זה הביא להעלמות הקסנופוביה המושרשת בתרבות היוונית-הלנית והשפיע על יכולתו של המנהל הציבורי שלה להתמודד בגמישות עם אתגרים ואילוצים כלכליים, מנהליים וחברתיים, תוך ביצוע רפורמות ופרויקטים בסנכרון עם העולם הגלובלי בצורה יותר גמישה, מתונה ואפקטיבית, עם פחות משברים.

  

עו"ד סנדובסקי הוא פעיל חברתי ובמפלגת העבודה; מרצה בנושאים חברתיים ומשפטיים

 

 

נכתב בתאריך
8/3/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו