עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

קטנות קיבוציות/ זרע התקווה של יוניש

קטנות קיבוציות

מאת אברהם שרון, 1/2/2015

 

"יש לי המון מספרים אבל איש לא סופר אותי", אמר לי בכאב מישהו שביקש להישאר בעילום שם, מספר ו... קיבוץ

 

חצי 12

מאז הופרט הקיבוץ ונסגר חדר האוכל, נראית פתאום השעה אחת עשרה וחצי, בתפר שבין הבוקר לבין הצהריים, השעה שאותה כינו מי שכונו 'הוותיקים' - "חצי 12", שעה שבה הגיעו ראשוני האוכלים אל ארוחת הצהריים, שעת בוקר מאוחרת. השינוי האידיאולוגי חולל גם שינוי ביולוגי: התיאבון, שעדיין מנמנם בשעה זו, מתעורר שעתיים מאוחר יותר.

 

מספר

יש לנו מספר באזרחות ובצבא, בכלבו ובקומונה, בהנהלת החשבונות ובעוד מקומות. לכל איש יש שם ומספר. "יש לי המון מספרים אבל אף אחד לא סופר אותי", אמר לי בנימה שמהולים בה כאב ועלבון, מישהו שביקש להישאר בעילום שם, מספר ו... קיבוץ. הוא הותיר אותי ללא מלים ועם זיכרון של משפט "גם המיותרים נחוצים תמיד". אין דבר מצער, מכאיב ויותר מכל מכמיר לב, מאשר לשמוע מאדם על תחושת היותו זר ומיותר בעולם, לא נחוץ לאיש. האם יש מוצא או מרפא לבדידות הקיומית, לתחושתו של אדם על היותו מספר אקראי, סתמי ובעיקר מיותר?

 

החזאים התורנים

החזאים התורנים מדייקים מאוד בשנים האחרונות. אולי משום שאמצעי החיזוי השתכללו ומאפשרים תחזית ברזולוציה מדויקת. התחזית שלהם מקלה על ההיערכות לקראת יציאה: מה ללבוש - ארוך או קצר, עם מטרייה או בלעדיה. לפרקים, כאשר שינוי מזג האוויר צפוי בו ביום, קצת קשה להאמין כיצד עשוי מזג האוויר להשתנות בתוך שעות, לפעמים פחות. אבל זה קורה. על התכלת מתחיל להעיב עב דק. בהדרגה מתקדרים השמים. בשעה מסוימת, ייעודה, מתחיל טפטוף קל. התחזית מתאמתת. כשאני חושב על המושג חזאי תורן אני חושב על החוזים את קץ הקיבוץ, את חיסולו. ואני תוהה, האם גם להם- תורני החיסול או המחסלים התורנים - יש אמצעים וטכנולוגיות המאפשרות להם קליעה מדויקת למטרה, דרך לדעת מה יילד יום.

 

חיסונים

שנים קיבלנו חיסונים. אם בדקירת מחט, אם בבליעת נוזל מכפית. חיסנו אותנו - ליתר ביטחון - נגד מחלות בעלות שכיחות נדירה, כאלה שפסו מן העולם. לא כולם היו חסונים אבל כולם היו מחוסנים. אם מתאמצים, ניתן עד היום לזהות את חותמן של אותן דקירות, כתמי לידה קיבוציים.

 

נערי רפול

בבסיס חוות השומר בגליל התחתון, מתקיימת הטירונות של חיילי מקא"ם (מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות), או כפי שנהוג יותר לכנותם, "נערי רפול" הרמטכ"ל רפאל איתן (רפול) העניק הזדמנות לאלפי חיילים, להשתלב בחברה ולחיות כשווים. רפול הקים לאותם חיילים אשר נפלטו מהחברה, מסגרת מיוחדת ואפשר להם להתגייס, לשרת את המדינה ולהשתחרר כשווי זכויות ומעשים בחברה האזרחית. הטירונות בחוות השומר נמשכת עשרה שבועות, פי שלושה ויותר מהטירונות הכלל-צה"לית הרגילה. היא מתחילה ב"שבוע סליחות", שבו סולחים לטירונים על עבירות של משמעת צבאית. בהמשך השירות הם צפויים להיענש על העבירות הנסלחות. לאחר מכן מתקיימת הכשרה צבאית בסיסית של שלושה שבועות, הכוללת גם רובאות ושבוע שטח שנערך בבסיס האימונים החטיבתי של הצנחנים. אני נדרש לפרויקט חשוב זה בעיקר בשל שבוע הסליחות שכלול בו. נראה לי נכון ואנושי לסלוח על עבירות, קל וחומר על חולשות. אם הצבא מעניק הזדמנות שנייה, גם הקיבוץ יכול להעניק אותה, בעיקר למי שמסומנים בו כ"נערי רפול".

 

מתוך הזמן הירוק

 

 

נכתב בתאריך
1/2/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו