עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

פוקר פיננסי

פוקר פיננסי

מאת אלישע שפירא, 10/2/2015

 

הגידור הכושל של מפעל תמה מצריך הפקת לקחים של ההנהלה, אך מעלה גם שאלות לגבי תפקידו של המגזר הפיננסי במשק

 

בין שפע ההסברים והמאמרים שתיארו וניתחו את התמוטטות האימפריה הכלכלית של נוחי דנקנר לא מצאתי אפילו פעם אחת אמירות מהסוג של: "שוב הוכחה השלומיאליות של הטייקונים", או "חוסר כישרונם ואי יכולתם של הטייקונים לנהל את עסקיהם הם שהובילו לקריסה הידועה מראש" וכו'... אמירות מהסוג החוזר על עצמו בכל אירוע בו מעורב מפעל קיבוצי. או אז קופצים על המציאה כל עדת "נוטרי קרתא" (החרדים) של "השוק החופשי", כדי להסביר לנו את אי ייתכנותו של משק שיתופי מצליח.

 

המשק השיתופי

 

הפסד המיליונים במפעל תמה, בבעלותם של הקיבוצים משמר העמק וגלעד, כמשל, גם אם מימדיו קטנים מכפי שפורסם בתקשורת, הוא בוודאי תקלה קשה ומביכה. לגודל המזל זו תקלה שקרתה למפעל שיכול להכיל אותה ולהישאר יציב על רגליו. אין ספק כי מי שהיו אחראים ל"גידור" הלא מוצלח של שערי המט"ח שגו וחצו את הגבול הדק שבין גידור להימור, אך הם לא עשו זאת מתוך תאוות בצע אישית. כל רצונם היה להגן על פירות עבודתם שנוצרו במאמצים רבים; להגן על הנכס המשותף עבור מאות חבריהם. הם אינם "קיבוצניקים חסרי כישרון", כפי שאינם "קפיטליסטים תאבי בצע". עם כל ההצלחה המתמשכת של תמה ושל מפעלים קיבוציים מצליחים אחרים, הם ממשיכים להיות נכסים משותפים של חברי הקיבוצים, של מי שבחרו לחיות בשותפות, לחלק את ההצלחה באופן שוויוני, ולהיות מחויבים זה לזה בטוב וברע. הצלחתם אינה הוכחה ליתרון השיטה השיתופית בכל תנאי, אך היא הוכחה לייתכנותה. אין בנמצא שיטה שבכוחה להבטיח הצלחה תמידית, בכל תנאי מזג אוויר. כל שיטה חשופה בין השאר לשינויים טכנולוגיים, לכשלי שוק, לתקלות אנושיות ולמחדלי השלטון (הממשלה).

 

המשק הקואופרטיבי ובתוכו המשק הקיבוצי, נועדו לשרת את בני האדם החיים בחברה, על בסיס הערכים על פיהם הם בחרו לחיות. יתרונם באחריות המשותפת, בהתחלקות השוויונית בפירות הצלחתם, בערבות ההדדית וביכולת המשותפת לעמוד גם במשברים.

 

המגזר הפיננסי

 

צדק מי שכתב (במדור זה) שגם מההפסד של תמה ודומיה יש מי שהרוויח. הכסף שאבד לתמה הגיע למוסדות הפיננסיים בהם נערך הגידור הבלתי מוצלח. המרוויחים הם המוסדות הפיננסיים. המגזר הפיננסי מרוויח כמעט בכל מקרה. הם המרוויחים על חשבון המגזר היצרני כמעט בכל תנאי. אם יש כאן דבר מה המחייב מחשבה חדשה על "השיטה" בה אנו חיים, הרי זה מקומו והתנהלותו של המגזר הפיננסי. המגזר המצטיין במשכורות עתק למנהליו, בריביות רצחניות המבטיחות שיעורי רווח מופרזים, ובנוקשות דורסנית כלפי לקוחותיו. יחד עם הביקורת צריך לומר באופן ברור כי למגזר הפיננסי תרומה חשובה והכרחית להתנהלות המשק והכלכלה. הביקורת אינה מתכוונת לטעון כי זהו מגזר מיותר. כוונתה לטעון שיש להחיל עליו פיקוח ציבורי מוגבר, לרתום אותו למטרות של המשק והחברה, ולנהל אותו בנורמות סבירות.

 

סוף דבר

 

חברי הקיבוצים והנהלותיהם יסיקו את המסקנות הנדרשות. הם יעשו זאת בחשיבה משותפת ומתוך אחריות משותפת למשק, למפעל ובעיקר לחברים. מבחינתם, מבחינתנו, נכון להמשיך להשקיע ולטפח את המשק השיתופי והקואופרטיבי, למעננו ולמען החברה כולה.

 

על הציבור ועל מוסדות השלטון להגביר את הפיקוח על המגזר הפיננסי, על הכלים שהוא מציע לציבור, על דרכי פעולתו ועל הנורמות של מנהליו. להחיל עליו את הכללים שיבטיחו את תרומתו למשק ולחברה במינימום סיכון למי שזקוקים לו. כמו כן יש למנוע, או לפחות לצמצם, את היות המגזר הפיננסי מנוף להתעשרות של מעטים על חשבון הרבים.

מתוך הזמן הירוק

נכתב בתאריך
10/2/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו