עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

סכסוך דירות

סכסוך דירות

מאת יזהר בן נחום, 1/3/2015

 

שיוך הדירות שאמור לפתור בעיות קיימות, יוצר בעיות חדשות

 

לאחרונה שב ועולה בבית קמה העיסוק ב"שיוך דירות". במה מדובר, בעצם? "שיוך דירות" הוא חלק מהתהליך שבו נמצא מזה שנים מספר רובה של התנועה הקיבוצית ועיקרו נסיגה בשלבים, המכונה שלא כדין "התחדשות", מצורת החיים השיתופית לצורת החיים המקובלת מחוץ לקיבוץ. בבסיס הדרישה ל"שיוך דירות" עומדות שתי טענות. א. כל עוד דירותיהם של חברי הקיבוצים אינן רשומות על שמם, הזכות לגור בהן אינה מובטחת להם. בכל רגע יכול לבוא מישהו - אם הקיבוץ ומוסדותיו הפנימיים ואם נושה חיצוני כלשהו - ולהשאיר אותם ללא קורת גג. ב. אחרי שעבדו קשה כל חייהם, אין לחברי הקיבוצים דבר להוריש לצאצאיהם.

 

רישום הדירות על שמם של חברי הקיבוץ אמור לפתור את שתי הבעיות הנ"ל, אך מתברר שהוא יוצר בעיות חדשות. בעיה אחת היא שהדירות בקיבוצים אינן שוות, לא פיזית ולא בערכן הכספי. הפערים בין הדירות הם לא אחת פרי מקרה, מזל, או שיקולים שהיו נכונים לשעתם והרלוונטיות שלהם פגה, כמו מצב משפחתי או ילדים שבגרו מזמן. בעיה אחרת היא שאזור המגורים בקיבוץ אינו מחולק, כמו ההרחבה, למגרשים נפרדים. כשבאים לשייך דירות, צצה השאלה כיצד יש להתייחס למדשאות שסביב הבתים, למדרכות פנימיות או לחדרי מדרגות, בקיבוץ שיש בהם בנייה בקומות. הפתרון הוא מה שנקרא "פרצלציה", כלומר, מיפוי מלא של אזורי המגורים בקיבוץ וחלוקתם בין המשפחות.

 

הפרצלציה מציעה פתרון גם לבעיית הפערים בין הדירות (לצד פתרונות אחרים, כמו מעבר דירה או שיפוץ והרחבה על חשבון הקיבוץ). אם הסיבה העיקרית לשיוך הדירות היא הרצון להפוך אותן לנכס סחיר, ניתן להגדיל את מחירו של הנכס באמצעות צירוף של אותם מרכיבים חיצוניים, כמו מדשאה, מדרכה או חדר מדרגות. עד כאן זה נשמע בסדר. הרי המימוש בפועל של שיוך הדירות מתרחש בעיקר בעת עזיבה או פטירה וההנחה היא שרוב העוזבים או היורשים יעדיפו לפדות את הנכס בכסף. במצב כזה, הכוונה היא שהמדשאה, המדרכה או חדר המדרגות המשויכים יגדילו את הנכס הנפדה ואת הסכום שיקבל העוזב או היורש.

   

שיוך דירות. למי שייך הדשא, למי שייכת המדרכה?

 

אבל מה קורה בחלק מהקיבוצים? החברים שאותם חדרי מדרגות, מדרכות או מדשאות שויכו להם מונעים כבר היום משכניהם להשתמש בהם. זה שלהם, שייכו להם את זה, אז מה פתאום שאדם זר כמו השכן ישתמש בזה? חצוף שכמותו. היו מקרים שבהם נאלצו לבנות מדרגות חדשות עבור השכן. סכסוכים בנושא קו הגבול באמצע הדשא או זכות השימוש במדרכה גלשו לאלימות פיזית, שלא לדבר על תביעות משפטיות, דבר שכבר הפך לשגרה בתנועה הקיבוצית.

 

למה הם עושים את זה? איזה נזק, חומרי או אחר, נגרם להם מכך שהשכנים עולים ויורדים במדרגות או פוסעים על המדרכה? דווקא סכסוכי השכנים האלה הם שגורמים נזק מיותר לחלוטין. איכות החיים של שני הצדדים נפגעת ואם הדברים מגיעים לבית המשפט, יש גם הוצאות כספיות לא קטנות. את התשובה יש לחפש באידיאולוגיה של מלחמת הכל בכל, שהפכה למרכיב מרכזי במה שנקרא "הקיבוץ המתחדש". זוהי התוצאה של הקריאה לשים במרכז את צרכי הפרט לפני צרכי הכלל ולשחרר את חבר הקיבוץ מהדורסנות הרודנית של הקיבוץ השיתופי.

קהילת בית קמה היא דוגמה לכך שאין בהכרח סתירה בין טובת הפרט וטובת הכלל. אגואיזם קטנוני אינו משרת את הפרט אלא מזיק לו ולכן הוא גם לא חכם. קהילה שאינה נקרעת ממלחמות פנימיות אלא מאגמת משאבים ובעיקר - רואה את הרוח הטובה והחברית כמטרה שיש לחתור אליה ואף לעשות למענה ויתורים, היא קהילה שבה הפרט נהנה מחיים טובים יותר.

 

אין בטור הזה הבעת דעה בעד או נגד שיוך דירות. שיוך הדירות וסכסוכי השכנים אינם קשורים בקשר של סיבה ותוצאה, אלא נובעים מאותה תפיסה חברתית.

 

נכתב בתאריך
1/3/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו